משחקי אסטר(ה)טגיה

בשנת 2006 השיגה האופל אסטרה נתון מעניין. לא רק שהיא עקפה את הגולף של פולקסווגן בטבלת המכירות, היא אף כבשה את המקום הראשון עם כ-440,000 מסירות. הנתון מתכוון כמובן לשוק האירופאי שכן בניגוד אליו, בישראל האסטרה היא מחזה נדיר.

באופל אמנם שמחים לנוכח מספר המסירות בשוק האירופאי, אך הם לא נחים על זרי הדפנה. האסטרה נכנסה למקצה מתיחת פנים, ממנו יצאה עם חזית חדשה וחמישה כוכבי בטיחות, אך עיקר השוני נמצא מתחת למכסה מנוע.

הדור השלישי של האופל אסטרה הוצג בשנת 2004. אופל, בצעד חיובי, זנחו את קווי העיצוב העגולים לטובת קווים חדים שהקנו לאסטרה מראה דינמי ועדכני על גבול הספורטיביות, בעיקר לדגם ההצ'בק הרלוונטי כעת. הרעיון העיצובי המשיך גם אל תא הנוסעים שלטובתו נציין כי הוא חף מכל נסיון גימיקי, אך למרות איכות ההרכבה והחומרים האיכותיים, סעיף השימושיות שלו לקה בחסר.

המראה הספורטיבי משהו, קיבל גיבוי בדמות התנהגות כביש נאותה תודות לכיול מתלים הנוטה יותר לכיוון הקשיח. האסטרה אמנם לא העלתה חיוך גדול על פניהם של חובבי הנהיגה הספורטיבית, אך הנהג הממוצע זכה להתנהגות ניטרלית, בטוחה ועם זאת - מהנה. נוחות הנסיעה נפגמה כתוצאה מכיול זה, בעיקר בגלל יצירת הפסיפס האומנותית חסרת החלקים הניקראת כאן אספלט. נוחות הנסיעה עלתה יחד עם העלייה במהירות (וכך גם ריסון הגלים שבכביש), אך בשטח העירוני גילו ישבני הנוסעים כל שבר אספלט.

אל תא המנוע שודכו בעבר שני מנועים בנפח 1.6 עם 105 כוחות סוס ו-1.8 ולו 125 כוחות סוס. עיקר הטרוניות הגיעו מדגם ה-1.6 שהציג נתוני מנוע סבירים, אך גיר האיזי-טרוניק הרובוטי ששודך לו עמד לו לרועץ וחסרונו הפך לחלק מתדמיתו של המותג. מנוע ה-1.8 קיבל גיר אוטומטי רגיל אך עם תג מחיר גבוה וסטיגמה שיצר הגיר הרובוטי, מנע ממנו מלהמריא בטבלת המכירות.

רק חדי העין יוכלו להבדיל בשינוי שעברה חזיתה של האסטרה. את בתי הפנסים הקודמים החליפו כאלה בגימור כרום ולהדגשת המראה, עובה פס הכרום המרכזי ונוספו לו אחים בגריל ובפגוש המחודש. החזית החדשה מוסיפה רבות למראה הדינמי שמציגה האסטרה ויש להוסיף לכך את חיפויי הגלגלים המוצלחים, שרבים התעקשו להוכיח כי מדובר בחישוקי אלומיניום, אך ללא הצלחה.

השינוי העיצובי המוצלח ממשיך אל תוך תא הנוסעים בדמות פס כסוף שנוסף לאורכה של הקונסולה הקדמית המוכרת. גם כאן התוספת מעניינת ונעימה לעין ורק בחירת הצבעים במכונית המבחן פגמה באווירה כשהמעצבים בחרו בשני גוונים: שחור ו... שחור כהה. רמת הגימור והחומרים טובים מאוד (פרט לרעשי רוח שהגיעו מהחלונות הקדמיים שגרמו לנו לא אחת לבדוק אם החלונות סגורים), אך הצבע השחור שולט בכל פינה ופרט לקונסולה הוא כולל גם את המושבים ודיפוני הדלתות. הצבע הבהיר יותר שמעטר את תקרת המכונית, קצת מקל על האווירה בפנים. בחירה בגוונים בהירים יותר הייתה מוסיפה לטעמנו יותר חיים לתא.

הנדסת האנוש בתא הנהג לוקה בחסר וחבל שמתיחת הפנים לא לקחה אותה בחשבון. למרות הגה שמתכוונן לעומק ולגובה, קשה היה למצוא תנוחת נהיגה אופטימלית מבלי שגלגל ההגה יסתיר את לוח המחוונים. כשלבסוף נמצאה הפשרה, גילינו אי נוחות בתפעול מנופי האיתות והמגבים; אלה מוקמו גבוה ורחוק מידיי ונראה כי בעלי ידיים קטנות ידרשו להורידן מההגה בכל פעם שיידרשו להפעיל את ידית האיתות. פרט נוסף הוא מתגי בקרת השיוט שמוקמו בקצה ידית האיתות ועליהם לחצנו מספר פעמים בטעות כשבסך הכל רצינו לעבור נתיב. גלגל ההגה עצמו נראה טוב מאוד וגם נעים לאחיזה ויש להוסיף לטובה את השליטה האינטגרלית ממנו על מערכת השמע.

כיסאותיהם של הנהג ושותפיו לנסיעה קשים וחסרים תמיכה לחלקו העליון של הגב. לזכותם יאמר כי המסעד רחב ותומך גם מלפנים וגם מאחור. תוספת שתתקבל בברכה על ידי הלקוחות (ברמת הגימור הגבוהה) היא משענת היד המחוברת למושב הנהג, אך אנו מצאנו כי היא מגבילה את הנהג ובעיקר יוצרת בעייה בטיחותית כאשר מרפק הנהג יושב על קצה המשענת (כשהמרחק בין הנהג להגה הוא הנכון) והזרוע 'נופלת' בכל מהמורה קטנה. אגב, היינו שמחים למצוא תאי איחסון יעילים יותר, לפחות אחד כזה שיוכל לשמור לנו על בקבוק השתייה.

מנוע ה-1.8 ליטרים קיבל חיזוק חיובי בדמות תוספת כוח כשהוא מציג נתון של 140 כוחות סוס ב-6,300 סל"ד, 15 סוסים יותר מקודמו. נתון המומנט מגלה לנו כי ב-3,800 סל"ד נקבל מקסימום של 17.8 קג"מ, מה שמותיר רצועת כוח רחבה מאוד שמקלה בעיקר על תאוצות הביניים ומאפשרת עקיפות בטוחות במעלה ובמישור.

גיר ארבעת ההילוכים המשודך למנוע עושה עבודה טובה אם כי היינו שמחים לקבל הילוך סופי ארוך יותר. שיוט ב-120 קמ"ש מעמיד את המנוע על 3,000 סל"ד וקולו חודר אל תא הנוסעים. גם ללא שימוש במוד הספורט, מגיב הגיר היטב ללחיצה החלטית והוא שש להוריד הילוך אחד או שניים במידת הצורך.

השימוש במוד הספורט הופך את עורה של האסטרה (במסגרת מה שמאפשר ה-ESP). מעבר למוד זה יניב הורדת הילוך מיידית שתשתנה רק במצב עצירה (שילוב לראשון) או במשיכה אל עבר הקו האדום שתעלה להילוך הבא. תגובות הדוושה במוד הספורט מידיות תודות לסל"ד הגבוה ולחיצה קטנה על הדוושה מתורגמת להאצה מיידית. באסטרה הקודמת לווה מוד הספורט בשינוי התיגבור האלקטרו-הידראולי להגה, אך בפועל לא הצלחנו לחוש בהבדל מוחשי וזה נותר טוב אם כי חסר פידבק.

למרות יעילות מוד הספורט, מי שיעשה בו שימוש תכוף יתאכזב כיוון שהוא אינו מתאים לנהיגה יומיומית רגילה. היותו של המנוע התזזיתי בתחום העליון של הסל"ד, גורם להעברה תכופה של רגל ימין בין דוושת הגז והבלם בניסיון למתן את התאוצה. נכון שלא מדובר כאן על חורכת אספלט, אך מצב הספורט יכול להתגלות כבעייתי בהתנהלות איטית בפקק וברמזור. פרט לכך, שאון המנוע גבוה כמו גם צריכת הדלק. זאת עמדה במהלך ימי המבחן על כ-8.9 ק"מ לליטר בנהיגה ממוצעת ושימוש תכוף במוד הספורט יעלה את מספר הכניסות לתחנות הדלק.

יבואנית אופל לישראל, UMI, תרמה למצבו הנוכחי של המותג שלא שמר על עקביות לאורך השנים. הפעם נראה כי היחס השתנה וב-UMI מתכוונים להציב את האסטרה חזק אל מול המובילות בקטגוריה ובראשן הגולף 1.6 בעלת תג המחיר הזהה של 133,000 ש"ח המשייכת אותה לקבוצת רישוי 3. אין כל סיבה שהאסטרה לא תגדיל את מכירותיה גם בישראל, בעיקר כשמוסיפים למותג הגרמני המוצלח את חבילת האבזור הסטנדרטית.

עם מנוע 1.8 חזק ואבזור סטנדרטי שכולל מערכת CD אינטגרלית בתפעול מההגה, 6 רמקולים, בקרת שיוט וחישוקים מוצלחים דמויי אלומיניום, מדובר בחבילה כללית מוצלחת מאוד ובתמורה טובה לכסף ועם יתרונות שמעפילים על החסרונות. חשוב להזכיר כי עם 6 כריות אוויר ומערכת ESP כסטנדרט, מביאה איתה האסטרה 5 כוכבים להם זכתה במבחני הריסוק של ה-Euro-NCAP.

האופל אסטרה היא חבילה כללית מוצלחת ומהודרת בעלת מראה עיצובי מכובד מבחוץ ומבפנים ורק חבל שבמשך שנים היא סבלה מחוסר דחיפה מצד היבואן.