להגיע מהר, להגיע בטוח

בשנת 1932, ב-6 לאוגוסט ליתר דיוק, נפתח בגרמניה קטע הכביש המהיר בין הערים קלן לבון. אורכו של הקטע היה 20 ק"מ. 75 שנים מאוחר יותר, ורשת האוטובהאן מונה מעל ל-12 אלף ק"מ של אספלט משובח, רובו ללא הגבלת מהירות.

רשת הכבישים הגרמנית היא מהראשונות בעולם ומאחורי כל ק"מ אספלט ישנן שעות רבות של תכנון וסלילה. תודות לתכנון הנדסי נכון (בשונה מהנהוג אצלנו), נחשב האוטובהאן לכביש הבטוח בעולם ולמרות שברובו מהירות הנסיעה אינה מוגבלת, מספר התאונות בכביש אינן עולות על הממוצע באירופה.

מי שזקף לזכותו את רעיון סלילת רשת הכבישים והעניק לעצמו את תואר 'אבי האוטובהאן' הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר, אולם כאן טמונה טעות היסטורית. מפלגתו של היטלר עלתה לשלטון בשנה שלאחר פתיחת קטע הכביש הראשון והצורר, שחיפש להעצים את כוחו הפוליטי בקרב העם, רק המשיך בביצוע. אביו האמיתי של הכביש הוא ראש עירייית קלן דאז, קונרד אדנהאוור, שביקש ליצור חיבור מהיר בין עירו לעיר הבירה של גרמניה המערבית.

הרבה מיתוסים ואגדות נוצרו ב-75 שנותיו של הכביש. אגדה אחת מספרת כי בקטע הכביש המוביל לפרנקפורט, גרמו שינויי גובה להתרוממותן של מכוניות באוויר. הנהגים המבוהלים היו לוחצים בחוזקה על הברקס ובעת הנחיתה, היו נוצרים סימני צמיגים על האספלט הדומים לסימני הצמיגים שבמנחת מטוסים. מי שחשב על פתרון לבעייה הן יצרניות הרכב המקומיות ומספרים כי כך למעשה נולדה מערכת ה-ABS. אגדה נוספת מספרת כי כאן קובעים היצרנים וסדנאות השיפורים מה תהיה מהירותן הסופית של המכוניות שלהם.

ואם אתם מתכננים טיול לגרמניה כדאי שתדעו מספר דברים חשובים. חלק נכבד מהבטיחות הרבה של הכביש מגיע מתרבות הנהיגה הגרמנית. כך למשל, משמש הנתיב השמאלי לעקיפה בלבד ולעולם לא תראו מכוניות העוקפות מימין (גם אין צורך בכך). גם לעקוף צריך לדעת איך ורצוי שזה יהיה בדוושה מלאה. זה שאתה על 240 קמ"ש, לא אומר שאתה לא מפריע לפורשה שמגיעה מאחור על 290. חשוב לדעת כי בקטעים בהן ישנה הגבלת מהירות, מתבצעת אכיפה מוגברת לכן חשוב תמיד להישאר עירניים.