מידיי פעם אני מוצא הזמנה בתיבת המייל שלי למירוץ קארטינג באחד ממסלולי הקארטינג הפזורים בישראל. מרביתם של המירוצים בימי שישי מה שמונע ממני מלקחת חלק פעיל בהם. לא הפעם, הגיעה הזמנה להצטרפות לטורניר "ספארקו קארטינג צ'אלנג'" של eDriveIL אשר מתקיים אחת לארבע שבועות באמצע השבוע במסלול "אלפא קארטינג מיני ישראל" הממוקם בלטרון.
הפעם החלטתי שאני חייב להגיע ולו בגלל העובדה כי קיים סיכוי שהמירוץ, שמתקיים תחת כיפת השמיים, יערך במזג אוויר גשום. באנגליה, בירת הספורט המוטורי העולמי, מתקיימים מירוצים רבים תחת ממטרים כבדים, אז למה לא אצלנו?
לפני המירוץ עליתי למקצה חימום. האמת, אני לא יודע איך לכנות את הנהיגה שלי, חוויה מטורפת או בושה מתמשכת. זה היה כמעט בלתי אפשרי ברגעים הראשונים לנהוג בפניות מבלי להחליק את הקארט בדריפט מטורף כשחומת הצמיגים מתקרבת עליך וממש לפני המגע, אתה מסיים בסיבסוב. כיף לא נורמלי. מאוחר יותר, כאשר העניינים מתחילים לקבל פרופורציה של הנאה, כל המתחרים החלו להחליק על המסלול כאילו היה מרוץ 'דריפטים' מתמשך.
הטורניר מחלק את משתתפיו לשתי קטגוריות משקל, עד 70 ק"ג ומעל ל-70 כשטווח הגילאים נע בין 12 ל-50. כל המתחרים נאספים לתדריך נהגים לפני המירוץ ומיד לאחריו מגרילים את מספר הקארט בו הם ינסעו. המירוץ עצמו מחולק לשלושה מקצים כאשר שני הראשונים הם חצאי הגמר אשר יקבעו מהיכן יזנק הנהג בגמר. מה שמעניין הוא שכל הנהגים עולים לגמר ואין ניפויים כך שכל הזמן התנאים שווים. דבר נוסף מעניין הוא צורת ההזנקה למירוץ כאשר הנהגים מבצעים הקפת ראווה איטית בשני טורים ובהנפת דגל ההזנקה הם שועטים קדימה.
משהו אחר לגמרי
טורניר זה, בניגוד לשאר הטורנירים המקצוענים, מאפשר לתת במה גם לנהגים מתחילים ולא מחייב כל ניסיון קודם בקארטינג. כך יכול למעשה כל אחד להגיע ולנסות את מזלו מבלי השקעה קודמת בקורס ואימונים. הנהגים צריכים להקפיד על הוראות הבטיחות ולשם כך עוזרים להם הנהגים הוותיקים יותר שמשתתפים במירוץ. השילוב בינהם מבטיח התחלה טובה בעולם המירוצים.
נחזור למירוץ עצמו. אמנם גשם לא היה ולא היה צורך בשימוש בצמיגי גשם מיוחדים, אך המסלול היה רטוב מה שחייב נהיגה זהירה מאוד. טעות קטנה ואתה מסתחרר במקום. אחרי שלושה מקצים (לכל קטגוריה) מותחים ומהנים במיוחד, בקטגוריה הקלה ניצח עומר מנור שנמצא בראש הדירוג ואחריו סיימו דור צימברג ואור מיכאלי.
את הקטגוריה הכבדה יותר ניצח ליאוניד אנדרייב, נהג מוכר ומנוסה כשאחריו ואלרי ווסקובויניקוב ובוריס פריאוברז'ינסקי. זה לא מפתיע לראות נהגים אשר צברו נסיון רב עוד במדינות חבר העמים בהם נולדו. מה איתי? רציתי לקחת את תואר הנהג המסתבסב, אך עקפו אותי בסיבוב. איכשהו הצלחתי להגיע לעשרייה הראשונה עם המקום התשיעי. הבעייה היא שהיו עשרה נהגים. לפחות גרמתי למתח בקהל עם עקיפה על קו הסיום בפוטו-פיניש.
המירוץ הבא ייערך ביום שני ה-26 למרץ. אני לא יודע מה לגבי מזג האוויר, אבל אני מתכוון להיות שם.