פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סע לשלום, המחשב בפנים

      'מוטורולה ישראל' מפתחת מערכות חכמות שיסייעו במניעת תאונות דרכים. האיחוד האירופי בפנים. ישראל? עדיין לא

      מוטורולה ישראל רוצה להפוך את נתיבי איילון לשדה ניסוי עולמי לשימוש במערכות מחשוב חכמות בכלי רכב. ד"ר חנן גבאי, הוא שמנהל עבור החברה את שני הפרויקטים לתחבורה חכמה - "REACT" ו-"COM2REACT", שעשויים, לטענת החברה, לסייע בהקטנת מספר תאונות הדרכים ובצמצום מספר ההרוגים על הכביש. גבאי נפגש באחרונה עם הנהלת משרד התחבורה והרעיון הועבר גם לשר שאול מופז.

      מוטורולה ישראל מובילה זה שנים את פעילות התקשורת ברכב עבור מוטורולה העולמית. הפעם, מדובר בפרויקט בעל משמעות אחרת לגמרי. בישראל מפעילים מאז תחילת 2005, כמעט בהיחבא, פרויקט להכנסת מערכות מחשוב ותקשורת חכמות לכלי רכב, שיאפשרו שליטה ובקרה אופטימלית על כלי הרכב בכביש, ובכך יסייעו במלחמה בתאונות הדרכים.

      תעשיית הרכב אמנם נהפכת עם השנים ליותר ויותר ממוחשבת, אך רק בשנתיים האחרונות מתחילה לחלחל בה ההבנה שהמכוניות על הכבישים חייבות להיות ממופות, ממש כמו המטוסים, ולהיות בקשר בכל נקודת זמן מול מערך שליטה ובקרה, כדי לסייע במניעת תאונות ולייעל את התנועה בכבישים.

      האיחוד האירופי מגויס

      האיחוד האירופי החל לעסוק בנושא לפני כשנתיים והצהיר שיקדיש כ-13 מיליארד דולר בשבע השנים הבאות בפיתוחים טכנולוגיים למערכות חכמות בתחבורה.

      התקציבים השמנים שמופנים לתחום במסגרת תוכנית המו"פ השביעית של האיחוד הם תוצר של האסטרטגיה של האיחוד האירופי שבכוונתו להקטין את מספר ההרוגים בכבישים בחצי עד 2010, מבלי להגדיל משמעותית את התקציבים לפיתוח ושדרוג תשתיות הכבישים, היקרות פי כמה. בספר התקציב של התוכנית כבר נמצאים כארבעה מיליארד דולר שיופנו למאמץ הפיתוחי של מערכות הרכב החכמות.

      "ישראל נמצאת כרגע בתהליך חתימת ההסכמים, ויש ועדה בכנסת שדנה בנושא לקראת חתימה סופית של כניסת ישראל לחוזה עם האיחוד האירופי", אומר גבאי. אבל עד שישראל תיכנס לפרויקט, מוטורולה ישראל כבר מובילה שני פרויקטים לפיתוח טכנולוגי שיהפכו את כלי הרכב למוקדי מידע, בכל הקשור למפגעי דרך ולמגבלות של הנהג.

      הפרויקטים, שמתבצעים בשיתוף חברות מובילות באירופה, זכו עד כה למימון במסגרת תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי בהיקף כולל של כשבעה מיליון יורו.

      מישהו ישגיח מרחוק

      מטרת הפרויקטים היא בניית אמצעי עזר לנהיגה בטוחה וחכמה תוך שימוש במערך חיישנים המותקן בכלי הרכב. החיישנים יעקבו אחר תנאי מזג האוויר, מצב תשתית הדרכים, מקדמי שחיקה בין הצמיג לכביש ומידע מקיף על איכות הכביש, וישדרו את המידע למרכז שליטה ובקרה. המידע ינותח בזמן אמת באמצעות מודל קבלת החלטות, וישמש לשידור התראות והנחיות לנהגים, לרשויות ולמנגנוני הבטיחות והאכיפה בדרכים. באמצעות שימוש בכלי רכב כבחיישנים ניידים, אמורה המערכת לספק מידע רציף בכל נתיבי התחבורה.

      המערכת הודגמה באחרונה בהצלחה לנציגי יצרניות הרכב המובילות באירופה - ב.מ.וו, אאודי, פז'ו, סיטרואן ורנו, אחרי שבזמן משחקי המונדיאל בכדורגל בקיץ האחרון ניצלו במוטורולה ישראל, ויחד עם שותפים ממדינות אחרות את העומס על כבישי מינכן לביצוע ניסויים מקדימים במערכות.

      גבאי, יוצא חיל האוויר, מסביר את המחשבה שמאחורי הפרויקט: "בעשור האחרון קיימת הבנה הולכת וגוברת לכך שצריכה להיות תקשורת בין כלי הרכב. הבנו שבשלב הראשון הם צריכים לדעת לדבר עם מרכז שליטה ובקרה, אחר כך ליצור תקשורת בין כלי הרכב, ולבסוף גם לאפשר ערוץ פתוח לקשר מול תשתית הכביש, כמו לדוגמה כשמגיע אוטו משטרה הוא יוכל לסדר לעצמו עדיפות בפעולת הרמזורים".

      אבל גבאי, כמו מנהלים של פרויקטים מקבילים באירופה, נתקל בינתיים בחוסר אחידות בתגובת חברות הרכב. "אותן לא מעניינות התשתיות, אלא הבידול שבין כלי הרכב בכל הקשור להצגת רמת הבטיחות שבהם. אין היענות למהלכים שבהם רכב אחד יוכל לדבר עם רכב אחר. זו הסיבה שאנחנו עכשיו שותפים בפעילות שמנסה להכריח את היצרניות לדבר אחד עם השני כדי לקדם פיתוחים למערכות תקשורת חכמות ברכבים", הוא אומר.

      מנסים לגייס את ישראל

      גבאי מפנטז על הרגע שבו השר מופז יבשר לו שמשרד התחבורה מוכן לממן מחצית מהפרויקט ולאפשר ניסויים בישראל במערכות שמפתחת מוטורולה. לדבריו, "מדינת ישראל מפגרת בתחום. צריך לעורר את משרד התחבורה לכך שצריך להיכנס בישראל לתחבורה חכמה. אני מנסה גם להכניס לפרויקט יותר חברות סטארט-אפ ישראליות".

      בעיני רוחו רואה גבאי את התמונה הבאה: "באיילון יכולים להיות כמה סנסורים קבועים כל ארבעה-חמישה קילומטרים, שימדדו את קצב התנועה. אבל כדי לעלות את רמת הדיוק, אתה חייב להסתכל על כל כלי רכב כסנסור נייד. נוכל לשים באוטו סנסורים חכמים שיעבירו מידע סביבתי לאוטו: יבדקו מה מזג האוויר, האם יש שמן על הכביש ואילו פעולות מבצע הנהג שלפנינו".

      האינטרס של מוטורולה במיזם ברור. בסופו של דבר כל התקשורת בין מרכז השליטה והבקרה לכלי הרכב ובינם לבין עצמם תתבצע באמצעות התשתית הסלולרית.

      גבאי מעודד מכך שהחל ב-2008 קיימת החלטה של האיחוד האירופי שתחייב יכולות תקשורת כמעט בכל רכב ביבשת, אבל מוטורולה ישראל, לצד שותפים כמו חברת טלפוניקה, פג'ו וסיטרואן, יצטרכו להמתין עוד שנים לפני שמערכות התקשורת החכמות יוכנסו למכוניות באופן מסחרי. "כעת כל מערכת המחשבים באוטו נאמדת בכ-40 אלף דולר לרכב - זו עלות לא הגיונית ואני חייב לרדת לסדר גודל של 100-150 דולר למערכת לאוטו. גם כשנרד ל-150 דולר עדיין נצטרך מודל עסקי שיבוסס על סבסוד ממשלתי", אומר גבאי.

      העלות הגבוהה כיום היא תוצאה של רכבי ניסוי עם רדאר וסנסורים מאוד יקרים הכוללים שני מחשבים גדולים בכל רכב ניסוי. "הפתרונות יהיו מסחריים בעוד 4-5 שנים", אומר גבאי. "בעתיד נשכנע חברות תחבורה להשתמש במערכות שלהן כדי לאסוף מידע שנעביר למרכזי הבקרה והשליטה. החל ב-2009, כשכלי רכב יהיו בעלי יכולות תקשורת קבועה, תישאל השאלה: מי משלם על המערכת הזו כיוון שהרצון יהיה שהיא תשמש את הנהג לא רק בעיתות חירום. אז אני אהיה 4 שנים לפני השוק".

      מוטורולה ישראל סיימה שנה ראשונה של ניסוי בהפעלת מרכז שליטה וירטואלי, המאפשר תקשורת בין כלי רכב באזורים שאינם תחת השליטה המרכזית של המערכת. למעשה, רכב אחד מנהל וירטואלית את האזור ומעביר בין כלי הרכב את התקשורת האזורית באמצעות טכנולוגיית Wi-Fi.

      מהיכן הביטחון שמערכות המחשוב בכלי הרכב יקטינו את מספר ההרוגים בתאונות דרכים?

      "יש תפישה שהנהג תמיד אשם בתאונה, וזה נכון עד רמה מסוימת. קפיצת מדרגה חשובה למלחמה בתאונות היא טיפול בתשתיות. אבל מחקרים מורים כי תאונות נגרמות בחלוקה שווה בין אשמת הנהג, כשל טכני ותכנון תשתיתי. ניהול נכון של תחבורה תוך יכולת לשליחת הודעות חכמות לרכב, תחסוך כסף בהשקעות עתק בתשתיות הכבישים ותציל חיים".