פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      רכב שטח, עד 200K

      איך להיכנס לשטח עם תקציב של 200,000 שקלים? על הדרכים למימוש פנטזיה מדברית עם מוניטין מכאן ועד תימן בכתבה החמישית בסדרה

      רכב שטח הוא עסק יקר, כפי שלמדנו בארבע הכתבות הקודמות. אם אתם תפרנים וקונים בזול, אתם מקבלים כלי רכב שהוא במקרה הטוב תחביב, ובמקרה הגרוע כרטיס כניסה למערכת יחסים מופלאה עם המוסכניק הקרוב. ואם הממון בידכם? טוב, גם ממון הוא עניין יחסי. אך למרות היחסיות, נראה כי כתבתנו דהיום, העוסקת בכלי רכב עם תג מחיר הנע בין 150 ל-200 אלפי שקלים, תציע בפניכם רכבי שטח משומשים קלות, במצב סביר ומעלה. במלים אחרות, נראה שהסכום שיש בידינו היום – מחצית ממחיר SUV יפני ממוצע – הוא הסכום הנדרש לשם כניסה חלקה לעולם רכבי השטח – אין זה המינימום ההכרחי, אלא סכום בו ניתן לרכוש ברווחה מסוימת.

      יש להבהיר נקודה אחת לפני שממשיכים. התקציב הנתון בידינו, הגם שמוגדר כתקציב מספק, עדיין עשוי להותיר בידינו רכב שטח משומש, בן שנה, עד 7 שנים, אשר יכול להפוך להרפתקה שואבת כספים, אם בחרתם לא נכון. לכן שוב, כמו בכתבות קודמות, נמליץ על בדיקה מדוקדקת ובחירה מושכלת של כלי הרכב עימו אתם רוצים לממש את תאוותכם.

      חדש מהניילון

      כלי הרכב הפותחים את הסקירה שלנו זכו לאורך השנים ליחס מזלזל מצד הקהל הישראלי ואנשי השטח בפרט – ממש שלא בצדק. התקציב שבידינו מאפשר לגשת לסוכנות הרכב הקרובה אליכם ולנהוג משם ברכב שטח חדש, עם ניילונים על המושבים, ולהגשים בכך פנטזיה ישראלית רבת עוצמה. לבחירה שכזו יש יתרונות פסיכולוגיים עצומים, עלויות תחזוקה מצומצמות, אך גם ירידת ערך משמעותית. עשו את החשבון שלכם.

      לא פחות מ-9 דגמים נופלים בקבוצה זו : סנגיונג אקטיון, סוזוקי גרנד ויטארה, ג'יפ קומפאס, דודג' ניטרו, טויוטה ראב4, יונדאי טוסון, מיצובישי אאוטלנדר, ניסן קשקאי, סובארו פורסטר. כל הדגמים הללו הם כלי רכב טובים ומספקים. לשניים הראשונים הילוך כוח, המאפשר בחירה במסלולי שטח קשים יותר, לשאר יכולות שטח התואמות את הצרכים של רוב המשתמשים. היתרון העצום של כלי הרכב הללו (מעבר לנושא הניילונים על המושבים) הוא בנוחות ובבטיחות, בהשוואה לרכבי שטח גדולים ומגושמים מהם.

      ללכת בגדול

      שני טנדרים גדולים במיוחד נמלטים מהסקירה שלנו כחדשים, משום שמחירם הוא קצת יותר מ-200K, אבל כמשומשים הם הופכים לעסקה הרבה יותר היסטרית. שברולט סילברדו ופורד F350 משומשים קלות יעלו לכם מעט פחות מתקרת התקציב וההוצאות עליהם מוכרות במלואן. מבין שניהם סילברדו מפואר ונעים יותר, אך הפורד הוא בסיס טוב יותר לכלי רכב שממש ינוע בשטח. עם שני סרנים בריאים ו-300 כוחות סוס במקור ועם מקצה שיפורים לא נרחב מדי, הפורד המגודל יכול להיות רכב שטח מקסים ורב יכולת, בסגנון האמריקני נטול הפרופורציות.

      ואם כבר איבדנו פרופורציה, פורד אקסקרז'ן מודל 2000, בו נתקלתי באחד מלוחות המשומשים, הוא שיא השיאים של תעשיית הרכב האמריקנית וייתן לכם את המטראז' הרב ביותר עבור התקציב (פרט לשני הטנדרים המגודלים). קצת יותר בקטן אפשר למצוא עוד נציגים מאמריקה: שברולט טרייל-בלייזר ופורד אקספלורר. השברולט וותיק משניהם והיה זה שהוכיח שניתן למכור בישראל רכב שטח מונע בנזין. הוא נמוך ופגיע לשימוש שטח רציני, אך יכול להיכנס לשטח בידיים הנכונות. יש לו גם גרסה ארוכה, אם הגודל הוא מה שקובע אצלכם. הפורד טרי ונדיר יותר, אך מציע V8 אמיתי וגם הוא מהווה אופציה ראויה למי שאוהב את הסגנון.

      ללכת על יקר

      חשיבה מחוץ לתלם יכולה להעניק לכם כמה הגאים מעניינים, אשר מחירם באולמות התצוגה נמצא הרחק מיכולותיכם. רכבי יוקרה אמנם עולים המון כסף, אבל גם מאבדים מערכם בקצב ניכר. לצערנו פולקסווגן טוארג ודיסקברי 3 אינם יכולים להיכלל במסגרת התקציב, אך ישנן שתי אפשרויות טובות אחרות: ב.מ.וו X5 ומרצדס ML. את שני כלי הרכב הללו אפשר למצוא במסגרת התקציב משנת המודל 2001. ב.מ.וו הוא רכב שבילים מעולה, עם פוזה מנצחת. למרצדס הילוך כוח ויכולת שטח אמיתית. קחו בחשבון שעקב הוותק של שני רכבי יוקרה אלה, אפשר להיתקל בבעיות אמינות, אשר פתרונן יחייב השקעת ממון רב.

      ללכת בתלם

      שני תלמים מרכזיים נחרשו בשוק רכבי השטח בשנים האחרונות – יפן וקוריאה. הכוכב הבלתי מעורער של השוק הוא ללא ספק טויוטה לנד קרוזר, אשר בתקציבנו דהיום אפשר למצוא ספסימנים בני שנתיים ושלוש. כבר כתבנו בעבר כי לנד קרוזר הוא רכב שטח טוב למדי. כאשר מחפשים משומש, כדאי לבחור בפרטים שעברו מסלול שיפור כלשהו, משום שהשלכת המתלים הסטנדרטיים לפח עושה לו רק טוב.

      המצב פחות חמור כאשר עוסקים במיצבישי פג'רו – גם לו תועיל החלפת מתלים, אך גם במצבו הסטנדרטי הוא סביר בהחלט, למרות ששימוש שטח אינטנסיבי מחייב הגבהה.

      יונדאי טראקאן, קאיה סורנטו וסנגיונג מוסו היו אטרקטיביים ביותר כחדשים, כאשר התמודדו מול רכבי שטח יפניים בני שנתיים. ההבדלים מיטשטשים כאשר עוסקים רק במשומשים, כאשר היתרון שמציעים הקוריאנים הוא יתרון גיל. שלושת האופציות ראויות ביותר, אך מי שעבירות בשטח היא עיקר עניינו, כדאי לבחור ביפנים, המגיעים עם נעילות דיפרנציאל סטנדרטיות ועבירות עדיפה.

      בחירת השופטים

      מאמר זה נכתב בדרך שונה מקודמיו. בכתבות הקודמות בסדרה ערכתי סקר שוק ובדקתי מהם כלי הרכב אותם אפשר לרכוש בתקציב הנתון ומהם בחרתי את המומלצים. בכתבה הנוכחית קודם סומנה המטרה, ומאוחר יותר אותר תוואי השטח הסובב אותה. מעניין, בעצם זו אותה השיטה בה השתמשתי בכתבה הראשונה בסדרה, אשר נכתבה סביב לג'יפ סיקס. כנראה בחירות אמוציונליות הן נחלה משותפת לתפרנים ולאמידים.

      כלי הרכב ש"עושה לי את זה" בתקציב של 200K הוא אגדת השטח מיפן, ניסאן פטרול. הענק היפני הגיע לארצנו שנים מספר לאחר שמיצובישי וטויוטה כבשו את השוק. עובדה זו, נדירותו היחסית והממדים הפכו אותו לחביבם של מביני הדבר. אם בתור חדש הוא נרכש על ידי בעלי ממון, רק בגלל שהיה יקר יותר מהעדר, הרי שכמשומש הוא מגיע רק לידי אלה שבאמת יודעים להעריך אותו. מסיבה זו רבים מהפטרולים משופרים ברמה די גבוהה של אדיקות, מוחזקים בידיים אוהבות ומחליפים ידיים לעתים נדירות ובמחיר גבוה ממחיר המחירון. אני ממשיך לחסוך, בינתיים.