פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שוטרים וגלגלים

      לצד מלחמתה של משטרת ישראל בפשע, עמדו תמיד הניידות בהיכון. בואו ותראו מה היה לפני עידן ה-ABS והמזגן

      מאז קום המדינה ועד 1964, הכפילה מדינה ישראל את מספר אזרחיה ומספר הרכבים שנסעו על הכבישים צמח מ-30 אלף ל-160 אלף. כדי לא להישאר מאחור, הורה מפכ"ל המשטרה הנכנס, רב ניצב פנחס קופל, על מתיחת פנים כללית. כך, בנוסף לציוד חדיש, מסוק וסירות מנוע, פינקה עצמה המשטרה בצי רכבים חדש: הג'יפים הירוקים הפסיקו לתפקד כרכבי סיור ואת מקומם תפסו מכוניות "לבנות", זהות לאלה שנוסעות על הכבישים. לארק וקונטסה.

      לארק סטודיבייקר - Studebaker Lark

      1958. חברת סטודיבייקר האמריקאית שרה את שירת הברבור שלה וגוועת לאיטה. היצרנית הקטנה, בעלת היסטוריה של מעל 100 שנה, נקלעת לחובות כבדים וחייבת להוציא דגם חדש שיציל אותה וימנע את התמזגותה עם אחת משלוש ענקיות הרכב האמריקאיות: פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר.

      בניסיון אחרון, מציגה החברה את דגם הלארק, מכונית קומפקטית, במונחים אמריקאיים, שהייתה אמורה לסייע לסטודיבייקר לצאת מהבוץ. החדשנות של הרכב באה לידי ביטוי בעיצוב שנראה אירופאי; וויתור על הכנפיים האחוריות, שהיו סימן היכר של מכוניות אמריקאיות, מנוע שישה צילינדרים טורי 2,779 סמ"ק 95 כ"ס ומנוע V8 4,248 סמ"ק 138 כ"ס, גיר אוטומטי שלושה הילוכים וחידוש מהפכני בדמות מעצורי דיסק קדמיים. שנת 1959 הייתה מוצלחת והחברה גרפה רווחים, אולם השמחה הייתה קצרה ובעקבות ניהול כושל ואסטרטגיה שיווקית לא מוצלחת, חזרה למסלול ההפסדים ונאלצה לסגור את שעריה ב-1963. ייצור הלארק נמשך עד 1965 במפעל של החברה בקנדה עד לסגירה סופית של השערים.

      השאלה מתבקשת: איך יתכן כי משטרת ישראל צוידה במכוניות לארק חדשות בשנים 1966-1975 בזמן שמפעל סטודיבייקר סגור? התשובה היא: "קייזר פרייזר" מפעל הרכבת מכוניות ישראלי ששכן בחיפה. בהסכם שיתוף פעולה מסוף שנות החמישים, ניתן למפעל ההיתר להרכיב את התוצרת האמריקאית כאן אצלנו. קייזר פייזר הרכיבו ג'יפים מדגם וויליס עבור כוחות הביטחון ורכבי לארק שנחשבו בשנות השישים לסמל מעמד עבור השוק הפרטי, מורי נהיגה ואלופי צה"ל. למשטרה סופק הדגם בעיצוב האחרון של 1964, שנראה מרובע יותר מקודמיו, עם ארבעה פנסי חזית וגריל ניקל מאסיבי . עד לסגירת מפעלי סטודיבייקר באמריקה יוצאו לישראל כ- 3,500 ערכות להרכבת מכוניות לארק. במפעל בחיפה המשיכו להרכיב את הלארק ולספק חלקי חילוף עד 1969. הלארק הארצישראלי צויד במנוע שברולט אמין.

      הלארק סטודיבייקר שירתו ביחידות הסיור והתנועה בין השנים 1966 ל-1975.

      קונטסה הינו - Hino Contessa

      חברת הינו היפאנית הוקמה ב-1910 והתמקדה רוב שנותיה בייצור מנועי דיזל ורכבים כבדים. רק בשנת 1953 החלה החברה לייצר רכבים פרטיים. תחילה בהרכבת דגמי רנו הצרפתית ולאחר מכן, באפריל 1961, הציגה רכב עצמאי בשם קונטסה 900. בספטמבר 1964 ביצעה הינו מתיחת פנים לפס הייצור ובעזרת המעצב האיטלקיMichelotti , החל ייצורה של הקונטסה 1300. מנוע הארבע צילינדרים 1255 סמ"ק הפיק 55 כ"ס המקורר במים, שכן בחלקו האחורי של המרכב ששקל 850 ק"ג בלבד. הקונטסה צוידה בגיר ידני ארבעה הילוכים והגיעה למהירות מרבית של 130 קמ"ש.

      בדומה לסטודיבייקר, קיימה חברת הינו הסכם שיתוף פעולה עם מפעל קייזר פייזר בחיפה שהרכיב את הקונטסה הפופולארית עבור השוק הפרטי ועבור המשטרה, שם שימשה למשימות סיור ושיטור עירוניות. הרכב הקל והזריז התאים למשימה. הבעיה הייתה היגוי יתר חריף ואחיזת כביש בלתי סלחנית - תוצאה של חלוקת משקל לא סבירה שנבעה ממיקום המנוע בחלקה האחורי. דווקא ה"עבריינים" נהנו ממנה במשחקי חרקות. העיצוב היה דינאמי: הקונטסה התהדרה ב-4 פנסי חזית מוקפים ניקל. הגריל מוקם בחלקה האחורי, בסמוך למנוע, בין הפנסים האחוריים. המראות מוקמו הרחק מקדימה - על גבי הכנפיים וביניהן מוקם תא המטען. פנים הרכב כלל רדיו אינטגראלי, ספידומטר אופקי (בזמן תאוצה המחוג נע משמאל לימין) ומד סיבובי מנוע. למשטרה סופק דגם הארבע דלתות, שהיה חלש מדגם הקופה שתי דלתות ב-9 כ"ס, אך התאים יותר להסעת ארבעה שוטרים ו/או ולמעצר חשודים.

      בשנת 1967 נבלעה חברת הינו בתוך טויוטה והפסיקה את ייצור הקונטסה. טויוטה, מצידה, שיתפה פעולה עם החרם הערבי וגדעה את הקשר עם ישראל. מפעל קייזר פייזר המשיך את התמיכה הטכנית עד לסגירתו ב-1969.

      הקונטסה הינו שירתו ביחידות הסיור והתנועה בין השנים 1964 ל-1975.

      בעשור הנ"ל גמעו ניידות המשטרה מרחק כולל של 420 מיליון ק"מ וצרכו 80 מליון ליטר דלק.

      את הקונטסה והלארק ניתן לראות (בתיאום מראש) במוזיאון המשטרה בבסיס ההדרכה בשפרעם, שם הן צוברות חלודה ונרקבות תחת כיפת השמיים בגשם ובשמש. "אין תקציב" כך נאמר לי, ואני אומר - בלי אהבה אין עתיד. יש דברים להם מגיע הכבוד הראוי וערכם לא נמדד בכסף. הלוואי שבביקורי הבא אוכל לראות אותן משוחזרות או לפחות בתהליך שיחזור.

      מלחמת המשטרה בפשע לא תמה בעשור זה ובשבוע הבא נביא את סיפורן של הברנדה והקורטינה. אז, שלא יעצרו אתכם.