נשיאה מסוכנת

ליאור מתל אביב יצא לפני כחצי שנה לטיול אופניים בגליל. מכיוון שביונדאי המשפחתית של ליאור אין מקום לזוג אופניים, הוא נאלץ לתלותם על מנשא לאופניים אשר הצמיד לדלת תא המטען. אך ליאור לא זכה לרכוב על אופניו בגליל: במהלך נסיעה בכביש חוצה ישראל נקרעה אחת מרצועות הגומי שמקבעות את האופניים למנשא. "הספקתי רק להסתכל אחורה במראה ולראות שהאופניים שלי, שעלו אלפי שקלים, נעלמו", מספר ליאור. סיפורו של ליאור אינו היחיד. מעיון בתוכן הפורומים המקוונים של רוכבי האופניים בישראל עולים סיפורים נוספים, שחלקם הסתיימו בנזק לאופניים וחלקם בסיכון נהגים.

בשנים האחרונות הפכה רכיבה על אופניים לספורט פופולארי בישראל. על פי נתוני איגוד רוכבי האופניים הישראלי יש כ-200 אלף רוכבי אופניים בישראל. חלק ניכר מנתיבי הרכיבה נמצאים מחוץ לערים ובטבע. וכדי להגיע אל המסלולים צריך לשנע את האופניים במכונית, לעתים רבות באמצעות מנשא אופניים, מהסוג שנמכר בחנויות רבות בישראל.

אך חלק מן המנשאים שנמכרים כיום בארץ עלולים לגרום לתאונות דרכים בגלל היעדר תקן מחייב. "כל מי שמביא לארץ מנשא אופניים זול מהמזרח הרחוק יכול להכניס אותו בלי בעיה", מספר עדי גיא, משווק אביזרי רכיבה: "נתקלתי אפילו במנשאים שרתכים בנו בארץ כאמצעי להשלמת הכנסה. ברוב המקרים מדובר במנשאים באיכות ירודה ביותר שהאופניים עלולים להתנתק מהם בקלות".

"חלק גדול מן המנשאים שנמכרים בחנויות מסוכנים", מסביר אמיליו רויטמן, מנכ"ל איגוד רוכבי האופניים הישראלי: "המנשאים בנויים כך שהאופניים המותקנות עליהם מסתירים את אורות הבלם של המכונית עליה מורכב המנשא, נודע לנו גם על מקרים בהם אופניים נפלו על הכביש תוך כדי נסיעה". לדברי רויטמן, דגם המנשא הפופולארי ביותר, זה שמוצמד לתא המטען של המכונית באמצעות רצועות הוא גם המסוכן ביותר: "עיקר הרוכבים עוסקים בספורט בסופי שבוע ולכן הם נמנעים מרכישת מנשאי גג באלפי שקלים. הרוכבים רוכשים מנשאים אחוריים מאיכות ירודה בעלות של מאות שקלים בודדות. המנשאים הללו מפורקים מדי שבת ומורכבים מחדש והבלאי שלהם עצום".

אך האם קיים בכלל תקן לאיכות מנשאי אופניים אותו ניתן לאכוף? התשובה היא שכן. חלק בלתי מבוטל מיצרני מנשאי האופניים הנמכרים באירופה ובארצות הברית מצהירים על כך שמנשאים מתוצרתם קיבלו אישורים כגון תקן הבטיחות הגרמני TUV, הנחשב מחמיר במיוחד. למכון התקנים הישראלי, אגב, אין תקן למנשאי אופניים.

עיקר הסכנה, כך מתברר, טמון בתנאי האקלים ואופי הרכיבה האופיינים לישראל: "עקב האכילס של חלק ניכר מהמנשאים המותקנים על תא המטען הוא רצועות הגומי הקושרות את האופניים", מסביר גיא: "החשיפה הממושכת לשמש בקיץ הישראלי והעובדה שהרוכב הישראלי מעדיף לרכוב בסופי שבוע ומפרק את המנשא בכל פעם מביאה לשחיקה מהירה מאוד של הגומיות".

במשרד התחבורה מסבירים שמה שטוב לאירופאים, טוב גם לנו: "על פי החלטת ממשלה, נדרשים כלי הרכב המיובאים למדינת ישראל לעמוד בדרישות התקינה האירופית, למעט כלי רכב המיוצרים במדינות NAFTA (ארה"ב, קנדה ומכסיקו). ככל הידוע לנו, הקהילה האירופאית אינה מחייבת תקן למנשאי אופניים, זאת על אף שמנשאי אופניים המותקנים על כלי רכב פרטיים מקובלים מאוד במדינות אירופה".

בנוסף מציינים במשרד התחבורה שהאחראי העיקרי על מידת הבטיחות הוא הרוכב עצמו: "תקנה 85 א' לתקנות התעבורה מטילה סדרת חובות על הנוהג ברכב ועל בעליו בכל הקשור להובלת מטענים על הרכב, זאת על מנת להבטיח כי המטען לא יבלוט, לא יסתיר את התאורה, לא יחסום את שדה הראייה של הנהג, לא ישנה את חלוקת המשקל וכדומה. מכאן, שכפי שעל נהג רכב המוביל מטען על גג הרכב מוטלת החובה לקשור אותו היטב תוך שימוש באמצעי ריתום אמינים, זוהי גם חובתו בכל הנוגע להתקנת מנשא אופניים ברכב".