פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      רדיו חזק, פרק ב'

      אחרי שבחרנו את ה-HU, הגיע הזמן לבחור את הרמקולים, מהרכיבים החשובים ביותר בחבילה

      בחודש שעבר, הצגנו בפניכם תמצית מהעולם הרחב של השמע ברכב, כאשר נגענו בפרק הראשון שעסק במכשירי השמע ה'רדיו דיסק' או ה-HU כפי שנקרא בפי המומחים. הפעם, חזרנו אל מומחי השמע של חברת עוזי רדיו כדי להביא לכם את הפרק השני בסדקה, זה העוסק ברמקולים ברכב. הרכיבים אולי מהחשובים ביותר בבחירת מערכת השמע ברכב.

      אולם לפני שנדון בסוג הרמקולים, במבנם ומחיריהם, נזכיר לכם כי החלל הפנימי של כלי הרכב הוא סביבה מאוד עוינת לצלילים. ככל שנעשו כלי הרכב מודרניים יותר, הם נעשו מבודדים הרבה יותר לצלילים מתוך המטרה להפוך את חלל הנוסעים לשקט ככל הניתן מרעשי חוץ כמו רוח, צמיגים וכמובן המנוע.

      עד כאן, תוספות הבידוד של הרכב דווקא מסייעות לנו בקבלת צליל איכותי יותר, שכן רעשי חוץ לא חודרים אל הרכב וכן צלילים ממערכת השמע לא חומקים החוצה ממנו.

      שיעור בפיזיקה

      חשוב לזכור כי כאשר אנו מדברים על סאונד ברכב, אנו בעצם מדברים על פיזיקה – קול הוא בעצם גל באורכים שונים ועל גלים אלו לעבור דרך עצמים ובידודים שיש ברכב ואת זה יש לקחת בחשבון בעת התקנת מערכת. בשל השימוש הנרחב בספוגים למיניהם, מרבית הצלילים נבלעים בתוך חומרי הבידוד.

      גם הזכוכיות שברכב גורמות לויברציות והחזרים מסוימים – מבלי להעביר אתכם שיעורי פיזיקה מתקדמת רק נספר לכם שיש לתכנן את תנועת גלי הקול ברכב בגלל זוויות ההחזרה מהחלונות. הזכוכיות ברכב יוצרות ויברציות בתדרים נמוכים וכמו כן, בתדרים גבוהים, גם הפלסטיקה מתחילה לזמזם.

      פעמים רבות במערכות מורכבות יותר, יותקנו הרמקולים לא לפי הוראות יצרן מבחינת ה"פלוס והמינוס" החשמליים, מעצם היות הרכב חלל מורכב מאוד לתנועת גלי קול – מתוך הניסיון ליצור "במה" גבוהה ככל הניתן בחזית.

      כלי רכב ישנים יותר לרוב לא בודדו כהלכה ורעשי הסביבה חודרים אליהם בקלות, לכן יש לפרק את כל הריפוד הפנימי של הדלת ולצפות בחומר המבודד את הרכב כדי להפוך את הדלת לתיבת תהודה שאטומה לרעשי חוץ. על ידי כך נבודד את הסאונד שבוקע מהדלת רק לרמקול.

      הגודל קובע

      ישנם 4 גדלים סטנדרטיים לרמקולים לרכב: 4 אינטש (10 ס"מ), 5.25 אינטש (13 ס"מ), 6.5 אינטש (16 ס"מ) ו-6 על 9 אינטש – אובאלי. מעבר להם יש חריגים כמו 3.5 אינטש (פיאט פונטו בדגמים ישנים), 4 על 6 אינטש, 5 על 7 אינטש (מאזדה 323). אלו רמקולים יקרים באופן יחסי בגלל החריגות שלהם מהסטנדרט.

      כדאי לזכור שבאופן כללי, קשה לקבל סאונד טוב מרמקולים קטנים בשל הקושי שלהם לדחוף אוויר והיחס בין הסליל למגנט. יש כמובן רמקולים קטנים טובים ואיכותיים מאוד, אבל מחירם גבוה בהתאם.

      גודל הרמקולים, לרוב לא ניתן לשינוי בשל המבנה של הרכב, ושינוי שכזה ידרוש בניה מיוחדת בתא הנוסעים. שינוי שכזה גם ישנה ויזואלית את מראה הרכב וגם ייקר את תהליך ההתקנה.

      סוג הרכב

      נתחיל עם הצדקת הסטיגמה - יש כלי רכב שנחשבים לידידותיים יותר למערכות שמע לעומת אחרים. מה שמשפיע בעיקר על איכות השמע ברכב היא רמת האטימות שלו לרע שחיצוני. כלומר, ככל שהרכב מגיע מבודד יותר לרעשי חוץ בעזרת שימוש בחומרי בידוד איכותיים בדלתות ובגג, כך תנוצל מערכת השמע טוב יותר. על אותו משקל, רכב שהוא ידידותי פחות לשמע ברכב הוא זה שלא מציע בידוד בתא הנוסעים ורעשי חוץ חודרים פנימה וגם חלק מתדרי השמע חומקים החוצה.

      במכוניות פולקסווגן לדוגמה, בזכות האטימה האקוסטית לתא הנוסעים, גם ניתן למקסם את מרבית אורכי הגל הבוקעים מהרמקולים. ולחילופין, מכוניות ב.מ.וו גם כן אטומות היטב לרעשי חוץ, אבל ישנו עודף אטימות באזור תא המטען, מה ש"הורג" את פעולה הסאב-וופר. במקרה זה, יש לחזק את התדר הנמוך של הסאב על ידי התקנת סאב נוסף, ואו מגבר נוסף לעוצמה גבוהה יותר.

      בכל מקרה ישנה המלצה להדביק יריעות בידוד נוספות על החלק הפנימי של הפח, בטרם תתקינו מערכת שמע איכותית ברכב.

      אז איך בוחרים רמקולים?

      בדיוק כפי שעשינו במקרה של ה'רדיו-דיסק', גם כאן אנו מונעים על ידי שני פרמטרים עיקריים – התכתיבים של פנים הרכב (גודל הרמקולים) והדרישה שלנו מהרמקולים, בעיקר לרמת איכותם ומחירם.

      הרמקולים לרכב מחולקים למספר רמות:
      קומפוננט – רמקול שבנוי מ-2 אלמנטים נפרדים או יותר כשבשני האלמטים יש טוויטר, מידריינג' ויחידת קישור שנקראת קרוס-אובר. למעשה, כל תחום התדרים מגיע לקרוס-אובר והוא יודע לחלק את התדרים הגבוהים לטוויטר ואת התדרים הנמוכים ל'וופר'. על ידי זה אנו מגיעים להפרדת צלילים גבוהה יותר ולטווח תדרים גדול יותר. קיימים גם קומפוננטים המחלקים את השמע לשלושה או אפילו ארבעה רכיבי שמע בהתאם לתדרים.

      הסוג הבא הם רמקולים שבנויים ממספר רכיבים על פני היחידה עצמה. מספר הרכיבים נוגדר על ידי ספרה והמילה WAY. לדוגמה, רמקול 2WAY בנוי מוופר שבתוכו בנוי גם טוויטר, רמקול 3WAY זהו רמקול אחד שבנוי מ'וופר', מיד וטוויטר. בחלק מהחברות אפשר למצוא גם רמקולים 4WAY ו-5WAY וכן הלאה. משמע, ככל שיש יותר דרכים (WAY) ברמקול, יש הפרדת צלילים טובה יותר.

      אוזניים, דציבלים והספקים

      אוזנו של האדם הצעיר (הגיל הרך) מסוגלת לשמוע גלי קול בתדרים שבין 20 הרף ועד 20 אלף הרץ. אבל ככל שאנו מתבגרים, הטווח מצטמצם בגלל נזקי שמיעה והידרדרות טבעית. לכן נשאף שהרמקול יוכל להשמיע את טווח צלילים זה, למרות שאת הקצוות אורכי הגל לא תמיד נשמע. הסיבה לשאיפה זו היא שבקצוות הסאונד, ישנן הפרעות ועיוותים. מכאן שאם הרמקול יכול לנגן צלילים מ-20 הרץ ועד ל-20 קילו הרץ, הטווח שכן נשמע באוזנינו, יהיה נקי מהפרעות. על אותו משקל, אם הרמקול יהיה מסוגל לנגן בטווח קטן מהדרוש, יהיו הפרעות בטווח שאנו כן שומעים.

      נצילות הרמקול נמדדת בדציבלים. ככל שהרמקול שלנו יהיה נציל יותר (מסוגל להפיק יותר דציבלים) נצטרך להשקיע פחות אנרגיה כדי להפיק מהרמקול את היכולות שלו.

      טווחי התדרים והנצילויות המומלצים של הרמקולים אליהם נשאף הם:
      טוויטרים – בין 2,500 הרץ ל-30 אלף הרץ. הנצילות בין 90 ל-95 דציבל.

      מיד – סביב ה-1 קילו הרץ (כמו תדר הדיבור שלנו) עד כ-9 קילו הרץ. הנצילות בין 85 ל-95 דציבל.

      וופר נע בין 20 הרץ ועד 2,000 הרץ ורצוי בנצילות של 93 ועד 97 דציבל. ברמקולים מסוג זה, בניגוד לשאר הרמקולים, חלקם מגיע עם שני סלילים ועל ידם ניתן להגיע למצב שהרמקול יפעל בהתנגדות של 2 אום במקום 4 אום, שבהתנגדות זו אנו נקבל נצילות גבוהה יותר והספק גבוה יותר. הוופרים האלו יהיו גם יותר יקרים וגם התקנתם מעט שונה.

      וופרים מגיעים לרוב בתוך תיבות וישנם סוגים שונים של תיבות המגיעות כבר עם מגבר וזה מתאים למי שמחפש התקנה פשוטה יותר או עבור מערכות שמע בהן אין יציאות להגברה (RCA).

      *יש לשים לב להבדל בין מידות ההספקים של הרמקולים בין המקסימום האפשרי (וואט) לבין ההספק ה-RMS – זהו ההספק האמיתי של הרמקול. חברות הרמקולים נוטות לציין בעיקר את ההספק המקסימלי, ואת ה-RMS במידות שונות. כלומר, זהו נתון שאופן המדידה שלו משפיע על התוצאה הנקובה. בכל מקרה זהו נתון מורכב למדי עבור הצרכן הרגיל בשל השוני באופי המדידה של יצרניות הרמקולים. כדאי לדעת, שהספק גבוה מאוד מבחינת RMS נע בין 50 ל-80 וואט RMS, כך שכל נתון שחורג מכך, עשוי להיות לא אמיתי, או שהו נמדד במקום שונה על גרף ההספק.

      החומרים שמהם בנויים הרמקולים

      הרמקולים בנויים מממברנה והיא זו שאחראית על הנעת האוויר והפקת הצליל. בהיצע הרמקולים הרחב, ניתן למצוא כי מרביתם בנויים מחומרים שונים כמו קרטון וטבעת ספוג או גומי, סיבי פחם והחומר האיכותי ביותר – קבלר עם טבעת גומי עם סיבי פחם.

      איכות הממברנה נקבעת לרוב על ידי מחירי הרמקולים. הרמקולים הזולים לרוב יציעו קרטון וגומי או ספוג בטווח מחירים של עד 150 שקל. רמקולים בטווח של 200 עד 750 שקל יהיו עשויים לרוב מסיבי הפחם. ובין 1,200 ל-3,000 שקל יהיו הם עשויים בדרך כלל מקבלר.

      ממברנות הקרטון יהיו בד"כ פחות עמידות לשמש והפרשי הטמפרטורות ברכב ולכן אורך חייהם יהיה קצר יותר. אלו העשויות קארבון יציעו עמידות טובה לשמש והפרשי טמפרטורה באורך חיים של כ-6 שנים. ממברנות הקבלר מציעות כבר עמידות ארוכה משמעותית לתנאי השמש של כ-15 שנים.

      מחירי הרמקולים

      השורה האחרונה שלנו בפרק הרמקולים נוגעת כמובן לתקציב הנדרש והמומלץ בהתאם לצרכים. חוק האצבע המפורסם ביותר אומר כי מומלץ להשקיע ברמקולים כ-40 אחוז ממחיר המערכת הכללית והדבר מעיד על חשיבות רכיבים אלה.

      בתקציב הנע סביב ה-500 שקל, ניתן לקבל זוג רמקולים קדמיים 2-WAY וזוג רמקולים אחוריים 3-WAY, ללא הגברה. שילוב זה ייתן לנו שמע בסיסי ולא רע.
      בתקציב של עד 1,000 שקל לרמקולים, נוכל להשיג קומפוננט קדמי, זוג רמקולים 6 על 9 אינטש אחורי ללא הגברה. גם כן שמע בסיסי, אך כזה שעשוי להתאים למרבית הצרכנים.

      אם ידכם משגת ותוכלו למתוח את מסגרת התקציב (לרמקולים בלבד) עד לכדי 1,500 שקל, תוכלו להתקין קומפוננט קדמי וזוג רמקולים 6 על 9 אינטש אחורי המותאמים להגברה. בתקציב נאה של עד 2500 שקל ניתן להשיג סט קומפוננט קדמי איכותי, זוג רמקולים 6 על 9 אינטש מאחור וסאאב-וופר המותאימים להגברה.

      רמקולים - מילון מונחים:

      טוויטר – רמקול קטן שמיועד להשמיע אך ורק את הצלילים הגבוהים-"TWEETER"

      מיד- רמקול שמיועד להשמיע אך ורק את הצלילים האמצעים –"MID-BASS"

      וופר- רמקול גדול שמיועד להשמיע אך ורק את הצלילים הנמוכים - "BASS" ("סאב-וופר")

      וופר מוגבר- רמקול וופר המגיע עם מגבר פנימי מובנה.

      רמקול DUAL CONE - רמקול בעל אלמנט יחיד המשמיע את כל טווח התדרים יחד.

      רמקול WAY2 - רמקול המשלב בתוכו 2 אלמנטים: טויטר ו- וופר, להפרדת צלילים גבוהה יותר (בדרך כלל בעל טווח תדרים גבוהה יותר מרמקול (DUAL CONE.

      רמקול WAY3 - רמקול המשלב בתוכו 3 אלמנטים: טויטר, מיד ו-וופר - להפרדת צלילים גבוהה יותר. טווח התדרים בדרך כלל גדול יותר במיוחד בתחום התדרים הגבוהים.

      רמקול WAY4 - רמקול המשלב בתוכו 4 אלמנטים: סופר טויטר, טויטר, מיד ו-וופר. להפרדת צלילים גבוהה יותר. טווח התדרים גדול יותר במיוחד בתחום התדרים הגבוהים

      רמקול WAY5 - רמקול המשלב בתוכו 5 אלמנטים: שני סופר טויטרים, טויטר, מיד ו-וופר.
      רמקול בעל טווח תדרים גבוה מאוד בעיקר בתחום התדרים הגבוהים.

      קומפוננט- סט רמקולים (המפיק סאונד ברמה גבוהה יותר מרמקול רגיל) הבנוי בדרך כלל משני רמקולים +יחידת CROSSOVER (יחידה השולטת על הפרדת הצלילים בין התדרים הנמוכים לגבוהים ומנתבת אותם אל הרמקול הנכון). ישנם גם קומפוננטים המורכבים מ 3 אלמנטים: טויטר (להשמעת התדרים הגבוהים), מיד (להשמעת התדרים האמצעים) ו-וופר (להשמעת התדרים הנמוכים).

      RMS - ההספק האמיתי של הרמקול. נמדד ביחידות וואט. חשוב לשים לב- בדרך כלל על האריזה רשום ההספק המקסימאלי באותיות מודגשות ולא ההספק האמיתי

      נצילות- מתייחסת לכמות הרעש שהרמקול מסוגל לספק ונמדדת ב:Db (דציבל).

      התנגדות- ככל שההתנגדות נמוכה יותר יהיה לרמקול הספק גבוה יותר. נמדדת ב-OHM הסטנדרט של התנגדות הרמקולים ברכב הוא 4 OHM- ישנם וופרים שניתנים לשינוי ההתנגדות עד לרמות של 0.5 OHM.

      *הכתבה נערכה בעזרתם של מומחי השמע מחברת ""עוזי רדיו" מקבוצת UDT הנציגה הרשמית של PIONEER בישראל.