ושמתם לכם שוטרים

מטה משטרת התנועה הארצית בבית דגן מזכיר בסיס צבאי. אבל במקום נגמ"שים והאמרים ניצבות שם מכוניות כמו סקודה אוקטביה סמויות וסובארו B4 בצבעי משטרת התנועה. כמה מהן אני מכיר: מההונדה אקורד הכסופה עם הבליטה השחורה החשודה בפגוש הקדמי למדתי להיזהר בדרך לבאר שבע; מהסקודה הלבנה למדתי להתרחק בתל אביב. אבל את הפולקסווגן ג'טה המוזהבת, שלוחית הרישוי הקדמית שלה מותקנת בזווית חשודה, מעולם לא פגשתי. כנראה שהיא חדשה בצי המשטרתי.

סביב צי הניידות ואמצעי האכיפה של משטרת התנועה נוצרו עם השנים הרבה אגדות. בקרב כל חבורה של חובבי מהירות יש לפחות אחד שנשבע שהמשטרה מחזיקה כמה מכוניות ספורט עוצמתיות במיוחד ליירוט נהגים מהירים; ומדי שבוע צץ דואר אלקטרוני חדש שמתריע מפני מכמונת מהירות חדשה, כזו שפועלת באמצעות קרני השמש (במקרה הטוב) או רובוטים (במקרים היותר מגוחכים).

"נהג ממוצע עובר עבירת תנועה מדי ארבע דקות", מסביר דובר משטרת התנועה, רב פקד דורון בנאמו. "אבל רוב העבירות הקלות אינן נאכפות, אלא רק עבירות שהוגדרו 'עבירות איכותיות' - עבירות שגורמות לתאונות דרכים ולהפרעות תנועה. כיום אנחנו שמים יותר דגש על עבירות של בריונות כביש, כלומר נהגים שחותכים נתיבים או נדחפים בתור כשכל האחרים ממתינים בסבלנות".

"הרבה אזרחים חושבים שלשוטר יש מכסה של דו"חות שהוא חייב למלא, זו טעות חמורה", מספר רב פקד דודו בוהדנה, סגן מפקד משטרת התנועה הארצית במחוז הדרום. "שוטר רושם דו"חות לפי שיקול דעתו. אך מצד שני, שוטר חייב גם להיות הוגן. גם אם השוטר בוחר לא לרשום דו"ח, הוא חייב לתעד את המפגש עם האזרח.

"אנחנו בוחנים כל שוטר על המפגשים שהיו לו עם אזרחים: האם הוא היה אדיב, והאם הובהר לאזרח היכן שגה. גם מפגש שבו השוטר מחליף לאזרח גלגל - חייב בדיווח".

האם משטרת התנועה אכן עברה מאכיפת עבירות מהירות לסיוע בהחלפת גלגלים? הנתונים המספריים מראים שיש עוד דרך ארוכה למימוש חזון אחרית הימים. התקציב השנתי של משטרת התנועה הוא 130 מיליון שקל. ב-2006 רשמו שוטרי משטרת התנועה 155 אלף דו"חות בגין נסיעה במהירות מופרזת - ודו"חות המהירות הכניסו לקופת המדינה 116 מיליון שקל.

למרות זאת, מהירות מופרזת אינה הגורם העיקרי לתאונות דרכים. גורמים מהותיים יותר, לפי נתוני אגף התנועה, הם אי שמירת מרחק, פניות מסוכנות ומעבר מנתיב לנתיב. את אלה משטרת התנועה פחות מצליחה לאכוף. העבירה היחידה שנאכפת יותר ממהירות מופרזת היא אי חגירת חגורת בטיחות.

כיום יש בידי משטרת התנועה 150 מכשירי ממל"ז (אקדחי לייזר למדידת מהירות); 11 מכשירי "ואסקאר" למדידת מהירות המכונית בזמן מעקב; 36 מכמונות מסוג B3 שהוכנסו באחרונה לשירות פעיל ומסוגלות למדוד את מהירותן של מכוניות שנוסעות מסביב לניידת; ו-22 מכמונות "מולטנובה", המותקנות בחזית של ניידת החונה בצד הכביש ומחוברות למצלמה או מותקנות על עמודים בצדי הדרך.

"ב-'91 משטרת התנועה עוד היתה מצוידת בפורד סיירה עם ארבעה הילוכים ומנוע בנפח 1.6 ליטרים", מספר בוהדנה. "אחר כך קיבלנו סיירה עם מנוע 2.0 ליטרים. משם המשכנו לסובארו לגאסי עם מנוע 2.0 ליטרים וטויוטה קארינה. המשכנו עם טויוטה אוונסיס ופולקסווגן פאסאט - את שתיהן נטשנו מהר, כי הן לא התאימו לפעילות מבצעית - ואז הצטיידנו באוקטביה טורבו דיזל וסובארו B4. באחרונה המשטרה חזרה לפולקסווגן: רכשנו ג'טות חדשות".

אך כל דגמי המכוניות האלה רגילים לחלוטין. חלקם דגמי מכוניות משפחתיות, וחלקם דגמים שצמודים לדרג הביניים של עובדי ההיי-טק. המשותף לכולן הוא שמכונית ספורט ממוצעת יכולה להשאיר אותן מאחור באבק. אך לדברי בוהדנה, המשטרה לא מחזיקה במכוניות מיוחדות למטרת מרדפים: "אנחנו לא זקוקים למכוניות מאוד חזקות מכיוון שאין אמצעי אכיפה יותר יעיל ממכשיר קשר. אם מישהו בורח, שוטר נוסף ימתין לו בהמשך הדרך".

עם זאת, גם בוהדנה יודע שבשנים האחרונות המכוניות והאופנועים המיובאים לישראל נהפכים חזקים יותר מדי שנה, ולא כל הנהגים בוחרים לעצור. "אם נהג נמלט, אני מורה לאנשיי בפירוש לא לנסות ולעצור אותו. השוטרים עוברים הכשרות נהיגה, אך לטעמי הם עדיין לא מספיק מיומנים. בעבר היינו מקיימים מרדפים והדבר גרם לתאונות ולנפגעים. אין לי אינטרס לסכן את חייו של השוטר. אם נהג בורח, אני יכול רק לקוות שלא יפגע בעצמו, באזרחים חפים מפשע ובשוטרים".

בוהדנה מדגיש גם את חשיבותו של המסוק למערך האכיפה המשטרתי: "אנחנו מפעילים מסוקים ברחבי ישראל בתדירות גבוהה מאוד. בכל מסוק יש שוטר שמזהה עבירות תנועה מהאוויר. בדרך כלל המסוק פועל בכבישים דו-מסלוליים ארוכים. בקצה הכביש ממתינות לנהג העבריין ניידות, ועוצרות אותו".

"המשטרה משתמשת בארבעה סוגי מכמונות", מסביר בוהדנה, "מולטנובה F6, ממל"ז, דבורה וואסקאר. לדברי בוהדנה, מכמונת המולטנובה מותקנת בהונדה אקורד סמויות שמשטרת ישראל מפעילה ברחבי ישראל. מולטנובה מופעלת בכביש מספר 70 ובכביש מספר 40. אנחנו מפעילים אותן הרבה גם בכל כבישי הצפון".

הוואסקאר הוא מכמונת שפועלת באמצעות מדידת מהירותה של מכונית על פני קטע דרך. השוטר עוקב אחרי המכונית ומודד את מהירותה: "אני מתמקם עם הניידת במרחק סביר מהמכונית שאני עוקב אחריה, או שאני נוסע בשטח המת שהנהג לא יכול לראות בצדה של המכונית. הוואסקאר מותקן כיום בהונדות הסמויות. בעתיד נתקין אותו גם בג'טות. בכל המקומות שההונדות פועלות, גם הוואסקאר מופעל", אומר בוהדנה.

המכמונת הנפוצה ביותר במשטרת ישראל היא הממל"ז, מד מהירות באמצעות לייזר. הממל"ז, שדומה לאקדח גדול, הוא נייד לחלוטין והשוטר יכול להפעילו על גבי אופנוע או מניידת: "ממל"ז מופעל בכל הכבישים וגם בערים. בניגוד לכל המכמונות האחרות, אפשר למקם אותו גם במכונית שכורה. בגלל קלות התפעול אנו מציידים את כל הניידות, כולל האופנועים, במכשירי ממל"ז", מספר בוהדנה.

התוספת האחרונה לארסנל של משטרת התנועה היא "הדבורה". מכמונת זו מודדת את מהירותן של מכוניות שנוסעות סביב הניידת: "הדבורה מותקנת בפולקסווגן ג'טה החדשות, בהונדה אקורד ובסובארו B4. אנחנו אוכפים באמצעות הדבורה בכל הכבישים, אבל מתמקדים בכביש מספר 60".

"אנחנו עובדים בכל מקום", מספר רון יערן, שרוכב על ב-מ-וו 1,200 GS. "מעניין לראות את השוני בהתפלגות העבירות. בתוך תל אביב הבעיה העיקרית היא שליחים על קטנועים. לפעמים הם רוכבים כמו מטורפים. נתקלתי בתל אביב בשליחים שרכבו על מדרכות ומסכנים את העוברים והשבים. יש גם הרבה שליחים שעוברים ברמזור אדום ורוכבים נגד כיוון התנועה.

"בדרום ישראל, לעומת זאת, יש הרבה מקרים של מכוניות שאינן מורשות לנסוע בכביש. לפעמים אני עוצר בדרום טנדרים שכבר שנים לא עברו טסט, ומהווים סכנה. תפסנו גם משאיות רבות שנסעו עם משקל עודף".

לדברי יערן, בצפון ישראל עיקר העברות נובעות מבריונות כביש וזלזול: "בצפון יש הרבה נהגים שחוצים פס לבן, חותכים תור של נהגים שממתינים בצומת ומתעלמים מרמזורים. גם אי-חגירת חגורת בטיחות מהווה שם בעיה".

כשאני שואל את חבורת השוטרים שמתאספת סביבי על התירוצים של הנהג הישראלי משתרר בחצר המטה שקט. אחרי שנייה כולם פורצים בצחוק והסיפורים מתחילים לזרום בשטף. מתברר שכל שוטר שמע מאות תירוצים, חלקם גרועים וחלקם הרבה יותר מזה: "יש הרבה נהגים שאומרים שהמכונית לא שלהם, כאילו שהדבר משפיע על העובדה שהם ביצעו עבירה", מספר יערן. "רובם אומרים שהקנס יקר להם, גם אם מדובר בסכום קטן, ושהרסנו להם את החודש".

לדברי יערן, העימות עם הנהג הישראלי אינו קל ודורש כישורים מיוחדים: "בניגוד לבלש שעובד כל היום עם עבריינים, שוטר התנועה עובד עם כל סוגי האוכלוסייה. עצרתי עבריינים, עורכי דין, בעלי צווארון לבן ובעלי משאיות. צריך לדעת איך לעבוד מול כל אחד באופן שונה".

"נהגים מוכנים להרוג את ההורים שלהם", מספר רס"ב פרדי ברמי, שנוהג בהונדה אקורד סמויה במתנ"א (משטרת תנועה ארצית) דרום. "שמעתי על סבתות שנפטרו, דודות שנדרסו וסבים שנהרגו".

מתברר שגם לשוטרי התנועה לא תמיד קל לתת דו"ח: "לפעמים לא קל לקחת 1,000 שקל מאדם", מספר צפריר שיוו, שנוהג בב-מ-וו 650 GS בימת"א (יחידת משטרת תנועה ארצית) איילון. "לפעמים אני עוצר אנשים קשי יום, שבעבורם 1,000 שקל הם הרבה כסף, אבל אם מגיע להם דו"ח והם ביצעו עבירה שמסכנת אותם ואת הנהגים האחרים - אין לי ברירה".

וברמי מוסיף: "יש מצבים בהם אני עוצר זוג אחרי שהבעל נסע במהירות מופרזת והאשה כל כך צורחת על הבעל, שאני מבין שאת העונש שלו הוא כבר קיבל. האשה תמשיך לעשות לו את המוות בכל פעם שהוא ייסע מהר. במצבים כאלה אני לפעמים מוותר".

"לפני חצי שנה עצרתי נהג של רכב הסעות בכביש סיירים", מספר רס"מ טל אביזהם. "הוא דיבר בסלולרי בזמן נהיגה. עצרתי אותו בצד והסתכלתי במראה האחורית מה הוא עושה. הוא הפיל את הטלפון והרים אל האוזן את הדבר הראשון שהוא מצא על הרצפה. במקרה זו היתה מברשת לצחצוח נעליים.

"הוא התחיל לשפשף בה את הלחי שלו במרץ - כאילו שהוא רק גירד באוזן. עד שהגעתי אליו כל הלחי שלו היתה שחורה ממשחת נעליים. הנוסעים שלו התפוצצו מצחוק מאחור. הצעתי לו בנימוס לבחור בין קנס על דיבור בטלפון סלולרי ללא דיבורית להפנייה לפסיכיאטר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הוא בחר בקנס".

סיפורים מצחיקים, מתברר, לא חסר. "לפני שבוע עצרתי נהג שנראה קצת מוזר", מספר יערן. "ירדתי מהאופנוע, כיביתי את הסירנה וביקשתי ממנו רישיון נהיגה. אבל הנהג סירב לתת לי את הרישיון שלו בנימוק שהוא מעדיף להמתין שתגיע משטרה".

"לפני חודשיים נסעתי בדרום אחרי טנדר סובארו עם שני נוסעים, שנראה כאילו הוא עומד להתפרק", מספר ברמי. "הפעלתי את מערכת הכריזה, סימנתי לו עם האורות - כלום. הוא התנהג כאילו שבכלל לא הבחין בי. חשבתי שיש כאן כבר אקשן, הפעלתי סירנות, שמתי את הקוז'אק, אבל הנהג התעלם ממני לחלוטין.

"הטנדר נכנס לכפר בדווי בצד הכביש. בלית ברירה חסמתי את נתיב הנסיעה שלו עם הניידת, חשבתי שאולי מדובר בפעילות פלילית או במחבל. רצתי אליו, כולי שטוף אדרנלין, וצעקתי עליו למה הוא לא עוצר. מתברר שהנהג חירש. 'למה לא אמרת לו לעצור?', צעקתי על הנוסע שלידו. מתברר שגם הוא היה חירש".

כל שוטרי התנועה מסכימים שהסיפורים המצחיקים ביותר מתחילים בדרך כלל בנהג שיכור. "תפסתי פעם נהג נוסע 154 קמ"ש בתוך תל אביב כשהוא שיכור כלוט", מספר צפריר שיוו. "הוא נסע לבד במכונית. כששאלתי אותו לאן הוא ממהר, הוא ענה מבלי להתבלבל שהוא לוקח את אשתו לחדר לידה, ושהוא צריך לקנות גלולות למניעת היריון. לקח כמה דקות עד שהוא הבין שאשתו לא במכונית ושעניין הגלולות לא מסתדר עם ההיריון".

"תפסתי בחור מאזור המשולש שלא יכול היה לעמוד מרוב שהוא היה שיכור", מספר יערן. "הבחור חזר עשרות פעמים על אותו משפט: 'שתיתי רק מיץ אשכוליות'. אולי יש כאלה שמשתכרים מאשכוליות".

אביזהם מוסיף סיפור משלו: "עצרתי פעם חייל שיכור לחלוטין באזור הבילוי של ראשון לציון, והסברתי לו שאני עומד לערוך לו בדיקת נשיפה. החייל לא היסס, הוא לקח ממני את הפנס שהחזקתי והחל לנשוף בחוזקה לתוך הפנס. הסברתי לו שאם האור בפנס יידלק, סימן שהוא שיכור. כשהוא נשף הדלקתי את האור.

"החייל התחיל לבכות ונשבע שהוא רק שתה כוס קפה. בבדיקה האמיתית גיליתי שהוא שתה פי ארבעה מהגבול המותר לנהיגה. ראיתי שמדובר בבן טובים מרעננה ששלף גם תעודת לוחם. התעקשתי שאבא שלו יגיע למקום האירוע כדי לקחת את המכונית, ויראה את המצב שבו בנו נוהג. אבל האבא לא בא".

"שוטר שרוכב על אופנוע הוא שוטר מזן אחר", אומר יערן. "יש שוטרים שנוסעים כל היום בניידת עם מערכת מיזוג משוכללת, קומפקט דיסק וכורסאות מפנקות, ויש שוטרים שחורשים את הכבישים עם אופנועים".

"אתה חייב לחיות ולנשום אופנועים 24 שעות", מוסיף אביזהם, שרוכב על ב-מ-וו 1,200 GS. "אתה חייב ניסיון ברכיבה על אופנועים כבדים עוד מימי האזרחות. אני מאוד קשור לב-מ-וו שלי. פעם היה לי 650 GS שעבר אצל עוד שוטרים. עשו ממנו גרוטאה. כיום ה-1,200 צמוד אלי. אני דואג לטיפולים שלו ומכיר כל בורג. מדי חודש אנחנו יוצאים לקורס רכיבה מתקדמת עם מדריך הרכיבה גידי פרדר, וכל חודש לומדים משהו חדש".

אביזהם ויערן מסכימים פה אחד שהב-מ-וו הוא האופנוע הטוב ביותר שעליו רכבו. "התחלתי עם הארלי דייווידסון שפלט שמן תוך כדי נסיעה, המשכתי עם הונדה 750 CBX והגעתי בסופו של דבר לב-מ-וו", אומר אביזהם.

"עוד לפני שהצטרפתם למשטרה היו לנו אופנועי מוטו גוצי", מסביר להם ברמי, הוותיק שבחבורה. "היינו מתחילים רכיבה מבלי לדעת איך היא תסתיים. לפעמים הגוצי היה מתקלקל ולפעמים הוא היה נוסע, אבל מה שבטוח - הוא תמיד היה פולט שמן רותח על הרגליים של הרוכב".

במסגרת ההפעלה של ניידות סמויות, מספר בוהדנה, עושה המשטרה שימוש בשנים האחרונות גם במכוניות שכורות. "הניידות השכורות הן בדרך כלל מכוניות משפחתיות מהסוג שנפוץ בציי רכב, כמו פורד פוקוס. אלה מכוניות שמסוגלות להשתלב בתנועה מבלי שיבחינו בהן", הוא אומר.

ואולם, הניידות האלה לא משמשות לאכיפה של מהירות מופרזת: "הן פועלות בעיקר בערבי חג ובסופי שבוע. הן משמשות ללכידת בריוני כביש. מדובר באנשים שמזגזגים בין נתיבים, חותכים תור של נהגים שממתינים בצומת ולא מצייתים לתמרורים".

לדברי בוהדנה, בחודשים הקרובים משטרת ישראל תתחיל לשים דגש על אכיפה בכביש 6, חוצה ישראל: "כביש חוצה ישראל נהפך לכביש אדום, כלומר מרובה בתאונות. והדבר יחייב אותנו להגביר שם את כל סוגי האכיפה".

לפני שבועיים הופיעה בחדשות תמונה של מכונית שפעם היתה מיצובישי. על המכונית נחה משאית, ולנהג המשאית היו 190 עבירות תנועה קודמות. קל מאוד להפנות אצבע מאשימה אל נהג המשאית, אבל האמת היא שכאשר רוצח מועד יוצא מבית הכלא ומבצע רצח נוסף, המשטרה אשמה. הרוצח הוא רוצח; המשטרה אמורה להיות החיץ בין אזרחים מן השורה לבין רוצחים.

הבעיה שכרגע אין חיץ. אלמלא היו לנהג המשאית 190 עבירות קודמות, היתה התאונה זוכה ל"כבוד" המפוקפק לו זוכות תאונות דרכים מדי יום, כלומר לכל היותר איזכור בן כמה שניות בחדשות ומודעה בשולי העיתון. אם בסוף שבוע אחד נהרגים עשרה בני אדם, יש בעיתון כותרת גדולה יותר, וכותבים שהקטל בדרכים משתולל.

בתחילת החודש מתח שופט התעבורה אברהם טננבוים ביקורת על אוזלת ידה של משטרת ישראל בטיפול בנהגים מועדים לפורענות (כאלה שיש להם הרבה עבירות תנועה קודמות). משטרת התנועה כינסה ישיבת חירום, בה הוחלט להוסיף ניידות משטרה, לתגבר את משמרות השוטרים, ולפתוח במחקר שיקבע מיהו נהג עבריין.

כיצד קובעים מיהו נהג עבריין? כשנסעתי השבוע ממודיעין לכיוון תל אביב, חיכתה בירידה האחרונה, מתחת לגשר לפני החיבור לכביש תל אביב-ירושלים, ניידת סמויה מהעין, מאחורי עמוד. זהו נוהל פעולה רגיל להפעלת מכמונת מהירות מסוג ממל"ז. קל מאוד לתפוס נהגים בנקודה ההיא: לרגע העין לא משגיחה על מד המהירות - וכבר גולשים לטווח האסור.

הנהג שלפני לא ראה את השוטר. הכביש היה ריק. הוא לא "טס", הוא נסע במהירות שאני נסעתי. אבל השוטר שזינק לאמצע הכביש הוריד אותו לשוליים, והנהג שלפני, שנראה כמו בחור מחברת היי-טק שלא טס לשום מקום, נהפך לנהג עבריין - כי הוא עבר את המהירות המותרת בכביש ריק, ישר לחלוטין, ובירידה.

מה היה קורה אילו אותו שוטר היה מסייר באותו כביש ומחפש נהגי משאיות שנושאים משקל יתר וצברו שלל עבירות תנועה? נראה שזה היה מסייע יותר במניעת התאונה הבאה.