צבועה מהיסוד

אנחנו לא מצליחים להבין את סדנת אדו-קומפטישן. זאת כבר הפעם המי יודע כמה שהם מציגים מכונית על משודרגת קלות, אלא שהצבע לה היא זוכה, איך נאמר, זוועה. אחרי הפורשה, והמזארטי (ה-GT40 דווקא יצאה להם טוב), הגיע תורה של הלמבורגיני מורצ'ילגו לקבל את הצבע המוזר שנראה יותר כמו צבע ייסוד לברזל (אולי נגמר להם הצבע האדום?).

אז מה בכל זאת חדש במורצ'ילגו? חיצונית מדובר רק על כנף אחורית מתכווננת לשיפור ההצמדה במהירויות הגבוהות וחישוקי סגסוגת שייצבעו בהתאם לטעמו של הלקוח. מבפנים השינוי קצת יותר מוחשי בצורת מעטה קארבון שיעטר את הקונסולה המרכזית. גם כאן מאפשרים באדו את חופש הבחירה והלקוח יוכל לבחור בפריטי עיצוב פנימיים שונים כמו גם אפשרות להתאמה אישית של מערכת מולטימדיה.

ומה בתכלס? מנוע ה-V12 בנפח 6.5 ליטר עבר שינוי קליל הכולל מיפוי מחדש של מחשב הניהול, קיט יניקה מורחב לשיפור ספיקת האוויר וצנרת פליטה מלאה עם שסתום פרפר נשלט לכיוון הסאונד הרצוי. תוספת הסוסים מעמידה את המורצ'ילגו על 663 שמגיעים ב-7,800 סל"ד ו-68.8 קג"מ ב-5,600.

אדו ציידו את הלמבורגיני בנשק הסודי שמכוון היישר אל המתחרה מבית פרארי. מדבקת הילד המשתין על שם החברה שחוגגת 60 לא מבטיח מפגשי רמזור ידידותיים ואם נהג הלמבורגיני מרגיש קצת מאויים, 3.4 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 348 קמ"ש, ירגיעו אותו. טוב, אם תעמוד לידו פרארי של המאן, סביר כי הוא לא בדיוק ירגע.