פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פרעונים 2007 - סטייג' 3

      ראלי הפרעונים של 2007 מסתמן כאחד הקשיים שהיו מעולם. ביומו השלישי ממשיכות הצרות, וכהרגלן בקודש – הן מגיעות בצרורות

      בוקר היום השלישי החל במה שהפך לשגרה: השכמה, הכנות אחרונות לקראת הרכיבה או הנהיגה, ארוחת בוקר קלה ויציאה לנקודת הזינוק. ראשון היוצאים מהמאהל הישראלי היה ערן וולנברג (89) הרוכב על ק.ט.מ 525 ומתחרה בקטגוריית המרתון. עם ההזנקה החל יום מעניין וכייפי מבחינתו, למרות שברכו הפגועה עוד מראלי "גולן אילת" עשתה סימנים של כואב. חציו הראשון של הסטייג' התאפיין בדיונות טכניות הכוללות עליות קשות וירידות חדות, תוואי בו ערן עקף רבים ממתחריו, ואילו חציו השני כלל בעיקר דיונות גליות, כאלו המאפשרות נסיעה מהירה. בדיוק מסיבה זו, עקפו את ערן בחלק זה של הסטייג' לא מעט מתחרים החמושים בדגם ה-690 בעל המנוע העדיף. תרגולת חציית סכיני הדיונות של ערן משתכללת מיום ליום, אולם מדי פעם מגיעה דיונה אכזרית, מהסוג שגורם בסופו של דבר לרוכב ולאופנוע להגיע לתחתית הדיונה. בנפרד... אחת כזו בדיוק נקרתה בדרכו, עיצבה מחדש את מתקן הניווט והזכירה לבירכו שהיא בכלל פצועה. בסופו של היום, ערן ממקום שישי בקטגוריה ו-23 בכללי.

      לערן גלוסקא (34) סימן היום השלישי שינוי במוד החשיבה. עקב התקלות הרבות מיום האתמול (מצבר לא תקין, וסת טעינה שכשל, בולם אחורי שנחלש), התרכז גלוסקא בלשמור על האופנוע, ק.ט.מ 520, וכמובן – על עצמו. משימתו היתה לסיים את היום על מנת להרויח עוד כמה שעות של טיפולים באופנוע, מטרה שהושגה. בערב, לאחר התדריך, הצליח ערן לקנות מצבר חדש מאחת הקבוצות ולהתקינו באופנוע. בהמשך, ישנה כוונה לפרק אביזרים נוספים מאופנועים שפרשו מהראלי.

      הרוכב השלישי, דידי אברהמי (54), החמוש בק.ט.מ 530, גילה היום כי גם במדבר כדאי להכיר אינסטלטור, ועם אפשר עדיף אחד עם נסיון במכונאות. עם הגיעו לקו הזינוק, גילה דידי נזילה מצינורות הרדיאטור. חזרה מהירה למחנה הלילה לטובת תיקון התקלה גרמה לו לעיכוב של 20 דקות, אולם סביר להניח שהצילה לו את המנוע בפרט ואת הראלי בכלל... מי שהתלבשו על פרוייקט הפסקת הנזילה היו שי שמעוני (נהג מרוצים ואינסטלטור...) וצוותו. בהמשך, לאורך כל הסטייג', דידי הצליח לא ליפול ולשמור על האופנוע עד השעתו לקו הסיום, לא לפני בירבור קצר באזור CP4.

      אליפות העולם בפעלולים

      רז הימן והלל סגל, צוות "פוינטר מיצובישי", פתחו את הבוקר עם מוטיבציה גבוהה וכוונה לצמצם את הפער שנפתח בינם ובין המתחרים, בעקבות מאורעות האתמול. ואכן, עד CP2 , עקפה הצוללת הצהובה שלהם את מרבית הכרישים שבים... בק"מ ה-250, עת השניים נתנו בגז בירידה מסויימת, הגיעה המדרגה. המדרגה המדוברת לא היתה מהסוג הרגיל אלא מקו היצור של מדרגות הגורמות לצוללות להפוך למטוסי פעלולים – רז והלל הופתעו, הפאג'רו החל להחליק ואז החלה סדרת הגילגולים הוירטואזית שהסתיימה אחרי 3.5 צוקהרות. לכוחותינו שלום, תודות לציוד הבטיחות שהינו חובה בראלי שכזה. בצוללת לעומת זאת התגלו מספר חלקים הדורשים החלפה – מסרק היגוי, כל המתלה האחורי בשלמותו (!), שימשה קידמית, 2 גלגלי ימין, מראות, דלת שמאל ועוד פיציפקסים. אם חשבתם שרשימת המכולת הזו תמנע מהם לזנק מחר בבוקר – חישבו שנית. לאחר שהגיעו למחנה הלילה, התנפל צוות הסיוע, מתוגבר בכל אנשי הקבוצה, והעמיד את הרכב על גלגליו במהירות שיא של 5 שעות. כבוד גדול. מבחינת מיקום הצוות בקטגוריה, למרבה הפליאה מיקומם השתפר בקטגוריה ועתה הם שניים רק למוביל.

      צות נוסף מקבוצת "פויינטר מיצובישי", ניצן שקל ואורי גרוס, חברו לקבוצה לאחר ליל שימורים בצמוד לרכבם התקוע. משאית החילוץ שבאה לעזרתם נאבקה בדיונות החל מהשעה 14:00 ועד 21:00, אולם לא יכלה להם. בסיכומו של דבר, הושאר הרכב תקוע באמבטיית החולות, מיקומו המדוייק נרשם בעזרת ה-GPS והחבורה החלה את דרכה החוצה, על משאית המטאטא. 2 ק"מ מאוחר יותר, הבין נהג המשאית כי אינו יכול לתכנן את ציר הנסיעה בצורה נאותה, בשל החשיכה, והתקבלה החלטה לישון בשטח ולהמתין לאור הבוקר. במקביל, צוותה השלישי של הקבוצה החל עושה את דרכו הארוכה לכיוון מעבר הגבול טאבה. רכב המרוץ הועמס כבר אתמול, לאחר הפרישה, על משאית מקומית ונשלח לגבול. נכון לשעות אלו, הקבוצה אמורה להגיע לישראל.

      באגף הטרקטורונים, סיפור האתמול חזר על עצמו שוב – רצועה ראשונה נקרעה ואז הוחלפה, לאחר מכן הגיעה תורה של השניה והשלישית. כל חילוף שכזה עולה לשני המתחרים, שלמה מנשה ורוי פרוידנהיים, בכמעט 20 דקות... כאשר נקרעה הרצועה בפעם הרביעית, לא היתה ברירה למנשה אלא לחכות למסעית החילוץ. זו הגיעה לאחר שעות מספר, העמיסה את הטרקטורון ואת מנשה ופתחה את דרכה אל המחנה, דרך שהסתיימה רק לקראת אחת לפנות בוקר. במקביל, רוי המשיך את המרוץ וסיים במקום השני בקטגוריה, אחרי מתחרהו היחיד. בלילה, אותו מתחרה זר, מספר 72, הגיע לבדוק מה שלום הצוות הישראלי. לאחר שהבין את מצוקת הרצועות, הוא החליט לתרום רצועה מקורית למנשה. בזכותה של רצועה זו, מנשה יזנק לסטייג' הרביעי, בתקווה שזו האחרונה תחזיק יותר מאחיותיה.

      קצת קשה אז נשברים?

      נו, אם הבנתם את הראש של הצוות, אז התשובה היא "לא" רבתי כמובן. סביר להניח שקצב המרוץ יואט קמעה, על מנת לשמור על מכלולי הרכב, אולם הישראלים לא יוצאים לטייל כי אם להתחרות. הסטייג' הרביעי הינו סטייג' מעגלי, מתחיל ומסתיים בסיווה. גם מחנה הלילה נשאר על מקומו, מה שמאפשר לצוותי הסיוע ולמתחרים מנוחה טובה יותר ואפשרות לתיקון כל השברים. אורכו של ציר המרוץ ביום הרביעי עומד על 347 ק"מ שלא הולכים להיות קלים למעבר.


      * את השתתפות הנבחרת הישראלית יש לזקוף לנותני החסות: פוינטר מבית שגריר, מיצובישי ישראל, גילת סאטקום, ליוגב, תנועה - מערכות מחשוב וניווט, טלפארמה, גתוס, ד.נ כל גדר, דנלופ, מיצובישי משאיות, אראקמבה