דוקטור Gוואגון

ג'יפ או תכשיט לאצולה? צריך קצת יותר ממפגש חטוף עם מרצדס G כדי להבין מה עושה אותו למלך הג'יפים האמיתיים

  • מרצדס
רני פלג

מה אתם מחפשים בג'יפ אמיתי? האם מה שמעניין אתכם זה מראה חיצוני או יכולת בשטח? האם איכות המוצר וחוסן מכלוליו היא שעושה לכם את זה? אצלנו, בישראל, בה ג'יפאים של ממש מתחלקים באופן ברור ומובהק לשני מחנות, איני בטוח אם מישהו טרח לענות על השאלות הללו, טרם מצא עצמו במחנה האנגלי (דיפנדר) או במחנה האמריקני (JEEP, סופה). בכל מקרה, פרט לשני המחנות האלה, ישנם גם בישראל כמה אקזמפלרים של אגדת שטח גרמנית שעל פי השמועות והאגדות לפחות, עושה הכל טוב יותר.

כאשר ראיתי את ה-G290 של אורי, זינקתי לעבר ההגה גדול המידות, גם כי אני אוהב לנהוג בכל דבר שזז אבל בעיקר עניין אותי לבדוק בעצמי האם כל השמועות נכונות והאם מתחת סיפורי האגדה עומדת מציאות חסונה, או הגזמה ללא כל תקנה. שעה מאחור יותר, אחרי טיפוס נינוח לפסגת הר חורשן ביום רטוב במיוחד, מצאתי את התשובה. כמה שעות מאוחר יותר כבר היה ממש קשה להפריד את ידי מגלגל ההגה.

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה

אגדת שטח, או אגדה אורבנית

מהנדסי מרצדס לא ממש תהו לאיזו אסכולה לשייך את הג'יפ שלהם כאשר יצרו אותו, אי שם בשנות ה-70 של המאה הקודמת. המטרה הייתה ברורה לאנשי מרצדס, שטייר ופוך כאשר רצו להציע רכב שטח פשוט וחסון לצבא הגרמני ולצבאות נוספים. כה ברורה, עד שלא נראה כי הם בחנו יותר מדי מה עושים באסכולות אחרות, אלא פשוט בנו את כלי הרכב הכי פשוט, יעיל ואיתן שיכלו להעלות על דעתם. וכאשר גרמנים בונים ג'יפ, התוצאה חייבת להיות מעניינת.

דרך ארוכה עבר Gelande-wagen (כלי רכב לשטח קשה, בגרמנית) מאז הוצע לראשונה כרכב ספרטני ובסיסי לצבאות העולם. כמה רבבות מרכבות צבאיות שכאלה ברחבי העולם הספיקו כדי לבסס את שמו ולהפכו לתאוות אנשי שטח והרפתקנים. כמו כל מוצר שזוכה לתהילה, גם G התברגן, הזדקן והסתאב. הוא קיבל תפנוקים רבים מחברת האם – מרצדס, להזכירכם – וכאן בדיוק כשל. הדורות האחרונים של G, אלה עם ריפודי העור, בקרת המשיכה והמנועים המתוחכמים, החלו לככב במקומות האחרונים של סקרי אמינות ושביעות רצון לקוחות ברחבי העולם וגם בישראל. אז האם הוא באמת כה טוב, או שמא אלה סתם צ'יזבטים גרמניים?

מר חסון, בשבילך

יצא לי לנהוג בעבר על דגמי סוף הדרך, תרתי משמע, של משפחת ה-G. אבל לבדיקת מידת האמת הטמונה באגדת השטח לא יכולה להיות דוגמה טובה מה-G של אורי. הוא נולד ב-2001, אשר סומנה בדברי ימי המודל כשנה בה נוספו לו עוד מנועים, עוד סוסים ועוד פאר והדר. G290 הוא המוהיקני האחרון, אם יש מוהיקנים ביער השחור בגרמניה, במיוחד ברמת הגימור הבסיסית בה הג'יפ שפגשתי יוצר. יש לו ריפודי בד, פלסטיקה שחורה ובריאה בתא הנוסעים ומנוע טורבו דיזל פשוט ובסיסי.

אם ננסה לסנן רגע את מגבלת דלות שפת הכותב, הרי שאין דרך להתחמק ומילים אלה באמת מתמצתות את הוויית ה-G הספציפי הזה: פשוט, בסיסי, חסון. בקרת אקלים אלקטרונית עם צג מידע פלסמה? בקרת יציבות רבת חיישנים? עשרה מנועים חשמליים כדי לעסות את עכוז הנהג? לא ולא. את כל אלה תוכלו למצוא באחיו הצעירים ממודל 2006, בהם תפגשו קרוב לוודאי במוסך, עם עשרות מהנדסים ברחבי העולם אשר מחפשים תקלת תקשורת חמקמקה. את ה-G הזה תפגשו יותר בהרי הכרמל, או בכבישי הארץ, גומא קילומטרים לרוב, על כל משטח אפשרי.

קצת נתונים יבשים: חמישה צילינדרים בנפח 2.9 ליטר מספקים 120 סוסים לא כל כך רעננים וכמעט 29 קג"מ. זוהי יחידת כוח וותיקה, אשר ממשיכה להניע כל מיני כלי רכב ברחבי העולם (לדוגמא, דגמי סאנגיונג שונים). 120 הסוסים הללו צריכים לסחוב שני טון וילד גדול, מה שמרחיק את הגרמני הגמלוני מכל סצינה של מיאוצי רמזורים (16 שניות מעמידה למהירות 100 קמ"ש, בדרך למהירות מרבית של 138 קמ"ש). בגרסת בסיס הגלגלים הארוך יש ל-G חמש דלתות, תשעה מושבים (צריך להאמין כדי לראות), אורך כללי של 468 סנטימטר ובסיס גלגלים של 285 סנטימטר.

מכונית מברזל יצוק

כל נקודת מבט על המרכבה של אורי נשפטת מיידית במונחי השילוש הקדוש (פשוט, בסיסי, חסון – זוכרים?). מתגי מערכת האוורור הבסיסית בתא הנוסעים, ידיות ההילוכים, תיבת ההעברה ונעילות שלושת הדיפרנציאלים – כל אלה יכולים לעבור מבחני עמידות בפני ירי בחיל החימוש הישראלי. ואלה עוד בצד המעודן של המרצדס הזה. הברזלים מתחת למרכב נראים כאילו יכולים לשרת שופל גדול מידות, וו הגרירה היה נראה בבית לו הותקן באחוריו של טנק מערכה סובייטי.

טרטור המנוע הגס מסגיר את הפז"מ של הטורבו-דיזל הזה, אבל אנחנו יצאנו לטייל בשבילי הכרמל ולא לסיבוב דאווין ברחובות הכרך. אז שילבתי "דרייב", נעלתי דיפרנציאל מרכזי ויצאתי לראות איך מרגישה אגדת שטח בת 5 שנים, במצב מקורי להחריד. הפשטות והחוסן עובדים יפה ביותר בשבילים שבורים קלות. ה-G נוסע בהם כמו מרצדס – בשקט ובאדישות. המתלים מגהצים, הגה סבבת עתיק מדויק וחסר תחושה, תנוחת הנהיגה גבוהה ושלטת והכל, אין מה לעשות, בסיסי – במובן היקי, הפונקציונלי של המילה.

שטח סלעי ממש לא משנה את האווירה הרגועה (אצל המכונה, אצלי ואצל אורי שיושב לצדי). על חוסן המכלולים אין הרי עוררין וכל הדרוש הגנה מוסתר מאחורי קורות השלדה החסונות, או מאחורי מגיני אלומיניום בריאים. בסיס הגלגלים הארוך פוגע קשות בזווית הבטן, אך נותרו לו ל-G האמיץ זוויות גישה ונטישה שמספקות אפשרויות העפלה וגלישה בכל מסלעה נורמלית.

במסלעות פחות נורמליות מתחיל G להתבטא באמת. הסרנים תלויים מקפיצי סליל ארוכים, השלדה גמישה כמו בימים בהם המונח "התנהגות כביש" היה קללה עזה לג'יפ אמיתי ואם אלה לא מספיקים כדי להצמיד את צמיגי השטח לאדמה, יש עוד כמה שפני בכובע הגרמני. כאשר הצמיגים החלו להחליק על הסלעים הרטובים עצרתי ומשכתי את ידיות נעילות הדיפרנציאל. אתם יודעים, ידיות – כמו בדלת, לא כפתורים חשמליים, או מערכות טרנס ואקומיות עתירות חלקים ותקלות פוטנציאליות.

אגדה בבוץ

נעול לכל הכיוונים מדלג ה-G מעדנות מסלע לסלע, מטפס באדישות, גולש בקוליות ועושה בדיוק, אבל בדיוק מה שהנהג רוצה. אין הוא מתערב בהחלטות, אין הוא מפגין חשיבה משלו, אלא הוא מציית לפקודות ומביא את אחד, או תשעת נוסעיו למקום אליו חפצו להגיע. לכל מקום. אז למדתי כי אגדות יכולות להיות אמיתיות, לפחות במקרה זה. למדתי גם שאפילו אם הגשמתי חלום מוטורי פרטי (עיין ערך ריינג' רובר), תמיד יש לאן לשאוף. ולמדתי גם כי לכל אגדה יש סוף, כמו התדרדרות שושלת G לאחר שנת 2001, וכמו המפגש שלי עם המכונה המרשימה של אורי.


* הכותב הנו עורך אתר השטח הישראלי 4X4

הכי מתקדם זה הכי משתלם

ביטוח חובה החל מ-54 ₪ לחודש

על ידי חברת הביטוח WE SURE
לרכישה>>

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully