סדר בחדר

לפני כעשור, עת השתחררתי משירותי הסדיר, נזדמן לי לעבוד עם בחור נחמד שלצורך הסיפור נקרא לו ישראל. יום אחד, בעת ארוחת הצהריים, סיפר לנו ישראל כי אביו נהג מונית ואני, בצעד מתבקש, מייד שאלתי באיזו מונית הוא נוהג. תשובתו של ישראל בילבלה אותי מעט, "יש לו טרנזיט. מרצדס טרנזיט". לא רק אני הייתי מבולבל מהשילוב המוזר שמאז אותו יום הפך חלק בלתי נפרד משפת היומיום.

העניין הוא שישראל לא התבלבל, הוא פשוט עשה את מה שרבים מאיתנו עושים כשמותג הופך לשם תואר (פריז'ידר למשל). בדיוק כך הפכה כל ניידת משטרה ל'סיירה' וכל סובארו ל'פשע'. זה חמש שנים שלא פגשתי את ישראל ואני מקווה כי שלומו טוב ואני מאמין שלא הייתי נזכר בו אילמלא הרומסטר החדשה של סקודה, אותה כינה עובר אורח מזדמן כסקודה ברלינגו.

בואו נסיים עם זה כבר עכשיו. עיצובה של הרומסטר בעייתי. בעייתי מידיי אפילו, בעיקר אם אני מתייחס לסקר הקטן שביצעתי, שמסקנה אחת בצידו; הרומסטר מכוערת. אתם יודעים מה? יש בזה משהו, אלא שהמשהו הזה אינו בהכרח נכון.

הרומסטר קונספט של סקודה, נחשפה לראשונה בתערוכת פרנקפורט 2003 וכשמה, היא הציגה תפישה חדשה למושג מרווח מחייה (באנגלית – Room). שלוש שנים מאוחר יותר, מגיעה הרומסטר אל קו הייצור תוך שהיא שומרת על מרבית המוטיבים המרכזיים של דגם הקונספט.

קשה להתעלם מהמראה החיצוני הכל כך שונה שבחרה סקודה למיני-מיניוואן הראשון שלה. חוסר הפרופוציות הכל כך קיצוני בין חלקה הקדמי לאחורי (המתבטא בגודלם ובצורתם של חלונות הצד), הוא זה שמקשה על העם היושב בציון לעכל אותה, אלא שדווקא נקודת מחלוקת זאת, היא שעושה אותה לכל כך מיוחדת.

סקודה לא הסתפקו בהבדלי המידות בין החלונות ונתנו להם גם צורה שונה ולא סטנדרטית. התוצאה הסופית מעניינת, אך מה שבטוח, מכוערת היא לא. במחשבה שנייה, עצם ההשוואה לברלינגו היא שגורמת להתייחסות השלילית לעיצוב וחבל. בכלל, הגיע הזמן שהעם היושב בציון יתחיל להעריך עיצובים שאינם בנאליים המוסיפים יותר עניין לנוף הרכב המקומי.

בשביל להבין עד כמה הרומסטר שונה, יש להתחיל ברצפתה. בשונה משאר מכוניות הקונצרן, הרומסטר אינה מבוססת על שלדת הגולף או הפולו אלא בנויה כפאזל, ממש בדומה לצורתה החיצונית. חלקה הקדמי נלקח מהפאביה, חלקה האחורי נלקח מהאוקטביה החדשה ועל החיבור בינהם אחראית אוקטביה הקודמת. לא פלא אם כך שמפשק הסרנים מאחור רחב בכ-7 ס"מ מהקדמיים.

חיבור השלדות יצר תוצאה מוצלחת המתבטאת בעיקר במרחב הגדול בחלקה האחורי של הרומסטר. אמנם שלושה מבוגרים לא יהנו לשבת מאחור, אך מלכתחילה מיועדת המכונית למשפחות עם ילדים. גם ההתנהגות הדינמית מושפעת ממפסק הסרנים וזאת, למרבה הפלא, מפתיעה.

הרומסר הושקה לפני כשנה ורק כעת היא מגיעה לישראל, לאחר צירוף האופציה האוטומטית בדמות טיפטרוניק 6 הילוכים. זאת תשודך למנוע ה-1.6 המוכר של קונצרן פולקסווגן ולו 105 כוחות סוס ומומנט של 15.5 קג"מ. אופציה נוספת עבור השוק הישראלי היא גרסת הטורבו-דיזל 1.9 בעלת 105 כוחות סוס ו25.5 קג"מ.

יצאנו לדרך ספונים בתוך גרסת הבנזין. מנוע ה-1.6 אמנם לא מתהדר בעדר סוסים מפואר, אך השילוב עם גיר ששת ההילוכים התגלה כמוצלח. במהלך המבחן, שכלל נסיעה בתנאי דרך שונים, נענה הגיר ברצון לכל לחיצת דוושה והוא לא התבייש להוריד גם שלושה הילוכים במכה אחת כשהיה צורך בכך, תוך שהוא מושך עד לקו האדום. השימוש באופציית הטיפטרוניק התגלה כמיותר ורק בירידות ממושכות השימוש בו נחוץ בכדי להפחית מעומס השימוש בבלמים שמאבדים לבסוף מנשיכתם. ככלל, קהל היעד של הרומסטר לא ידביק את הדוושה הימנית לרצפה ולרוב יאמץ את הגיר במצבי עקיפה בלבד (ויש לומר שזאת תיעשה בביטחה).

גם בכביש המהיר עזר הגיר להתנהלות די רגועה ומהירות של 120 קמ"ש הציבה את מחוג הסל"ד על כ-2,500 סל"ד והאמת טוב שכך; מעל ל-3,000 סל"ד רעש המנוע נוכח בתא הנוסעים ולרגע נדמה היה כי אנו נוסעים בגרסת הדיזל. רעשי הדרך גם הם חודרים לתא הנוסעים. האם מהנדסי הרומסטר היו כל כך שקועים בלעשות אותה שונה עד ששכחו להתייחס לפרק בידוד הרעשים?

מפרט הבטיחות של הסקודה כולל כסטנדרט 4 כריות אוויר (כריות וילון בתוספת תשלום), מערכות בקרת יציבות ומשיכה, מושבי איזופיקס ולזכותה חמישה כוכבי בטיחות. החבילה הכללית התגלתה כבטוחה מאוד, גם כשניסינו למצוא לה שימוש מעט יותר 'נעים'.

כיול המתלים הקשיח, שריסן היטב את תחלואי הכביש לא לפני שדיווח על כך לישבני הדיירים, אחראי לאיפוס כמעט מוחלט של זוויות הגלגול, דבר שהשאיר אותנו פעורי פה לנוכח גובהה היחסי. ההגה המהיר, מעט פחות משלושה סיבובים בין הנעילות, עזר להכניס את הרומסטר בקלות אל תוך שיא הפנייה אלא שחוסר תקשורת מוחלט העיב על דו השיח עם הנהג.

למרות כל הנסיונות, לא הצלחנו להפר את שלוותה הכיוונית של הרומסטר, גם לאחר שניתקנו את בקרת היציבות וזה מצויין. העזרה הבלתי צפויה מגיעה כאמור מאותו ציר אחורי רחב שעוזר לסקודה לשמור על יציבותה הכיוונית ויחד עם ההגה החד, מציגה הרומסטר יכולת דינמית, דבר שאינו מקובל בליגה המשפחתית. סביר כי המשפחה המצויה שתרכוש את הרכב לא תתקרב ולו במעט למגבלותיה של הרומסטר ונחמד לגלות כי גם אם איבד לרגע הנהג את דעתו, תעזור לו השלדה להישאר במקום ובמצבים קיצוניים, טוב לדעת שמערכת ה-ESP כאן בשביל לשמור עלינו.

הנועזות הצ'כית שמאפיינת את העיצוב החיצוני לא עשתה דרכה אל פנים הרומסטר. עיצוב תא הנוסעים סטנדרטי לחלוטין וחף כל נסיון ליצור משהו מעניין. שילוב הצבעים נאה מאוד והחומרים נעימים למגע. איכות ההרכבה, כצפוי מחברות הקונצרן הגרמני, ברמה גבוהה ולאורך כל המבחן לא נשמעו תלונות מחלקי הפלסטיק השונים.

פרט למושב האמצעי מאחור, התגלו כל שאר המושבים כנוחים מאוד וגם לאחר נסיעה מרובת ק"מ, לא התגלו תלונות מאיזור האגן והחוליות. תנוחת הנהיגה התגלתה מעט בעייתית ולמרות כיוון גובה לכיסא וכיוון עומק להגה, התקשנו למצוא אותה. המושבים הקדמיים נעדרים כל תמיכה צידית וגוף היושבים בהם מתאמץ להישאר במקומו בסיבובים.

פרט נוסף שהשפיע לרעה הן קורות A ו-B שהסתירו חלק נכבד משדה הראייה בצמתים. הגדילה לעשות מסגרת חלון הנוסע שצורתה המעוגלת בתחתית מסתירה חלק נכבד משדה הראייה, בעיקר בפניות T.

המושבים מאחור מוקמו גבוה יותר מהקדמיים והנוף המשתקף מהם, תודות לחלונות צד ענקיים ותוספת הגג הפנורמי, בהחלט יכול לתת לתארם כמרפסת. החלל הגדול יתאים לשהותם של שלושה ילדים מאחור אם כי בינהם תורגש צפיפות קלה. שני ילדים (או מבוגרים) ירגישו מצויין, בעיקר עם יפורק המושב האמצעי ומושבי הצד ינועו על מסילתם לכיוון המרכז. המושבים עצמם בעלי כיוונון מרחק ומשענת.

אנו עוזבים את הסלון, לא לפני שנתלונן על המחסור בתאי אחסון. קהל היעד של הרומסטר, אותן משפחות צעירות בעלות ילד עד שניים, מתברך בחפצי עזר רבים ואלה יצטרכו להסתובב על רצפת המכונית או להיזרק בתא המטען.

לחלקה האחורי של הרומסטר אנו חייבים להתייחס בנפרד. תא המטען הענק הוא היתרון הגדול שלה ונפח הפתיחה שלו מתחיל בכ-450 ליטרים. פירוקם של המושבים האחוריים (כולם או חלקם) מגדילה את נפח התא עד פי ארבעה והרומסטר בהחלט יכול להוות תחליף ראוי לברלינגו אם כי לא לשם כך היא נבנתה.

דפנות תא המטען קיבלו תאי אחסון ומדפים ומחיצה קטנה יכולה לדאוג לכך שפריטים קטנים לא יתפזרו להם לכל עבר. המחיצה אגב דקה וניתנת לשליפה מהירה כך שהיא לא תפריע להעמיס ציוד גדול ורב יותר.

תא המטען הוא יתרונה הגדול של הרומסטר ויחד עם סידור המושבים האחוריים הניתנים לקיפול ופירוק כל אחד בנפרד, היא תתאים במיוחד לאותן משפחות צעירות שהנפח הרב יספיק להן לאחסון צעצועים, קניות ועוד.

הסקודה רומסטר איננה רכב מסחרי וכדאי להדגיש זאת. היא תתאים בעיקר למשפחות צעירות, בעיקר לכאלה שכל נסיעה לארוחת שישי וחופשות מצריכה הובלת חצי הבית. הבטיחות הפאסיבית ואקטיבית, תשקיט במעט את המשפחה היוצאת לטייל בכבישי ישראל הפורעניים מבלי לוותר על מעט הנאה מפעולת הנהיגה.

מתחרתה העיקרית של הרומסטר היא הניסאן נוט וכאן ניתן לשים את הדגש העיקרי שיביא לבחירה בין השתיים. עיצובה השונה של הרומסטר, לא תשאיר אף אחד אדיש אליה והיא יכולה להפוך לסמל סטאטוס לרוצים להתבלט. מחיר הפתיחה של הרומסטר, כמו הנוט, עומד גם הוא לטובתה ועם תג של 113,900 ש"ח היא בהחלט יכולה להוות אלטרנטיבה מכובדת למכוניות מהקטגוריה המשפחתית.

למתעקשים, תתאים גרסת הדיזל גם כרכב עבודה קל, בעיקר עבור טכנאים שלא נאלצים להעמיס ציוד רב. רק תעשו טובה, תפסיקו לקרוא לה ברלינגו.