לפני כשבועיים, כשביקרתי במפעל למבורגיני באיטליה, רמזה לי קצינת העיתונות כי החברה מתכננת הפתעה לבאי תערוכת פרנקפורט. כל ניסיונותי לקבל פרטים עלו בתוהו ורק פרט אחד נמסר, היא תהיה חזקה בהרבה מהמורצ'ילגו LP640.
בהתאם למסורת השמות, גם הרוונטון מגיעה מזירת מלחמות השוורים. בשנת 1943 הרג שור זועם את המטאדור פליקס גוזמן. שמו של השור היה רוונטון. הלמבורגיני הזאת זועמת גם היא, אלא שהיא לא זועמת יותר מאשר המורצ'ילגו LP640 עליה היא מבוססת, לפחות בכל הקשור למנוע. בקשר לעיצוב, כאן הזעם הוא גדול. המעצבים במרכז למבורגיני בכפר סנטה אגטה דה-בולונז, ניסו לשוות לאקזוטית החדשה מראה כועס ועצבני שניכר בכל פינה אפשרית. כך למשל ניתן להתרשם מכונסי האוויר הגדולים בחזיתה, שנועדו בעיקר לקרר את הבלמים הקראמיים, רמז לייעודה.
עוצמתה של הרוונטון אינה מגיעה מהמנוע, אלא מסך חלקיה. את האלומיניום ממנו עשויה שלדת המונוקוק החליף חומר אחר, קארבון. כך למעשה שינו המהנדסים את היחס בין ההספק למשקל בכדי להגיע לתאוצה של 3.4 שניות ל-100 קמ"ש ו-340 קמ"ש מירביים.
פתיחת 'דלתות המספריים' מגלה לנו כי בתא הנוסעים נעשה שימוש נרחב בחומרים היוקרתיים ביותר. עור, אלקנטרה אלומיניום וכמובן קארבון, עוטפים את מיטב הטכנולוגיה והאלקטרוניקה העומדות לעזרתו של הטייס (כך מכנים בלמבורגיני את הנהג). למה טייס? לא בגלל המהירות הגבוהה. לרשותו של הנהג עומדים שלושה צגי LCD המוסרים לו כל מידע נחוץ ובנוסף, מד G יספר לו על העומסים הפועלים על הרכב בכל רגע נתון, בדיוק כמו במטוס מודרני.
הרוונטון אינה מכונית קונספט והיא מיועדת לייצור בכמות מוגבלת של 20 יחידות בלבד. תג המחיר שלה יעמוד על מיליון דולרים עגולים, מה שיהפוך אותה ללמבורגיני היקרה של כל הזמנים. זה כמובן לא מהווה מכשול בפני הלקוחות. כל ה-20 כבר נמכרו מזמן.
השור הזועם מתמיד
ירון אדרי
11.9.2007 / 18:30