וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השקה: פיג'ו 207

פיג'ו משיקה רשמית את אחת המכוניות החשובות בהיצע שלה. הרחקנו עד כבישי צרפת כדי לפגוש בה לפני שהיא מגיעה ארצה

יצרנית הרכב הצרפתית פיג'ו, אשר החלה את דרכה אי שם בתחילת המאה ה-19 עם יצור אופניים, הייתה מזוהה כמעט לכל אורך צירי הזמן המוטוריים של ההיסטוריה עם פלח מכוניות המיני והסופר מיני ולא בכדי. מכוניות אלו נחשבות ללחם והחמאה של היצרנית הצרפתית. אין טעם לפרוש בפניכם את שמותיהן של כל אותן מכוניות קטנות ויעילות, אך וודאי כולכם ללא יוצא מהכלל מכירים את ה-205 וה-206 המפורסמות. שתי מכוניות קטנות שהצליחו להגיע ולעבור תחת ידי נהגים רבים בעולם וכמובן שלא נוכל לשכוח להן את ימי אליפויות הראלי המפוארים.

אולם, מאז הוצגה ה-206 המעוצבת לעולם חלפו כבר כמעט 10 שנים וסימני הגיל כבר ניכרים בה מזמן ובהחלט הגיע כבר הזמן למחליפה ראויה, ולכן על כתפיה של ה-207 החדשה, אותה הצגנו בפניכם בעבר, עומדת אחריות כבדה. טויוטה הזדרזה והציגה את היאריס החדשה ואפילו רנו לא נותרה ללא מענה והציגה את הקליאו העדינה. כעת, חודשים ארוכים לאחר הצגתה, הגענו לצרפת כדי להתרשם מהלביאה החדשה של פיג'ו – ה-207.

על טעם וריח

כן, לא מדובר כאן בטעות. המכונית שאתם רואים בתמונות אינה ה-307. למעשה, בעלי הדמיון שבניכם יוכלו להבחין בהכלאה המשונה בין ה-206 המוחלפת לבין המשפחתית הקומפקטית, ה-307. החזית שייכת בוודאות ל-307, אך ככל שנרחיק אל קוי הצד והחלק האחורי, נוכל למצוא שרידי עיצוב רבים מה-206.

יפה או לא? לטעמנו כן משום שבמציאות ה-207 מצליחה להראות נאה ומכובדת, אך גם מעט נפוחה וכבדה. כמה כבדה? 1,234 ק"ג בגרסה עם התיבה האוטומטית ועל ההשפעות של כך נרחיב בפרק הביצועים. על כל פנים, לטעמנו בהופעתה ה"מוכרת" של ה-207 ישנו יתרון – קל יהיה לזהות אותה, לשייכה למשפחה ולהתרגל לעיצובה, והחסרון – חוסר בחדשנות תמיד יראה כחולשה.

עמוק בפנים

פתיחה של הדלתות מגלה עיצוב נעים למדי שנראה כדגם מוקטן של זה הקיים דווקא ב-407 הגדולה וזה נחמד מאוד, שכן מאוד אהבנו אותו שם. אולם, מעבר לדמיון, ניתן למצוא לוח מחוונים נאה מאוד עם טבעות כרום שמשדרגים מייד את האווירה כשמתבוננים בהם. הצבעים לעומת זאת, מעט אפורים ואפרוריים וחבל שאין צבעי פנים נוספים לבחירה.

המושבים לעומת זאת התגלו כנוחים במיוחד, בדיוק כפי שניתן לצפות מיצרנית רכב צרפתית. הבד נעים והתפיחות במשענת ובמושב אוחזות היטב את הגוף וגם אחרי שעות של נהיגה בתנאים שונים, לא הרגשנו צורך מיוחד לצאת ולמתוח איברים.

עם בסיס גלגלים של 254 מ"מ (דומה לזה של הגולף) ציפינו למרווח פנים נדיב במיוחד, אך במציאות הוא אינו גדול מאוד. מלפנים במושב הנהג, ברך ימין חוככת כמעט תמיד את מרכז הדשבורד ומאחור מבוגרים אמנם ימצאו המון מקום לראש, אך יחסית פחות מקום לברכיים. ילדים לעומת זאת, ירגישו שם ממש בבית. היתרון הגדול של ה-207 מצוי בתא המטען שלה המציע נוחות הטענה טובה מאוד ונפח מספק.

הב.מ.וו כבר בפנים

בחזיתה של ה-207 (הרלוונטית לישראל) שוכן מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר אשר פותח בשיתוף עם ב.מ.וו. מנוע זה אשר מפיק 120 כ"ס ומשרת גם במיני קופר, נעזר בטכנולוגיית הוולווטרוניק של היצרנית הבווארית אשר מטרתה לחסוך את השימוש בפרפר המצערת על ידי התקנת מנועים חשמליים לשסתומים הקובעים את מידת פתיחתם ובכך את הכוח הדרוש ממנוע זה.

אל מנוע זה שודכו שתי תיבות הילוכים: ידנית (שהישראלים שונאים והאירופאים לא יכולים בלעדיה) וכן גם תיבה אוטומטית בעלת 4 הילוכים. כן, זו אותה תיבת AL4 המוכרת משאר מכוניות החברה בעלת האופי ה"חכם". אני יודע שזה לא ישנה לכם מאום, אבל אנחנו עדיין העדפנו את התיבה הידנית מכל הסיבות המובנות.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

וזה נוסע?

נוסע לא רע בכלל. נהיגת המבחן שהחלה ברחובותיה הדחוקים עד מחנק של פריז גילתה מכונית זריזה יחסית שאינה חשה חלשה ביחס לשאר הממהרים שסביבה. נכון, עם יחס משקל הספק שכזה וודאי שלא מדובר כאן בחורכת אספלט, אבל עבור שימושים שפויים, מדובר בדי והותר.

למרות חוסר ההיגיון שבדבר, חלק ניכר מרחובותיה של עיר האורות עדיין מרוצף באבנים הלבנות במקום אספלט, אך הצרפתייה הקטנה הצליחה לספוג את זעזועיהן לשביעות רצוננו, למרות הקשיחות המסוימת במתלים.

כאשר ירדנו אל הכביש הטבעתי המקיף את פריז ומשם אל האוטוסטרדות האינסופיות של צרפת, היה נראה כאילו 120 הסוסים לא ממש מספיקים לה. נכון, עם קצת מאמץ ומישור ארוך (ללא מצלמות מהירות, אני מקווה) הגרסה הידנית הראתה 190 קמ"ש על השעון ואף שהתה שם עם תחושת ביטחון ראויה לציון, אך הדרך לשם ואף ל-100 קמ"ש ישראליים נראית מעט ארוכה. כמה ארוכה? כ-12.7 שניות וזה לא מעט.

בנוסף לכך, כמעט בכל מהירות בהילוך האחרון (רביעי באוטומטית וחמישי בידנית) המנוע מרגיש ונשמע עסוק מדי. כמה עסוק? 3,000 סיבובים לערך ב-100 קמ"ש והדבר התבטא לא רק ברעש קל מהחזית, אלא גם בצימאון בריא לדלק (יקר באירופה).

ואיך מתנהגת?

אל תצפו למצוא מכונית שמחזירה עטרה ליושנה; ה-207 החדשה אינה משעשעת לנהיגה כמו קודמותיה ההיסטוריות. את חדוות הנהיגה היא החליפה בבטיחות, פינוק וקלות שימוש, ואם לשפוט על פי התנהגות הצרכנים, תכונות אלו חשובות בהרבה מ"כמה מתקשר ההגה שלה". ואם כבר נגענו בתקשורת, הרבה אינפורמציה לא הצלחנו להוציא ממנו; הוא מתוגבר חשמלית ומשנה את משקלו בהתאם למהירות הנסיעה וזה עובד מצוין, אבל לא יותר מכך. הדיוק סביר ורבים כלל לא יזכרו שפעם הגאים הרגישו טוב יותר.

כבישי המבחן שהכינה עבורנו היצרנית לא היו מאתגרים במיוחד, אבל במספר הקטעים המפותלים שפגשנו בדרך גילינו כי ה-207 מצליחה לנוע בבטחה בין העקומות וללא כל דרמה. מצד אחד היא לא מתרגשת, ומצד שני, גם לא ממש מרגשת. היא פונקציונלית ומעשית ולבטח תענה על ציפיותיהם של אלו שלא באמת רוצים להשתובב. את תכונות אלו נקווה למצוא בגרסת ה-GTI שתבוא עלינו לטובה ואו בגרסת ה-CC אותה נפגוש בימים הבאים בספרד, אז אל תישכחו לעקוב אחר ההתפתחויות כאן.

כמה עולה?

כמו במקרה של העיצוב המוכלא בין ה-206 ל-307, כך קורה גם בנוגע למחירה. ה-207 החדשה צפויה לקבל תג מחיר שינוע בין ה-206 ל-307, כלומר, בין 110 אלף שקל ל-130 ומהיבואן נמסר כי יעשו מאמצים ניכרים להחדירה אל קבוצת רישוי 2 (עד 114 אלף שקל). עם זאת, ה-207 צפויה להציע רשימת אבזור ארוכה שתכלול 6 כריות אוויר, בקרת יציבות, מערכות עזר לבלימה ועוד. גם האבזור המפנק אמור להיות עשיר, אך פרטים אלו עדיין נמצאים בשלב המשא ומתן בין היבואן לצרכן ואלו כמובן ישפיעו על מחירה הסופי.

אז כמו שכבר אמרנו קודם, ה-207 אמורה לפגוש בתחרות עזה כאשר היא תגיע אלינו בחצי השני של חודש יוני השנה מול הקליאו של רנו, היאריס של טויוטה ודומותיהן ועדיין קשה לחזות כיצד היא תצליח להתמודד מולן, אך לאחר הנהיגה בה, ניתן לסכם כי הולך להיות קרב מעניין במיוחד.

  • עוד באותו נושא:
  • פיג'ו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully