שוללים בלי רישיון

ביולי 2006 נעצרה ענת קוסטרינסקי מירושלים על ידי שוטר לצורך בדיקת שיכרות. לאחר שקוסטרינסקי ביצעה את בדיקת השכרות במכשיר המדידה המשטרתי אלכוטסט 7110, המכונה "ינשוף", נקבע שרמת האלכוהול בדמה גבוהה מן המותר. קוסטרינסקי הורשעה בנהיגה בשכרות וכקבוע בחוק, רישיון הנהיגה שלה נפסל ומכוניתה הוחרמה.

ואולם במשפט שהסתיים במארס 2007, קבע השופט אברהם טננבוים שקוסטרינסקי זכאית. כיצד קיבלה קוסטרינסקי את הרישיון בחזרה? מתברר שמשטרת ישראל פועלת בניגוד לתקנות התעבורה ומכופפת את התקנות כך שיתאימו לנוהלי הפעולה שלה. לקוסטרינסקי היה מזל: היא יוצגה על ידי עורך דין שהיה מודע לבעייתיות במעמדו של הינשוף. אך מה דינם של אלפי נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות שלא כחוק?

נהיגה בשכרות היא עבירה שגוררת שלילת רישיון מנהלתית לתקופה של חודש. בנוסף, נהג שיגיע לבית משפט ללא עורך דין, יקבל עונש מינימלי של פסילת רישיון לשנתיים והמכונית שבה נהג תוחרם למשך חודש.

כמה נהגים הורשעו באמצעות הינשוף? ב-2005 השתמשה משטרת ישראל ב-10 מכשירי ינשוף. עשרת המכשירים שימשו לבדיקת 5,300 נהגים, שמהם 1,500 נמצאו שיכורים. ב-2006 רכשה משטרת ישראל 25 מכשירי ינשוף נוספים. ב-2007 מתכוונת משטרת ישראל להרחיב את בדיקות השכרות באמצעות הינשוף: היעד שהוצב ל-2007 הוא 90 אלף בדיקות. לראיה, מתחילת השנה עד סוף מארס נבדקו כבר 15,300 נהגים, שמהם 2,100 הורשעו. נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה שיש לגנותה, אך האם משטרת ישראל מיהרה מדי להכניס לשימוש את אמצעי האכיפה?

אין עוררין על מידת אמינות המדידה של הינשוף. הבעיה היא שהמכשיר מעולם לא אושר לשימוש. "לפי סעיף 64 בפרק עבירות ועונשין, המכשיר המשמש למדידת רמת האלכוהול באמצעות נשיפה, צריך להיות 'מכשיר שאושר בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות'", מסביר עו"ד דוד קולקר. אך לדברי קולקר, המכשיר מעולם לא אושר על ידי שר התחבורה: "לפני שש שנים המכשיר אישר שר הבריאות את המכשיר, שהיה אז בשירות פעיל. אך שר הבריאות אינו שר התחבורה, והמכשיר שהיה אז בשימוש כבר מיושן. פירושו של דבר שכל בדיקות השכרות שנעשו באמצעות הינשוף בעצם אינן קבילות". קולקר מוסיף שעניין החקיקה אינו רטרואקטיווי. כלומר, גם אם שר התחבורה יאשר כעת את הינשוף, עדיין כל ההרשעות שבוצעו עד מועד האישור - אינן תקפות.

לפי הוראות הכיול למכשיר לבדיקת השיכרות, המופיעות בפקודת התעבורה, מכשיר שאינו מכויל כראוי - נתוניו אינם תקפים. על פי התקנות, בשלב הראשון יש להזרים במכשיר אוויר נקי מאלכוהול מתוך בלון כדי שהמכשיר יוכל להגדיר מהי נשיפה של אדם פיכח. בנוסף מצוין באותו סעיף שיש לבצע את בדיקות השכרות באותו מקום שבו בוצע כיול המכשיר. אם השוטר רוצה לבצע את הבדיקה ברחוב אחר, עליו לכייל את המכשיר מחדש באמצעות בלון האוויר הנקי.

אך משטרת ישראל בחרה לשנות את כללי פקודת התעבורה ולקבוע כללים חדשים: "בהוראות ההפעלה שנתנו לשוטרים, הושמטה העובדה שיש לכייל את המכשיר מדי מדידה, ובמקומה נכתב שיש לכייל את המכשיר רק מדי יממה", מספר קולקר.

אם בפקודת התעבורה נקבע שיש לכייל את המכשיר מדי מדידה ולא מדי יממה, מדוע במשטרת ישראל נוהגים אחרת?

"בבדיקה שערכתי ביקשתי לראות את ראיות הכיול", מספר קולקר. "התחלתי לשאול שוטרים ולקוחות היכן מבוצעת הבדיקה. הם אמרו שבתחנת המשטרה יש חדר מיוחד ובו יש בלון - ובו מבצעים את הבדיקות. אכן הגעתי אל תחנת המשטרה, וראיתי שם שהבלון גדול ולא ניתן להוציאו מהתחנה או להתקין אותו בניידת. מובן שלא ניתן להביא כל חשוד בנהיגה בשכרות אל תחנת המשטרה, ולכן האריכו באופן מלאכותי את מועדי הכיול".

ואכן, בדצמבר 2005 נכנס לתוקפו תיקון לתקנות התעבורה שנועד "לפשט את הליכי האכיפה ולאפשר את סיום הטיפול בשטח". כלומר, בלחץ משטרת ישראל, שהפכה את הינשוף לאמצעי האכיפה העיקרי לעבירות שיכרות, שונתה פקודת התעבורה כך שאכיפתה תתאים לנוהלי המשטרה - ולא להפך.

בנוסף, אם אין בידי השוטר מכשיר ינשוף, אם המדידה אינה תקינה או אם השוטר חושד בנהג בנהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, מותר לשוטר לדרוש מהנהג לעבור בדיקת דם. סירוב לבצע בדיקת דם מתפרש כהודאה באשמה. אך מתברר שבישראל יש רק מעבדה אחת שמוסמכת לבצע את בדיקות הדם - בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר.

"דם של נהג שיכור שנלקח באילת, חייב לעבור בדיקה בתל השומר. גם בדיקת דגימת דם חייבת להיעשות עם מכשיר שכויל כחוק. אם הדגימה לא נשלחת לתל השומר, אלא מנותחת בבית החולים המקומי - הדבר נעשה בניגוד לחוק. ייצגתי לקוח שנלקח ממנו דם מחוץ לגוש דן, והבדיקה שלו לא הגיעה לתל השומר. הלקוח שלי הורשע בבית משפט - אך לא על פי החוק, מכיוון שזוהי חריגה מהנוהל המשטרתי".

אם בתהליך ההרשעה באמצעות הינשוף יש פרצות כה רבות, ואם המכשיר לא אושר לשימוש על ידי שר התחבורה כנדרש בנוהל, האם ניתן לערער על אלפי פסקי הדין שניתנו בהסתמך על המכשיר?

"זוהי בפירוש עילה למשפט חוזר", מסביר קולקר. "ראיות חדשות שמתגלות יכולות בהחלט להביא לזיכוי במשפט חוזר. מדובר בתופעה נרחבת, שהמערכת המשפטית בישראל תיאלץ להתמודד עמה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מכשיר הינשוף אושר כחוק על ידי שר הבריאות בהתייעצות עם שר התחבורה. בבית המשפט לתעבורה בירושלים השופט אברהם טננבוים דן בטענות דומות וקבע כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין ודי לה לתביעה שתציג את תוצאות הבדיקה כדי לעמוד בנטל הראיה.

"לפיכך לא ניתן להסתמך טענה זו בדבר אישור הינשוף כעילה לביטול דו"חות. ההסדר שעל פיו אושר המכשיר, הוא על פי תקנה 169א לתקנות התעבורה, ובכל מקרה, אין בכך כדי לערער על תוצאות המדידה. לא ברור לאיזה 'איפוס' מתכוון הפונה. לגבי כיול המכשיר, נדרש כיול בכל 24 שעות, ואילו במשטרה עושים בדיקה בכל תחילת משמרת (מדי שמונה שעות)".