סיכום מחושב

אמא צדקה. הייתי צריך להיות פקיד בנק. שעות קבועות, חופשים מסודרים, הפסקות שרותים מתי שרק רוצים. מה רע? ניתן היה לצפות כי המחשבה הנ"ל תפציע בראשי בצהרי יום לוהט בנחל עשוש, בעת צילומים מפרכים במבחן דרכים. אבל לא, הכבשן של הערבה בקיץ דווקא אהוב עלי. מה שיותר קשה מלזנק מהמיטה כדי להדליק את השמש ולהתרסק לתוכה יומיים מאוחר יותר, זה דווקא לנסות לסכם ולתמצת את החוויות העזות שצברו אנשי אתר השטח הישראלי בשנת תשס"ז. ומדוע המשימה כה קשה? נסו לסכם חוויות המשתרעות על פני אתרי השטח האקזוטיים והנידחים ביותר, חוויות הנוצרות בעזרתם האדיבה של כלי רכב מכל זן, סוג ומין. נסו ואז תבינו.

אפשר היה לפתוח ולומר כי שנה מאוד מגוונת עברה עלינו, אנשי אתר השטח הישראלי. אבל עדיף להמחיש את הגיוון דווקא בעזרת תיאור של אחד השבועות האחרונים בשנה הפסיכוטית הזו. אנשי התוכן של האתר התחילו את השבוע במפגש מסקרן במיוחד עם אגדת שטח. זמן רב מדי חיכינו להיפגש עם הדיפנדר החדש, התרגשנו, ציפינו, תכננו וייחלנו. שימו רגע בצד את היותנו אוהדי דיפנדר מושבעים. טוב, נו, זה בעיקר זה, אבל גם העובדה כי דיפנדר הוא רכב השטח האמיתי האחרון בעולם. נקודה.

אחרי יומיים משכרים בחברת האיכר האנגלי המחוספס, נשארנו עם לנד רובר, אבל אחר לחלוטין. עבדכם הנאמן היה הראשון לחוות את המעבר החד, עת החזיר את הדיפנדר באישון ליל לביתה של חברת המזרח, היבואנית. למי שחיכה לי שם היה את הסמל הנכון, אך הוא תוצר של גישה שונה לחלוטין לחיים – פרילנדר החדש. המעבר החד בין רכב השטח ליפיוף העירוני היה חד. חד מדי. אבל היו לי יומיים כדי להתרגל ובסיומם דווקא למדתי להנות ממנעמי החיים על סיפון האציל הבריטי.

אבל אז נדרשתי שוב להפוך את העולם על פיו. פשוט, זה מה שצריך לעשות כאשר מחליפים הגה של רכב שטח רך ומפואר בהגה של באגי חקלאי כמעט מתוצרת ישראל – תומקאר שמו. כאן המעבר היה חד שבעתיים: ממנוע דיזל הנמצא בשפיץ של הטכנולוגיה העכשווית, למנוע של מכסחת דשא, עם שליש מהסוסים. מסלון מפואר וחרישי לתא פתוח, רועש ומכוסה אבק. מנהיגה על ביצים, תוך שמירה מפני היתקלות בברחשים תועים, לכלי רכב אותו אפשר להשליך מצוק, להתניע ולנסוע ואף אחד לא יחשוב לבוא בטענות על היחס.

מסע הניגודים והיפוך הכיוונים הנ"ל תיאר בפניכם רק שבוע אחד של פעילות של אחד מענפי אתר השטח הישראלי. היו שבועות רבים אחרים, עם דילמות דומות, היו גם ניגודים בינינו, אנשי האתר – כפי שקרה כאשר תיארנו בפני עופר את חוויותינו מיום צילומים לוהט בהר חורשן. או אז החזיר לנו האיש בתיאור מקפיא של טיפוס על פסגת המונבלאן, כאשר הטמפרטורה מסביב היא באזור 25 מעלות מתחת לאפס – בסוף אוגוסט, 60 מעלות פחות ממה שעבר עלינו בחורשן כמעט באותו הזמן.

אין יותר מדי קשר בין הר חורשן למונבלאן. אבל בכל זאת צריך לסכם שנה, אז ישבתי וניסיתי לארוג חוט המקשר בין הדברים שעשינו השנה. בדקתי באגף החדשות ומצאתי שלפני שנה סיפרנו לכם על הדיפנדר החדש, אשר נחשף בתערוכת פריז. בין הדיווח החדשותי על המשך אגדת השטח ועד למבחן האמיתי אצלנו בטרשים הספקנו לעשות עוד כמה דברים.

הדבר החשוב מכל מה שקרה לנו באתר השטח הוא השקת האתר החדש. אתר השטח הראשון בישראל חגג השנה עשור לפעילותו ומתנת יום ההולדת שקיבלתם אתם הגולשים היה עיצוב חדש, מרענן ויעיל לאתר. זמן רב נמשכה עבודת הפיתוח, הבניה והבדיקה ובסיומה קיבלנו מראה חדש ושלל פונקציות יעילות, אשר הפכו את התוכן שלנו ושלכם לנגיש יותר ולנעים יותר.

ואת הכלי החדש הזה מילאנו תוכן איכותי. אגף שטח TV עבד השנה שעות נוספות וייצר עשרות סרטונים, בהם צפו מאות אלפי בני אדם. הסרטונים לימדו אתכם לנהוג בשבילי הדרום, או בשלגי הרמה, העבירו את דעותינו אודות עשרות כלי רכב והראו לכם חוויות של טיילינו מחורים נידחים ומרהיבים, בסביבה קרובה, או רחוקה. עשרות הפקות המקור הללו הן תחום בו אנו משקיעים מאמצים רבים ונשקיע עוד יותר בשנה הבאה, שכן הן זוכות לביקוש גבוה מצד הגולשים.

הרחבנו אופקים ומתחנו שרירים השנה. אתר השטח הישראלי התייחס לאורך השנים לג'יפים ולג'יפאות כמטרה. הרחבת ההגדרה מאפשרת לראות בכלי הרכב כאמצעי בדרך למטרה. והמטרה היא לצאת אל השטח, כדי לספוג קצת שקט, שלווה, נוף, או אדרנלין. אז יצאנו לשטח על אופנים ולמדנו כמה כואב יכול להיות לנסוע יום שלם בשטח. אבל גם כמה שקט ושלווה אפשר לספוג כך, וכמה זה מהנה. הרחבת האופקים שלנו הגיעה עד לים, עם ג'יפאות ימית, עד מרוצי ראלי ואפילו עד המלצות לטיול ג'יפים בפקיסטן.

אומרים שנאה דורש, נאה מקיים, אז קייימנו ונסענו לכל חור אליו אתם רוצים, או לא, להגיע. עשרות מסעות שטח ערכנו השנה בישראל, טורקיה, רומניה, ירדן, מצרים, מרוקו. היינו בהשקת מיצובישי פג'רו החדש בברצלונה, סיקרנו מקרוב את ראלי הפירמידות במצרים, הנפנו דגל בפסגת המונבלאן וגם תיעדנו מפגש אופנוענים בערבה ותחרות דריפטים, בהם חבורת פסיכים נוסעת הצידה, במקום ישר.

לא שמרנו את החוויות לעצמנו, אלא סיפרנו לכם הכל בעשרות יומני מסע, סרטונים, גלריות תמונות, וכתבות. המלצנו על הדרך הטובה ביותר לשדוד בנק, סקרנו ציוד הנדרש בשטח, הסברנו על הזרקת דלק ואמרנו לכם איזה אוטו לקנות וכמה כסף להשקיע בנושא. אחרי שרכשתם המלצנו לכם מה לשפר, מה להתקין, מה לשפר, איזה ציוד מחנאות אתם צריכים בבגאז' ואיך תחלצו מהצרה אליה נכנסתם במסלול הטיול עליו המלצנו לכם. כדי לשעשע אתכם כאשר אתם תקועים הכרזנו על תחרות סיפורי החילוץ, כדי שתדעו שאינכם החמורים היחידים.

רכב שטח הוא אמנם רק אמצעי, אבל נהנינו מאוד לבחון את האמצעים, לנהוג ולרכוב על כל מה שזז. שברנו ביצים במבחן טנדרים, טיפסנו בהרים עם ג'יפ רנגלר רוביקון, הזלנו ריר על מרצדס G והשפרצנו אדרנלין על גבי טרקטורון עם מנוע של נושאת מטוסים (קאן אם רנגייד). אילפנו עדרי סוסים על גבי שברולט סילברדו, יישרנו פיתולי כביש עם ריינג' ספורט, גמאנו אלפי קילומטרים במדבר המצרי עם טנדר מזדה משומש ונטשנו בו איסוזו טרופר שמנועו שבק חיים.

באישון ליל אני ממשיך ומנסה למצוא את החוט המקשר, אך עוצר רגע לפני שאני מייצר רשימת מכולת. אז יש חוט מקשר והוא האנשים המעורבים עשיית אתר השטח הישראלי, אלה ההופכים אותו לאתר המוביל בישראל בתחומו. והחוט הזה מקשר אותנו אליכם, הגולשים, החולקים איתנו אהבה, תחביב, עניין וריגושים. ואת החוט הזה אפשר למצוא כמעט בכל מקום, אפילו מטרים ספורים מרצועת האספלט. כל שנדרש הוא לצאת מהמסגרת, לנשום אוויר צח, להתבונן בנוף ולהתענג על כוס קפה ריחני לצלילי פצפוצי התקררות המנוע. רק כדאי שתדעו שהקפה טעים יותר בעמקי הנגב וטעים שבעתיים במדבר המערבי במצרים, או במזרח ירדן.

* הכותב הנו עורך 'אתר השטח הישראלי 4X4'