פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ראלי הפרעונים - רגע לפני הזינוק

      יום הרישום והבדיקות הטכניות, עבר ללא ארועים דרמטיים במיוחד. ובכל זאת, הנה פרוט קורות המתחרים הישראליים

      את בוקר יום שבת פתחנו בארוחת בוקר מוקדמת – לפנינו יום חשוב, עם פוטנציאל לדרמות רבות. בתפריט, שרשרת חיול ארוכה ולאחר מכן, שלב הבדיקות הטכניות, אימתם של כל נהג ונווט. זמן הרישום של הצוות הראשון נקבע לצהריים, מה שאיפשר לתכנן את שעות הבוקר לסיום הכנת הכלים, אולם בפועל, קלטו המתחרים כי ניתן להרשם ללא קשר ממשי לזמנים הרשמיים וכך החגיגיה החלה. אין אנו יכולים להגיד כי יש קשר ישיר לעובדה כי השנה הראלי אינו משתתף בסבב ה-F.I.A, אולם בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים הורגש הבדל משנים עברו. טוב או רע? תלוי את מי שואלים. לנו בכל מקרה זה התאים יופי.

      למרות הגידול הממשי בכמות המתחרים בראלי, הסדר נשמר בצורה מופתית ובכל מקום מורגשת אוירה של כבוד הדדי, תרבות ונימוס. בשלב הזה, המראה של מארק קומה עומד מאחורי ערן וולנברג ודידי אברהמי בסבלנות של אלופים הינו טריוויאלי לחלוטין. מה יהיה מחר, לאחר הזינוק – נו, זה סיפור אחר לגמרי... בסופו של יום, כל הצוותים הישראלים מסיימים את שלבי הרישום השונים (מזכירות, F.I.A או F.I.M, בדיקות רפואיות, קבלת מספרי מתחרה, GPS, סנטינל, איריטראק, ביטוח, צילומים, דלק ועוד...) בהצלחה. רק כדי להכנס לפרופורציות, נזכיר לכם כי בדיוק לפני שנה, כבר בשלב הזה, דפיקות הלב של ערן גלוסקא נסקו לשמיים עת התבשר כי אינו יכול לזנק לראלי בשל בעיה מסויימת. בסופו של דבר ערן זינק, בדיוק כפי שיעשה מחר, יחד עם כולם.

      מתח, דרמה והקלה גדולה

      שלושת צוותי קבוצת "פוינטר – מיצובישי" היו מבין ראשוני הרכבים שנבדקו. ניצן ואורי, שי וגדעון ורז והלל עברו יותר מפעם אחת בדיקות מסוג זה והתוצאה בהתאם – הרכבים מוכנים בצורה נאותה, הנווטים והנהגים מתורגלים ובקיצור, העסק עובד בצורה חלקה. אין ספק כי יש לנו עוד לאן לשאוף ולהשתפר, אולם לראות את אנשי הצוותים הזרים באים לבחון את מכוניות הישראלים מילא אותנו בגאווה.

      באגף האופנועים והטרקטורונים, הדברים עברו בצורה פחות חלקה. ראשון האופנוענים היה דידי אברהמי שבעזרת מזל של מתחילים נכנס, נבדק ויצא בכמה דקות בודדות. דידי זכה להיות הראשון להכנס לפארק פרמה מכל משתתפי התחרות ולאחר מכן התפנה לעזור לחבריו, גלוסקא את וולנברג. שני אלה, המשיכו את הטיפול באופנוע, התמודדו עם קצר מפתיע במערכת החשמל (גלוסקא) ובמיקום שגוי של תושבת אחד ממכשירי הניווט (וולנברג), ולבסוף, לאחר המתנה ממושכת למשאית הצמיגים, נכנסו לאוהל הבדיקות. כזכור, שלושת הרוכבים בנו את אופנועיהם בהתאמה לקטגוריית ה"מרתון", הקטגוריה המחמירה מכולן בה משתמשים באופנועים שלא עברו אף שינוי – למרות זאת, התעקשו הבוחנים הטכניים כי אופנועיהם של ערן א' וערן ב' חורגים מכללי ה"מרתון" ומתאימים לקטגוריה הבכירה ביותר – "סופר פרודקשיין"...

      To Make A Long Story Short, נספר כי לאחר בדיקות ארוכות, במהלכן נשלפו תקנוני ה-F.I.M מספר פעמים, הוחלט כי השניים יורשו להשתתף בקטגוריית המרתון, אולם שני הערן'ים הוזהרו כי יתכן מצב בו רוכב כלשהו יגיש עירעור במידה וינצחו. עברו עוד דקות אחדות עד להכנסת האופנועים לפרק פרמה, לא לפני שגלוסקא החליט מרצונו לעלות לקטגוריית הביניים – "פרודקשן". למה? "כדי להקטין את הסיכון". באמא שלי, זה מה שהוא אמר. צמד רוכבי הטרקטורונים, רוי פרוידנהיים ושלמה מנשה, נאלצו גם הם לתקן ריג'קטים שמצאו הבוחנים – חוסר במגן שרשרת לאחד ומגן אחורי לאחר הושלמו בזריזות בעזרת צוות הסיוע של השניים, עידו ומשה, ובשיתוף פעולה מעורר הערצה של בזנ"ט עזוב שנמצא באזור ולוח אלומניום ממשאית הסיוע. סוף טוב, הכל טוב.

      6 שעות שינה מטכ"ליות

      אז מה נשאר לנו? מסיבת עיתונאים שהחלה באיחור רב, תדריך משעשע מפי ג'קי איקס, מפיק הראלי ועידכוני ספר הדרך שהתפרסמו מאוחר בערב. בין לבין, ממשיכים הדיונים על אסטרטגיות, טקטיקות של מרוצים והסכמי עזרה הדדיים... מחר בבוקר, כשתקראו את הטקסט הזה, תזנק החבורה לסטייג' הראשון, מקהיר לבחרייה, מרחק של 372 קילומטרים, מהם 316 תחת מדידת זמנים. הסטייג' הראשון יחל בצמוד לפסל הספינקס בגיזה ויסתיים בביוואק (Bivouac) – מחנה הלילה – שבבחריה. תחזיקו אצבעות.