קעקוע, אבל רק זמני

פעם כשגברים היו גברים ונשים עלו על אופנוע רק מאחור, כששוביניזם היה אופנתי וכל רוכב אופנוע היה פורע חוק מבוקש שחי בחבורה לפי קודים וסממנים חיצוניים, אופנוענים היו אופנוענים במשרה מלאה ולא רק בסופי שבוע. אולי אני מגזים אבל היום קשה להראות כמו האב-טיפוס של האופנוען כשהמקצוע והמשפחתיות מחייבים מראה מוסדי ומכובד.

אז מה עושה מי שקנה אופנוע כדי להגשים חלום ישן ולטייל בחבורה עם מורכבת מאחור? מה עושה מי שממש רוצה להיכנס לדמות ההארליסטית, אבל רק בסופי שבוע? מתחפש.

קסדה יש לכולנו, גם מעיל ממוגן וכפפות, אבל מה עושים בקיץ כשיורדים מהאופנוע להפסקה ומסרבים להיפרד מהדמות? חושפים זרועות מקועקעות למשעי עם הסמל של הארלי דוידסון, גולגולות ולהבות.

את חולצת הקעקועים ראינו היום לראשונה בחנות הארלי בתל אביב. אמנם החולצות משווקות רק לנשים, אבל עם קצת רצון הצלחתי להתקמבן על גרסה גברית משלי.

רק המחשבה על הורדת המעיל בארוחה משפחתית וחשיפה של הקעקועים המדומים מול עיני הורי ותמונת התדהמה שהופיע לי בראש, הספיקו כדי לשכנע אותי שההשקעה כדאית, המחיר קצת צינן את ההתלהבות, 300 שח לחולצה עם גרביון קעקועים שקוף זה אולי לא זול, אבל כמו שאומרת הפרסומת של כרטיסי האשראי, "המראה של אמא כשהחברה החדשה מורידה את המעיל ומגלה יצירת אומנות במקום יד, priceless!

הכותב, אורן קוזלובסקי, הנו עורך אתר האופנועים ריידרס www.riders.co.il