וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רפואה משמיים

7.7.2007 / 10:31

אחרי שסיפרנו לכם על הקמת שירות האמבולנסים האווירי, אנו מביאים לכם ראיון בלעדי עם אנשי 'להק תעופה'

ביום ראשון, ה-1 ביולי חשפנו בפניכם את כוונת חברת 'להק' להקים מערך פינוי אווירי מוסק לנפגעי תאונות דרכים בכל רחבי הארץ. מייד לאחר מכן, כיתתנו רגלינו אל משרדי החברה כדי לפגוש את שרון שילה מנכ"ל 'להק תעופה ולקבל תשובות אישיות לאוסף השאלות שהצטבר אצלנו, וגם אצלכם ובעיקר כדי לעמוד על נחיצותו של השירות החדש.

אנו, כמו מרבית תושבי ישראל, מכירים לצערנו טוב מדי את המצב העגום של הבטיחות בדרכים. מאות בני אדם נהרגים בתאונות דרכים ואלפים רבים נפצעים ונושאים על גופם בצורות שונות את השפעותיה של אותה תאונה מצערת. אין לנו ספק כי כוחות ההצלה הפועלים היום עושים את מלאכתם על הצד הטוב ביותר מתוך אידיאולוגיה ואנושיות ראויים להערכה. אולם, גם לרצון זה, טוב ככל שיהיה, ישנם מגבלות. אחת מהן היא מגבלת הזמן וזו קשורה כמובן לפינוים המהיר של נפגעי התאונות אל מרכזי הטראומה או מרכזי הטיפול המתאימים. אמבולנסים, מעצם היותם כלי רכב הנעים על כבישי הארץ, מוגבלים מאוד מבחינת מרחקי הנסיעה, מהירות הנסיעה, איכות הכבישים, עומסי התנועה ועוד.

פינוי מוסק ממקום תאונות דרכים בפרט, ופינוי פצועים בכלל הנו מקובל מאוד בכל רחבי העולם המערבי במדינות כמו גרמניה, צרפת, בריטניה, ארה"ב, אוסטרליה, ניו-זילנד ועוד והנחיצות הרבה של שירות זה התגלתה מייד עם הזנקת המסוק הראשון אל זירת אירוע נפגעים. ומה אצלנו? בקרוב מאוד, גם אנחנו נזכה ליהנות משירות מציל חיים שכזה במדינת ישראל, אך לא ללא קשיים ומייד נרחיב.

כאן בעצם נכנסים אנשי קבוצת 'להק תעופה' (שרון שילה, מנכ"ל, אבישי וולף ומודי טובל סמנכ"לים) לתמונה עם הרצון וגם היכולת לקצר משמעותית את זמן הפינוי ממקום תאונות הדרכים על ידי שימוש במסוקים שהותאמו במיוחד עבור משימות אלה.

קצת רקע:

נושא הפינוי הרפואי האווירי נמצא ברעיון הקמה בישראל כמעט 20 שנים, אבל הוא נתקל בשני מחסומים עיקריים: הראשון הוא נבע כמובן מעלויות ההקמה. בעבר, עלויות ההקמה של מיזם כזה נעו בין 15 ל-20 מיליון דולר. המחסום השני נבע מהצורך להוכיח שישנו חיסכון כספי בהטסת נפגעים למרכזי טראומה על פני הסעתם לשם בעזרת אמבולנסים.

מה שהשתנה בשנים האחרונות היה קביעת הערכת השנים האבודות מבחינה ביטוחית. בית המשפט קבע, שאדם שיש לו ביטוח חיים ומסיבה מסוימת נפטר בטרם עת, תחושב לו המשכורות שלו עד גיל הפנסיה, ממנה מפחיתים את מה שהיה צורך בתקופה ומה שנותר היה הפיצוי שיקבלו המוטבים של הנפטר.

קביעה זו של בית המשפט חלה כמובן גם על נפגעי תאונות דרכים. במצב זה, חברות הביטוח היו חייבות להגיב ולדון עם המדינה, שכן עלותו של כל הרוג בתאונות הדרכים יכול היה להגיע למיליונים רבים של שקלים. ובנוסף לכך, המפקח על הביטוח קבע שעלות הפינוי הרפואי כלולה כבר בביטוח החובה לרכב.

משהתקיימו שני החוקים הללו, החליטו אנשי 'להק תעופה' לפני כשנתיים שאפשר ללכת קדימה עם פרויקט הפינוי האווירי, שכן על-פי חוק, את עלויות הפינוי המוסק יהיה על חברות הביטוח לשלם.

מה היו הקווים המנחים בהקמת המערך המוסק?

בשלב הראשון, בדקנו איך להקים את השירות: חילקנו את המדינה לאזורים גיאוגרפיים, פילחנו אותם לפי מרכזי הטראומה המצויים בהם, סוגי התאונות, מספר הנפגעים וסוגי הפציעות האופייניות. בדקנו לאן שלחו מד"א את"ן ואמבולנסים.

בדיקות אלו גילו נתונים של 1,600 נפגעים בשנה. רובם נמצאים בחלקה הצפוני של המדינה, בין תחילת הבקעה לחיפה וצפונה מהם. הגזרה השנייה היא הדרום, יש שם אמנם פחות תאונות מבצפון הארץ, אבל חומרת הפציעות בהן גדולה יותר בשל מהירויות הנסיעה וכמובן הזמן הרב שלוקח לפינוי רפואי להגיע אל הפצועים ולפנותם אל מרכזי הטראומה – דבר זה עלול להחריף את הפציעות.

הבדיקות שלנו העלו כי יש להעסיק לפחות שני מסוקים פעילים כדי לכסות את השטחים הקריטיים בטווחי "שעת הזהב" קודם כל ומסוק שלישי אשר יגבה אותם במקרה הצורך וכן יתפקד באזור המרכז.

מה פירוש המושג "שעת הזהב"?

זו השעה הקריטית מרגע קרות התאונה ועד להבאת הפצוע למרכז טראומה. לפי מחקרים רבים ברחבי העולם, אם יגיע הפצוע בטווח זמן של שעה מרגע קרות התאונה אל מרכזי הטראומה המתאימים, סיכויי ההישרדות שלו גבוהים משמעותית וכן הסתבר שהחלמת הפצועים תהיה טובה וקצרה יותר. לשם כך חילקנו את הארץ כך שמיקום המסוקים יאפשר את ההצלה החשובה והבאת הנפגע למרכז הטראומה המתאים מרוב האזורים במסגרת "שעת הזהב".

לפי המחקרים, 20 אחוזים מהרוגי תאונות הדרכים מתים בטווח הזמן המיידי ועד 5 דקות לאחר קרות התאונה, 30 אחוזים מתים מ-5 דקות ועד שעה מקרות התאונה ו-50 אחוזים מתים בטווח זמן של שעה מקרות התאונה ועד 20 שנים ממנה. אנחנו מכוונים בעיקר אל 30 האחוזים שניתן יהיה להצילם עד שעה מקרות התאונה וזה יתרונו הגדול של המסוק על אמבולנס רגיל.

אולם, מחקר זה מתייחס רק להרוגים. אנחנו רוצים גם להגיע ולהציל גם את הפצועים שלא נשקפת סכנה מיידים לחייהם (פציעות בינוניות) שכן הבאתם המהירה למרכזי הטיפול יכולה לשפר ולקצר משמעותית את החלמתם.

יש כאן שינוי קונספט אדיר ואנו מביאים בשורה לתושבי הפריפריה ולאנשים שיפגעו בפריפריה. על פי הקריטריונים של מד"א לפינוי מוסק, חייבית להיות תאונה במקום מרוחק, עם מספר רב של נפגעים וחלקם לכודים עדיין ברכב. לדעתנו, כל נפגע ברמת הבינוני ומעלה חייב פינוי מהיר, בשל מקרים כמו דימום פנימי שאינו ניתן לגילוי במהירות והשפעותיו יכולות להופיע שעות אחרי המקרה, לרוב כאשר כבר מאוחר מדי.

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

מתי יגיעו המסוקים לישראל?

המסוק הראשון יגיע במהלך חודש אוגוסט והוא יוצב כמעט מיידית בבית חולים פוריה הסמוך לטבריה והוא יכסה את כל צפון הארץ והבקעה, מלבד החרמון בטווח של שעת הזהב (פינוי לבי"ח רמב"ם לאחר המראה מבי"ח פוריה). המסוק השני יגיע בחודש ספטמבר והוא יוצב בירוחם (פינוי לבי"ח סורוקה בבאר שבע). המסוק השלישי יגיע בחודש אוקטובר.

המסוקים יעמדו בכוננות של 10 דקות להמראה מרגע קבלת הוראת הזנקה, כאשר הצוות המוסק - טייס ושני פרמדיקים של מד"א יגורו בסמוך למנחת המסוק. בבי"ח פוריה למשל המגורים יהיו בשיכון עובדי בית החולים הנמצא בתוך מתחמו.

כיצד יקבעו נהלי ההזנקה של הצוות המוסק?

נקבע עם מד"א שבמקרה של תאונה קשה בהגדרתה, ישלח מוקדן מד"א רכב חירום למקום התאונה ובמקביל יקבל המסוק הוראת הזנקה. בזמן שהמסוק עולה לאוויר, אמבולנס של מד"א יגיע למקום התאונה וייצב את הפצועים לקראת ההטסה.

אנו מעריכים מעריכים שברוב התאונות חובש מד"א יגיע לפני המסוק למקום התאונה, אבל ישנם מקרים שבהם המסוק יגיע לפני האמבולנס ועל אנשי הצוות יהיה לחלץ ולייצב את הפצועים לפני ההטסה, לדוגמה: תאונה בכביש סובב כינרת בעין גב - חולפות 2 דקות מרגע שמד"א יודע על קרות התאונה ולוקח להם בין 17 ל-19 דקות להגיע למקום בנסיעה. המסוק במקרה זה יגיע מקום תוך 12 דקות. 10 דקות אח"כ המסוק כבר ממריא עם הפצוע, כך שבסך הכל, תוך 40 דקות מרגע התאונה, הפצוע מגיע לרמב"ם בחיפה כמרכז הטראומה הראשי.

דוגמה חריפה יותר תהיה תאונה בקריית שמונה. לניידת טיפול לנמרץ תידרש בערך שעה להבהיל את הפצוע לבי"ח רבקה זיו בצפת, עוד שעתיים בערך יעסקו הצוותים הרפואיים בייצוב הפצוע לפני שיובילו אותו אל בי"ח רמב"ם בחיפה בטיפול נמרץ. כך שלפצוע שכזה, לוקח בין 4 ל-6 שעות להגיע לרמב"ם.

מנגד, במקרה שכזה, 2 דקות לאחר התאונה המסוק מקבל הוראת זינוק, המסוק ימריא מפוריה 10 דקות לאחר קבלת ההוראה, הטיסה לקריית שמונה אורכת 15 דקות בלבד, 5 דקות נוספות דרושות להכנסת הפצוע למסוק, משם דרושות 23 דקות לטיסה לרמב"ם ו-5 דקות נוספות כדי להבהילו מהמסוק לחדר הניתוח. בסה"כ שעה מרגע קרות התאונה ועד הגעת הפצוע למרכז הטראומה. זו הבשורה וזה השינוי לתושבי המדינה. מי שנפגע באזורים מרוחקים לא יכול היה עד היום לקבל שירות כזה וסיכויי השרידות שלהם מתאונות היה נמוך מדי.

מדוע דווקא ירוחם נבחרה להיות בסיס הקבע של המסוק הדרומי?

ירוחם נמצא במשולש הנגב של ב"ש, ערד ומצפה רמון. ובתחום זה חיים תושבים רבים ורוב התאונות מתרחשות בתחום זה. גם מבחינת מזג אוויר זהו אזור מועדף. העיר דימונה נשללה כמובן בגלל בעיית מיקומו של הכור משום שאין אישור טיסה בסביבותיו.

ירוחם נבחרה גם כדי שנוכל להוסיף ולהרחיק דרומה מבלי לפגוע בתחום "שעת הזהב". תחום זה מגיע על לסביבות מושב צופר, כי חשוב לזכור שכל מרחק שננוע דרומה, יש לחזור חזרה אל סורוקה. יש אפשרות למסוק שלנו לטוס ישירות גם ליוספטל באילת כדי לבצע הפניה דחופה של פצוע למרכז הטראומה בבאר שבע (סורוקה), אם יש צורך כמובן.

כביש הערבה הוא כביש אדום מבחינת תאונות. האם הוא מכוסה בטווח שעת הזהב?

זהו אמנם כביש אדום, אבל התאונות שם מעטות יחסית. רוב התאונות מתרחשות בצפון כביש הערבה ואזור זה מכוסה בטווח שעת הזהב. המקום השני שבו יש יותר תאונות הוא דרום כביש הערבה. במקרה זה, עד שהמסוק יגיע מסורוקה, הפצוע יכול לקבל טיפול ראשוני ביוספטל ומשם אנחנו נטיס אותו לסורוקה.

האם במקרים של תאונות החורגות מרדיוס הטיסה של שעת הזהב, עדיין כדאי יהיה להזניק מסוק?

בוודאי. ללא ספק. שעת הזהב הנה מושג סטטיסטי, אבל כמובן שכדאי להבהיל פצועים בכל מקרה במהירות הגדולה ביותר אל המרכזים הרפואיים.

האם גובה הטיסה עלול להוות בעיה בפינוי פצועים אשר היו לאחר צלילה? (חל איסור טיסה לאחר צלילה)

אנו שוקלים בעתיד לצרף מסוק ובו יותקן גם תא לחץ במיוחד עבור תאונות צלילה.

מה לגבי פריסת המסוק באזור המרכז?

באזור המרכז אנו מתמקדים באזורי בית גוברין, בית שמש וכדומה בגלל ריבוי רוכבי האופניים שנדרסים שם. כמו כן, ישנם חלקים נכבדים מכביש 6 שאני חולשים עליהם.

במרכז למעשה, אין רדיוס של שעת הזהב. המסוק הצפוני וגם המסוק הדרומי מכסים גם את אזור המרכז בטווח שעת הזהב גם ללא התערבות המסוק השלישי. כמו כן, באזור המרכז ישנם מרכזי טראומה רבים ולרוב גם פינוי רגיל באמבולנס, מספיק להיכלל בתחום "שעת הזהב".

מה לגבי קשיי הנחיתה במקומות מסוימים?

זהו מסוק קטן וחזק. אורכו הכללי לא עולה על 10 מטרים והוא מצויד בשני מנועים חזקים שחשובים מאוד לא רק מבחינת הביצועים והיכולת לשאת משקל, אלא גם מבחינת הגיבוי והבטיחות בהטסת מסוק עם שני מנועים. בעבר היו ניסיונות בישראל להעביר פצועים עם מסוקים בעלי מנוע אחד ולפעמים כוחו של מנוע זה לא הספיק וגם הבטיחות בהבאת הפצועים לבית החולים נמוכה יותר במקרה זה.

יש לנו גם נהלים ברורים עם משטרת ישראל ומד"א לגבי מקרים בהם יצטרכו לסגור עבורנו את הכביש כדי שנוכל לנחות עליו. אנו ננסה כמובן לנחות קרוב ככל הניתן למקום התאונה והטייסים שלנו מוכשרים לכך.

האם יש אנשים במדינה שמתנגדים להקמת השירות?

בוודאי. המון ארגונים ואנשים פרטיים מנסים לתקוע מקלות בגלגלים, אבל אנחנו לא נלחמים באף אחד, גם לא באלה שמעונינים לטרפד את ההקמה ומכל הסיבות הלא נכונות כשחלק מהן מגיעות רק מהרצון להתחרות בנו.

כבר יש מתחרים? הרי המסוק הראשון עוד לא טס

כן, בוודאי, זאת מדינת ישראל שפועלת בשיטת דוכן הפלאפל. המון אנשים שאלו את עצמם, אם הם הקימו ארגון כזה וזה טוב, למה שאני לא אקים גם? מצד שני, הם אומרים, אם עד עכשיו לא הקימו ארגון שכזה, אז זה בטח לא טוב.

אין לנו בעיה עם מתחרים בתחרות בריאה. אבל אם מתחרים שלנו מבקשים לעשות התארגנות חפוזה עם עיגול פינות, זה לא ייגמר טוב לאף אחד. הם עלולים להביא מסוקים שלא מתאימים, אנשים לא מוסמכים ולהציע שירות ללא סטנדרטים.

המסוקים שלנו משרתים בתצורה הנוכחית שלהם כבר 30 שנה ארגוני הצלה ובהם יש את הציוד הרפואי המתקדם ביותר ובעצם כל מה שצריך כדי לבצע פעולות רפואיות בפצועים קשה.

איך זה עובד בחו"ל למשל?

בגרמניה, פעם מי שחי באזורים רחוקים, היה צריך לחכות מספר שעות עד אשר היה נפגש עם רופא, גם במקרי חירום. אולם, הם הבינו שאסור להשלים עם מצב כזה. שם הוחלט להגדיל את צי המסוקים מאוד בתמיכת הממשלה לקרוב ל-80 מסוקים פעילים כך שכל 50 ק"מ מכוסה על ידי מסוק והם נותנים שירות לא רק לנפגעי תאונות, אלא גם לאנשים שקיבלו התקף לב וכדומה. יש מקרים שהמסוק מגיע אל החולה, מעניק לו טיפול ובמידה והפינוי אינו דחוף, הוא יפונה באמבולנס למרכז הרפואי הקרוב.

מה יקרה במצב שבו ישנן שתי תאונות קשות שמצריכות שתיהן את המסוק?

מקרים כאלה עבורנו הם בדיוק כמו אירוע רב נפגעים, רק במקומות שונים. מד"א במקרה הזה יצטרכו להחליט להיכן כדאי להפנות את הפינוי המוסק. במקרים אלו, יש סיכוי שגם חיל האוויר ישתתף בסיוע אווירי.

מהיכן מגיע הכסף להקמת הפרויקט?

יש לנו משקיע יהודי אמריקני, בעל אידיאולוגיה צרופה ומדהימה, אבל הוא לא מוכן להיחשף בשלב זה.

לא מצאתם מיליונר ישראלי שיתמוך בפרויקט מציל חיים שכזה?

לא מצאנו ולו מיליונר ישראלי אחד שהיה מוכן להשקיע כסף בהצלת חיים. זה כנראה לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם.

מה חלקה של המדינה בפרויקט לטוב ולרע?

משרד התחבורה סייע לנו מאוד בפרויקט. אמנם לא כלכלית, אבל כשמקימים מערך ושירות שכזה, חייבים מעט עידוד מהמדינה והם נתנו את ברכתם ליוזמה.

האם חברות הביטוח יערימו קשיים כאשר הדרישה לתשלום תגיע אליהן?

בוודאי שהן יערימו קשיים, הרי אף אחד לא אוהב לשלם, ובטח שלא חברות הביטוח, אבל הן יהיו חייבות לשלם כי זה קיים בחוק ואם נצטרך, גם נגיע לבית המשפט. בכל מקרה, כשתגיע החשבונית אודות הפינוי, הולכים עם זה לחברת הביטוח והיא חייבת לשלם.

יכול להיות שבעקבות העלויות, חברות הביטוח יוסיפו לנו סעיף "פינוי מוסק" בפוליסה כמו שמשות וגרירה?

הן לא יכולות. אסור להן. לפי הבנתנו, הפינוי האווירי כלול כבר בפוליסת הביטוח החובה. חברות הביטוח לא יעלו את הפרמיה מהסיבה הפשוטה שזה לא מדובר ב"אבנר". אם זו היית אבנר, הם היו אומרים, למה אנחנו צריכים לשלם מיליונים בשנה מהכיס שלנו? והיו מעלים את הפרמיה. היום יש תחרות בין חברות הביטוח ואז הם לא ימהרו לעלות את הפרמיה. ואם כן יחליטו כולן לעלות את הפרמיה יחד, הן עוברות על החוק כי אסור להן לתאם בניהן.

אם המדינה למשל הייתה מחליטה שהיא רוצה בעצמה לממן את ההוצאה לכל אזרח במדינה, זה היה עולה לה אגורות בודדות לאזרח בחודש. אבל המדינה לא מוכנה לשלם והיא לא חושבת בכלל על לעזור לנו. אלו מחירים מגוחכים עבור שירות שנותן משהו הרבה יותר טוב מכל דבר אחר. על ביטוח משלים של קופת חולים האזרחים משלמים משהו כמו 40 שקלים בחודש וזה סוג של פרדוקס.

אם חברות הביטוח היו משלבות איתנו ידיים, היה אפשר להרים משהו יפה באמת, כי אם מספיק שנחסוך 10 הרוגים בשנה בזכות הפינוי המהיר, חסכנו לקופה שלהן או של המדינה כ-40 מיליון שקל כאשר עלות הפינוי נאמדת באלפי שקלים בודדים בלבד, אבל אנחנו נשמור על הרמה הטובה ביותר גם עם המימון העצמי שלנו.

חברות הביטוח צריכות להסתכל על כך שכבר עם הצלת ההרוג הראשון, חסכנו להם מיליוני שקלים. לאט לאט, אנחנו מאמינים שהאמונה בצדקת הדרך תחלחל והשאלה הכלכלית כלל לא תהיה רלוונטית.

כיצד תיעשה תחזוקת המסוקים?

יש חברה שנותנת לנו את השירות הזה. ובמקרה של תחזוקה לאחד הכלים, המסוק השלישי ייתן את המענה במקומו. זו הסיבה שבגללה התעקשנו על הבאת שלושה מסוקים לפחות. המסוקים שרכשנו עברו בדיקה קפדנית כפולה, גם במקום התחזוקה וגם במפעל הייצור שלהם כך שהם במצב לא פחות ממעולה. בעתיד אנו נשאף כלי טייס חדשים וגדולים יותר.


לנו לא נותר אלא לאחל הצלחה ל'להק תעופה' בהקמת הפרויקט אולי מהחשובים והנדרשים ביותר בנושא הבטיחות בדרכים בישראל. אנו גם נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות וכמובן שנהיה שם לקבל את המסוק הראשון שיגיע לישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully