על גבול הכדאיות

באחת מנסיעותי לחו"ל, נכנסנו אשתי ואני לחנות פירות בכפר קטן בדרום צרפת. מלבד ההיצע המוכר והצבעוני, על אחת העמדות עמד פרי לא מזוהה שצבעו סגול, צורתו עגולה ועל קליפתו הקשיחה היו בליטות קטנות בצורת פירמידה כל אחת. כל נסיונותיו של המוכר הצרפתי קטן הקומה להסביר מה הוא הפרי הזה העלו חרס, בעיקר משום שאוצר המילים שלי בצרפתית לא הכיל שום מילה שמסבירה מהו הפרי הקטן, מלבד שמקורו בדרום-מזרח אסיה.

למוכר המיואש לא נותר אלא לבצוע אחד עם סכין חדה ולתת לנו לטעום. התוצאה הייתה מעל המצופה; הפרי המשונה אמנם היה מוזר למראה, אבל טעמו היה מיוחד מאוד. משהו כמו הכלאה בין סברס, לפפאיה ומנגו, אז מילאנו שקית קטנה, שבקופה התגלתה כיקרה למדי.

כל הסיפור על הפרי המשונה היה נעלם מזיכרוני, אילו לא הייתי נוהג בסובארו טריבקה החדשה. גם היא, כמו הפרי הקטן והמוזר, נראית משונה מאוד לעין האנושית. כמה מהמביטים אף יביעו סלידה מהופעתה החיצונית, אבל אותנו לפחות היא גירתה מספיק כדי שנבקש מהיבואן לישראל מספר ימים עמה כדי לטעום ממה שיש לה בפנים.

בעוד הטריבקה החדשה חונה בחניית המערכת, גילינו כי סובארו מיהרה והציגה בתערוכת ניו-יורק, שנתיים בלבד אחרי הולדת הטריבקה, גרסה מתוחת פנים ומעודכנת בהרבה ביחס לזו הנמכרת בישראל; עיצובה החיצוני שונה מאוד ואפילו בחזיתה שוכן מנוע חדש, גדול וחזק יותר מזה שלנו. אז האם הטריבקה הזו רלוונטית לעם היושב בציון? התשובה היא כן מסויג; כן רלוונטית, אבל רק עד שהחדשה תגיע אלינו.

בינתיים כאמור, עלינו להסתפק במה שיש. אולם, קשה עדיין להתעלם לטוב ולרע מהטריבקה. ברחוב היא סובבה ראשים כאילו הייתה חללית של חיזרים שבאו לביקור, אך כשעצרנו, רוב הניגשים הביעו דעה נחרצת; או שאהבו, או ששנאו את העיצוב. אין באמצע. והאמת, משהו לא ברור עובר על מחלקת העיצוב של סובארו. פעם אחר פעם אנו נתקלים ביצירות משונות וקשות לעיכול ומייד אחר כך מוצגות גרסאות "מתוקנות", אך לעיתים הנזק כבר נעשה והוא קשה לתיקון.

כך למשל קשה להסביר מה ביקשו להשיג המעצבים עם החזית של הטריבקה, ובעצם גם עם חלקה האחורי שבמקרה של שניהם, 'הרמוניה' היא לא מילה שניתן להשתמש כדי לתארם. על פניו נראה כי לפחות בדור הבא, העניינים נראים קצת יותר טוב.

תא הנוסעים של הטריבקה נראה מצוין במבט ראשון; הצבע השולט הוא ה'אוף-וויט' ואליו משולבים עוד מספר גוונים (אולי רבים מדי) רכים נוספים שמשקיטים מאוד את האווירה. גם העיצוב נראה לא רע בכלל עם קימורים הזורמים ממרכז התא אל הדפנות ויוצרים תא אישי לנהג והנוסע מלפנים. כמו כן, ניתן גם להעניק ציון גבוה מאוד למיקום המתגים בפרט ולהנדסת האנוש בכלל בתא; הכל נגיש ונמצא בדיוק במקום בו תצפו לפגוש בו.

אבל, בניגוד למה שהורגלנו בקרב יצרניות יפניות, איכות ההרכבה של האביזרים ומשטחי הפלסטיק בתא, אינה אחידה ופה ושם אפשר למצוא מקומות שאינם מחוזקים כראוי למקומם ואין הם מרגישים כאילו יאריכו שנים.

המרחב בתא הנוסעים נדיב למדי בכל מובן ובניגוד למתחרים, הטריבקה מציעה אפשרות לשבעה מושבים, כאשר האחוריים מיועדים בעיקר לילדים, או למבוגרים נמוכים למרחקים קצרים. כאשר אין באלו צורך, ניתן לקפל אותם אל הרצפה ולהגדיל משמעותית את נפח תא המטען. אך הבעיה עם מושבים אלו היא הגישה אליהם. קיפול שורת המושבים האמצעית יוצר פתח קטן יחסית ודרכו צריך ממש להשתחל כדי להגיע לחלק האחורי.

גרסת המבחן הגיעה ברמת האבזור הגבוהה ביותר שניתן וזו מציעה את עיקרי האביזרים הבאים: מערכת ניווט ומצלמת רוורס המוקרנות במראה האמצעית, מחליף ל-8 דיסקים, DVD ומסכים מאחור, נגיעות ניקל ועוד אך תייקר את הטריבקה ב-30 אלף שקל נוספים.

סובארו מייצרת את הטריבקה בעיקר עבור השוק האמריקני, גם אם במספרים קטנים יחסית ולכן אחת התכונות הבולטות ביותר שלה היא נוחות הנסיעה. בתוך תחומי העיר, הטריבקה ממש מרחפת על האספלט ומצליחה לבודד את הנוסעים כמעט לגמרי מכל מה שקורה אי שם למטה.

גם בכביש המהיר, כל עוד שומרים על שיוט רגוע וקבוע מהירות, הבידוד המעולה ממשיך, לא רק ממהמורות הדרך, אלא גם מרעשי הסביבה והנסיעה בו ממש מפנקת. כאשר ממשיכים להעלות את המהירות לרמות הלא חוקיות, זעזועים קלים מהשיבושים בדרך מורגשים, אבל לא הרבה יותר מכך.

מנוע H6 המוכר לנו מה-B4 החזקה מפיק 245 כ"ס ב-6,600 סל"ד גבוהים ו-30.3 קג"מ ב-4,200 סל"ד גבוהים גם כן ולכן הוא מרגיש חי יותר בחצי העליון של תחום הסל"ד. בשיוט רגוע כמובן, כל עוד לא מבקשים ממנו יותר מדי, הוא מספק את הסחורה ובשקט, אבל הטריבקה שמשקלה נושק לשני טונות מכבידה על המנוע והאצות ביניים במצב של עקיפות עלולות להימשך מעט יותר מדי זמן. בעמידה מהמקום לעומת זאת, הטריבקה צריכה רק 9.7 שניות כדי להגיע ל-100 קמ"ש.

אל מנוע זה שודכה אותה תיבת הילוכים בעלת 5 יחסי העברה. שוב, בשיוט רגוע, אין הערות, אבל כאשר מעלים את הקצב ונדשות החלפות הילוכים תכופות, התיבה מתגלה כאיטית מדי ולעיתים תחת עומס העברות ההילוכים מעט קשות.

מרכז הכובד של הטריבקה, כמו שאר מכוניות סובארו לרוב נמוך יותר מאלו של מכוניות המתחרים בזכות תצורת הבוקסר במנועים וזה אמור לשפר את היציבות הכיוונית של הטריבקה. מהנדסי סובארו עוד הוסיפו חלוקת כוח נדיבה יותר לגלגלים האחוריים (55 אחוז לאחור, 45 אחוז לפנים) כדי למנוע במקצת את תת ההיגוי המוכר תחת עומס בפניות. אולם, המתלים הרכים של הטריבקה גורמים לה לרכון בכבדות לצדדים בפניות ותת ההיגוי עדיין מוחשי בה. במקרים של החלקה אגרסיבית יותר, בקרת היציבות נכנסת לפעולה ומנסה להציל את המצב. כאן גם היינו מברכים על פידבק טוב יותר מההגה האילם.

הטריבקה אמנם מתהדרת במרווח גחון נדיב יותר מזה של ה-X5 של ב.מ.וו, אבל די בנסיעה קצרה בה בשטח ובהצצה חטופה על צמיגיה כדי להבין שהיא לא שמחה להיפרד מהאספלט. ה-B9 נועלת צמיגי כביש טהורים אדירי ממדים במידות 255/55 R18 והם שמחים להדביקה לאפסלט אך הרבה פחות ששים לאחוז בקרקע רופפת.

גם המתלים הרכים של הטריבקה שעשוה נוחה מאוד בכביש לא ממש עוזרים בשטח. אלו ממהרים לסגור מהלך גם ללא התאכזרות יתרה. כמו כן, הטריבקה אינה מצוידת בנעילות או בהגבלות החלקה מכאניות כל שהן, ומסתפקת בערנותה של בקרת המשיכה, אך גם זו מרימה ידים מהר מאוד כאשר הצירים מצטלבים ואחד מהגלגלים האחוריים מתנתק מהקרקע.

התוצאה היא רכב שיצליח לבלות זמן בשבילי יערות הכרמל, אך לא ישמח לטפס על גלי אדמה, גבנונים או אבנים מסוכנות לצמיגים.

ה-B9 טריבקה של סובארו הצליחה כאמור למשוך סביבה המוני סקרנים כאשר החנינו אותה מול בית הקפה הקבוע בחלקה הצפוני של תל-אביב וכצפוי, שאלת המחיר הגיעה די מהר. נכון לרגע זה, הטריבקה מוצעת בגרסה אחת בלבד, כאשר ניתן לבחור אם להוסיף לה את חבילת האבזור, או להישאר בלעדיה. ובכן, מחיר הבסיס עומד על 350 אלף שקל ועליו ניתן להוסיף את חבילת המיגון בעלות 7,490 שקל ואת חבילת האבזור של רכב המבחן תמורת 30 אלף נוספים. לא זול.

נקודה אחרונה בה טרם נגענו וגם היא קשורה לעלות, נוגעת להרגלי השתייה של הטריבקה; זו מכורה לאוקטן 98 יקר והרבה ממנו. כך בנסיעת המבחן הרגועה יחסית שרובה עבר בשיוט נינוח, צרכה היפנית בממוצע ליטר אחד של דלק למעט פחות מ-6 ק"מ וזה המון. בעיר המצב אף חמור יותר וחשוב לדעת זאת לפני הרכישה.

אז האם הטריבקה תמצא את מקומה בישראל? בכלל לא בטוח. ראשית, מעטים יסכימו לשלם סכום שכזה על מכונית שבתדמיתה מקועקעות המילים "עממיות והמוניות" ושנית, מולה ניצבות מתחרות טובות מאוד כמו הפולקסווגן טוארג, יונדאי סנטה-פה ואחרות שמעלות כאן סימן שאלה גדול בכל הקשור לתמורה. בכל אופן, אם אתם מחפשים ייחוד ופינוק על האספלט ולא ממש נוהגים בשטח, הטריבקה יכולה בקלות לעשות את העבודה, רק חכו לדגם מתוח הפנים שיגיע בקרוב.