פיקוח אלקטרוני על נהגים צעירים מצמצם משמעותית את מספר עבירות התנועה שהם מבצעים - כך עולה מניסוי שערכה עמותת אור ירוק. הניסוי, שהחל במאי 2005, הקיף 120 משפחות ותיעד 22,857 נסיעות. סך הכל נמדדו 8,038 שעות נהיגה, כאשר בכל משפחה היה לפחות נהג צעיר אחד. גילם הממוצע של הנהגים הצעירים שהשתתפו בניסוי היה 17.5.
הנתונים נאספו באמצעות מכשיר מדידה אלקטרוני שהותקן במכוניות ומבוסס על משדר GPS וחיישנים המנטרים תנודות ומהירות. ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של אור ירוק, מספרת שזאת הפעם ראשונה שיש תוצאות אמת לגבי אופי הנהיגה של אוכלוסיית הנהגים בצעירים.
"המכשיר לא שינה באופן אקטיווי את אופי הנהיגה - אלא אמד אותה ביחס לתנאי הכביש", אומרת לוטן. ניתן, "למשל, לקבוע באמצעותו מתי הנהג נכנס מהר מדי לסיבוב, גם אם מהירות הנסיעה בפועל היא רק 30 קמ"ש". הפרמטרים שנבדקו היו מהירות, מעבר חד בין נתיבים, כניסה מהירה לסיבובים ובלימות פתאומיות.
לאחר שקלול הנתונים הוענקו לנהגים ציונים. במידה שמספר האירועים החריגים לקטע נסיעה היה נמוך, זכה הנהג לציון "טוב", שסימונו ירוק. אם מספר האירועים היה גבוה, קיבל הנהג ציון "לא טוב", שסומן בצבע אדום.
ממצאי הניסוי מעלים כמה מסקנות מדאיגות. ראשית, קיים הבדל משמעותי בצורת הנהיגה של נהג צעיר בתקופת הליווי לעומת תקופת הנהיגה העצמאית. "כל הנתונים מצביעים על עלייה חדה בכמות האירועים האגרסיוויים בין תקופת הליווי ותקופת הסולו", אומרת לוטן, ומוסיפה שכאשר הנהגים הצעירים נוסעים ללא ליווי הם עושים זאת בעיקר בלילה.
בנוסף, קיים שוני במספר הנסיעות: ממוצע שעות הנהיגה של נהג צעיר עולה מ-2.26 שעות נהיגה שבועיות בתקופת הליווי ל-4.24 שעות כאשר הוא נוהג לבדו. במקביל, מזנק מספר הנסיעות הממוצע מ-5.22 נסיעות בתקופת הליווי ל-11.95 נסיעות לשבוע. השילוב של נהיגה עצמאית ומספר שעות רב על הכביש גרם לעלייה חדה במספר עבירות התנועה שביצעו הנהגים הצעירים, לעתים אף בעשרות אחוזים.
נהיגה תורשתית
בעמותה מספרים כי באחת המדידות נראה נהג צעיר שמבצע מספר כה גדול של חריגות נסיעה, עדי כי האחראים על הניסוי היו בטוחים שמכשיר המדידה המותקן אצלו במכונית מקולקל: "כמות הבלימות אל תוך הפנייה או מספר הפעמים שבהן נחצתה המהירות המותרת היה עדי כדי כך גבוה", מספר אהרן לפידות, דובר אור ירוק.
מסקנה שנייה העולה מניתוח נתוני הניסוי היא שקיימת התאמה בין צורת הנהיגה של ההורים לזאת של ילדיהם. מאחר שהמכשיר מנטר את כל הנסיעות, ניתן לעשות אבחנה בין נסיעה של ההורים לבין אלה של ילדיהם. בעמותה מספרים כי במשפחות שבהן זוהתה נהיגה אגרסיווית אצל ההורים, נצפתה התנהגות דומה גם אצל ילדיהם.
מסקנה נוספת העולה מהנתונים מתייחסת להבדלים בין נהגים צעירים לנהגות צעירות. עם תחילת תקופת הנהיגה העצמאית עולה המספר הממוצע של שעות הנהיגה השבועיות של נהגות מ-2.09 ל-3.59 שעות, ואצל נהגים הוא עולה מ-2.4 ל-4.78 שעות בשבוע.
הפער הדרמטי ביותר קיים בין 18:00 ל-22:00, כאשר מספר הנסיעות של נהגים צעירים גבוה ב-50% ממספר הנסיעות של נהגות צעירות - 32 לעומת 23.2. לפידות מוסיף כי הנהיגה של נהגים צעירים היא אגרסיווית משל נהגות צעירות, נתון שבא לידי ביטוי בהשוואת מספר האירועים החריגים לנסיעה בין נהגים לנהגות.
לאחר עיבוד הנתונים, נחשפו הנתונים בפני המשפחות שהשתתפו בניסוי, מה שגרם במקרים רבים לירידה חדה במספר האירועים החריגים בכל נסיעה, ובחלק מהמקרים אף להיעלמותם. כך לדוגמה, אצל אחד מהנהגים הצעירים נרשמו שבע נסיעות שבהן היה מספר רב של אירועים חריגים במשך 20 יום שבהם נהג עם ליווי של הוריו. כאשר החל לנהוג לבד, ללא מלווה, קפץ מספר הנסיעות המסוכנות ל-29 בשבוע אחד. 14 מנסיעות האלה בוצעו בשעות הערב.
כאשר התבשר הצעיר על אופי נהיגתו, ירד דרמטית מספר הנסיעות המסוכנות עד כי נרשם רק אירוע בודד בימים שליוו את חשיפת הממצאים. אך לא רק הנהג הצעיר שינה את הרגליו - בעקבות חשיפת הממצאים התמתנה צורת הנהיגה של כל הנוהגים במשפחה.
כלי חינוכי שמציל חיים
ומה היו תגובות ההורים לסקירה של נהיגת ילדיהם? לפידות אומר כי התגובות לא היו אחידות: "רבים מההורים הודו לנו על חשיפת הנתונים ומיד הפעילו סנקציות כלפי הילד. לעומתם, חלק מההורים טענו שאינם יודעים מה לעשות עם הנתונים". לפידות מסביר שהמציאות כפתה על ההורים יכולת תגובה מוגבלת אל מול ילדיהם: "יש הורים המתפקדים כיום כיחידת ספקי שירותים, שעובדים כל הזמן כדי למצוא חן בעיני הילד".
בעמותת אור ירוק מסבירים שניתוח נהיגת הילדים הוא כלי חינוכי ממעלה ראשונה, שיכול להציל חיים. "זה יכול למנוע מצבים של לחץ חברתי על הנהג. אחד ההורים חזר אלינו והודה על הצלת חיי בנו - הבחור נהג בצורה אגרסיווית מבלי שהיה מודע לכך", אומר לפידות ומוסיף שבכל חודש עולה מספר מכתבי התגובה מהסוג הזה שמתקבלים באור ירוק.
לוטן אומרת שעם תום הניסוי יוגשו מסקנות סופיות לגורמים האחראיים במשרד התחבורה בצירוף המלצה לחייב כל נהג חדש בהתקנת מכשיר ניטור. לפידות מוסיף שבאחרונה התפרסם מחקר הממליץ על התקנת מגביל מהירות אלקטרוני במכונית, אך המכשיר אינו מעניק פתרון מלא לבעיית תאונות הדרכים: "נהג אולי לא יוכל לנסוע יותר מ-120 קמ"ש, אבל הוא יוכל לנסוע 120 קמ"ש בתוך העיר". לדבריו, על אף שנתונים מסוג זה עשויים לשרת גופים שונים, החל במפעילי תחבורה ציבורית וכלה במנהלי ציי רכב, בשלב הראשון התרכזה העמותה בנהגים צעירים, מתוך אמונה כי חינוך הדור הצעיר יניב תוצאות מספקות לטווח ארוך.
גם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעודדים אכיפה אלקטרונית. ליאור כרמל, מנכ"ל הרשות החדשה, מסביר שעם כניסתו לתפקיד הוא ערך מיפוי של הגורמים לתאונות דרכים. לדבריו, חלק מהגורמים קשורים בעבירות על החוק בזדון וחלקם בתפישה מוטעית או בקבלת החלטות שגויות או בחוסר מיומנות. "מכשיר מעקב יכול להיות פתרון, אבל כך גם סדנאות פסיכולוגיות", אומר כרמל. לדבריו, הרשות תעביר המלצה לפיה כל נהג חדש יחויב להתקין מכשיר כזה כתנאי לקבלת הרישיון.