איזו מן תחרות היא זו שבה באופן קבוע מי שמוביל עוצר לעזור למי שרודף אחריו לצאת מהבוץ? באיזה מרוץ מכוניות, קצב של 40 קילומטרים בשלוש שעות נחשב מהיר? ובאיזה אירוע המוני שנערך בשטח פתוח המארגן מתפלל ומייחל לגשם זלעפות?
התשובה היא ליגת מסעות העבירות הישראלית קרוס-קאונטרי טרופי. המארגן שלה מזה 8 שנים הוא מיקי יוחאי, והיא מושכת אליה את מיטב הג'יפאים של ישראל מדי חורף. בערך בתחילת דצמבר, עם הגשמים הראשונים, מתעוררים חובבי הבוץ הכבד. כשלושים צוותים, מחולקים לשתי קטגוריות, מתחרים במסעות דרך שבילים בוציים במעבר מתעלה בלתי עבירה אחת להבאה. האתגר אינו מהירות למעשה דווקא המפלצות המשופרות ביותר הן כלים איטיים למדי בקו ישר האתגר הוא לשרוד מכשול בוץ אחרי מכשול בוץ, כאשר תפעול הכננות והעזרה ההדדית בין הצוותים הם המפתחות להצלחה.
שני מקצים ברצף
בשבת האחרונה נערכו גב אל גב שני המקצים האחרונים של עונת 2007. המסעות הקודמים של העונה נערכו בשיאו של החורף, בקור ובגשם, הראשון באזור נחל הירקון והשני באזור נחל שורק. שני המסעות הראשונים היו קשים במיוחד, גם לוותיקי הליגה, ולכן הייתה הקלה מסוימת בכך שסוף השבוע האחרון היה אביבי ונעים. בהעדר שיתוף פעולה מצד מזג האוויר, המקצה של יום שישי, באורך 43 קילומטרים, הסתיים עד השעה 12 בצהריים קצב מהיר מאד עבור מרוץ עבירות שכזה. ועדיין, רוב הצוותים עמלו קשה כדי לתקן את הנזקים. ברחבת הטיפולים במושב חגור הוחלפו מצמדים, רדיאטורים וציריות, והרתכות הבזיקו עד שעות הערב בתיקוני שדה דחופים.
את הקטגוריה הבכירה, המכונה "אדוונצ'ר" ונועדה לג'יפים מוגבהים, משופרים מאד, עם צמיגי ענק, הוביל דווקא צוות פוליבה, רכובים על סוזוקי סמוראי. שמוליק לודוויג (נהג) וירון פרסלני (נווט) בוחרים להתחרות בקטגוריה הבכירה מול עדר של ג'יפי סופה משופרים המגמדים אותם, ומוכיחים שוב ושוב שכאשר מדובר בתעלות בוץ, המשקל הקל ועבודת הצוות המקצועית חשובים יותר מגלגלי ענק והספק מנוע מטורף. אבל במקצה הלילה שזינק בחצות, המזל לא שיתף איתם פעולה טעות ניווט עלתה להם בשעה וחצי, שהספיקה כדי ששני הצוותים של קבוצת אספיר בסופות הלבנות שלהם יעקפו אותם בדירוג הליגה ויוכרזו כמנצחים. הדר זוהר (נהג) ונמרוד אופיר (נווט) הם אלופי קטגורית האדוונצ'ר לעונת 2007, ואחריהם חבריהם לקבוצה אהוד גיל וטל דביר.
מה הסטנדרטים שלכם?
בקטגורית הסטנדרטים, בה הג'יפים מוגבלים בגודל צמיגיהם וברמת השיפורים, התחוללה העונה תחרות עזה בין לא פחות מחמישה צוותים. הפתעת המחזור היו אבי ואור גולן, צוות משפחתי בג'יפ סיקס ישן וצנוע, שסיימו את מקצה הלילה בזמן הקצר ביותר, תוך הפגנת יכולת ניווט למופת. ניצחון זה קידם אותם למקום השני בסיכום הליגה. במקום הראשון נמצא סוזוקי סמוראי נוסף, נהוג בידי צחי מדהלה ולצידו מנווט אדיר מזעקי, בחסות מוסך הג'יפים אודי מזרחי. עקביות והתמדה במשך כל העונה הביאו אותם להישג הנכסף.
בין שלל המשתתפים ניתן עוד למנות את עידו כהן שהגיע רכוב על הזיבר-M, אבטיפוס של רכב מבצעי מיוחד שנבנה עבור צה"ל, ואת שי שמעוני בדיסקברי מקוצר שהוכיח שבקו ישר הוא המהיר ביותר בליגה בתחרות מאוץ חברית שנערכה על שפת מאגר מנשה בבוקר טקס הסיום. אבל מהירות בקו ישר לא קובעת בתחרות עבירות, והוא נאלץ להסתפק במקום הרביעי בלבד בסיום הליגה. גיא רפאל הבעלים של סדנאת פרוג'יפ החיפאית ותמיד מועמד לניצחון נעדר מתחילת העונה עקב פציעה, וכך נאלץ להסתפק במקום החמישי הכללי למרות שבמקצה של יום שישי הוא ניצח.
בינתיים הסתיימה לה עוד עונה רטובה, וחובבי הבוץ נכנסים לתרדמת קיץ, אבל בחורף הבא מיקי יוחאי מחכה להם כבכל שנה עם אתגרי עבירות חדשים.
הכותב, נמרוד מלר, הנו עורך אתר רכבי השטח ג'יפולוג www.jeepolog.com