בשנת 1937, החליטו האחים יאן וריצ'ארד ג'נסן כי הגיע הזמן להפסיק לבנות מרכבים עבור חברות וכי הגיע הזמן להקים את חברת המכוניות שתישא את שמם. ככל יצרן רכב חדש בזמנו, התפוקה בתחילה הייתה קטנה יחסית והתבססה על מנועים ומכלולים קיימים בשוק ובמקביל למכוניותיהם, המשיכו האחים בייצור מרכבים בעבור חברות חיצוניות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בנו האחים עשרות אלפי מרכבים ושלדות עבור חברות כגון אוסטין ואוסטין-הילי. כמו כן, בשנות השישים הייתה החברה אחראית על הרכבת הוולוו P1800 Sport Coupe וה-Sunbeam Tiger.
בסוף שנות החמישים, נדרשו לג'נסן מנועים חזקים וייחודיים בכדי לשמור ולשפר את מעמדה. לשם כך, החליטו להחליף את מנוע האוסטין הישן והטוב אשר שימש את החברה במשך שנים רבות במנוע V8 חדש בתוספת מכלולי תמסורת אוטומטית קרייזלר ארה"ב. לג'נסן באותן שנים לא היה קשר ישיר עם קרייזלר ולמעשה כל שלושת הגדולות - ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר - התחרו ביניהן על שיווק המנועים. כמות הייצור הקטנה יחסית היתה מרכיב חשוב מכיוון שבשל כמות זו, היא לא היוותה איום על מכירות מכוניות כגון הקורבט או הת'נדרבירד מתוצרת הגדולות.
השלב הבא מבחינת ג'נסן היה לייצר מכונית חזקה ובעלת ביצועים טובים אמיתיים. לשם כך רכשה מקרייזלר את המנוע שנחשב למתקדם ביותר בזמנו, מנוע ה-V8 קצר המהלך בנפח 6 ליטר אשר שולב עם תיבת 3 הילוכים אוטומטית. למרות גודלו ונפחו של המנוע, היה הוא קל יחסית והוא השתלב באופן מושלם בדגם ה-CV8 אשר ייעדה ג'נסן להיות מכוניות הביצועים האולטימטיבית מתוצרתם.
עיצובה של ה- CV8 אשר הוצגה לראשונה בשנת 1962 היה שנוי מעט במחלוקת מכיוון שרבים ביקרו את ג'נסן על-כך שהיא מנסה לשדר יותר מדי מסרים במכונית אחת. ואכן, בעיצובה של ה- CV8נראים אלמנטים של מכונית ספורט, מכונית יוקרה, מכונית סאלון ומכונית טורינג. על נושא אחד לא היה לאיש מקום לביקורת - הביצועים. מנוע ה-V8 בנפח 5,916 סמ"ק היה בעל הספק של 305 כוחות סוס עם אופציה ל-4 הילוכים ידניים או 3 אוטומטיים, מתלים קדמיים עצמאיים וסרן אחורי חי הנתמך בקפיצי עלים וארבעה בלמי דיסק בכל גלגל. גוף המכונית נבנה מסיבי-זכוכית, עובדה אשר הקנתה לרכב משקל קל יחסית.
מחירה של ה-CV8 היה יקר יחסית, דבר אשר מנע ממנה להפוך ללהיט ולהימכר בקצב מהיר. בנוסף, אלו אשר חיפשו מכונית ספורטיבית, נרתעו מעט מהמראה המעט שמרני שלה לעומת האופציות באותם מחירים אשר הציעו המתחרים. מצד שני, לעומת האקזוטיות מאיטליה הייתה היא אופציה זולה.
בשנת 1963, כאשר התחיל שיווקה המסחרי, מחירה היה 3,392 ליש"ט, מעט בקצת מה-DB4 של אסטון מרטין. אחד המכשולים של ג'נסן היתה דווקא ה-MKII 3.8 שעלתה 1,557 ליש"ט. רובם של הקונים הפוטנציאלים העדיפו את השם והמוניטין על פני זה הביצועים של ג'נסן.
דגמיה החדשים של ה-CV8, ה- MKIIוה-MKIII היו עשויים פח וזאת בשל קשיי הייצור ושמירה על איכות ההרכבה אשר נתקלה בהם החברה עם ה-MK I. למרבה האירוניה, רוב מכוניות ה-CV8 אשר שרדו עד היום הינן אלו מהדור הראשון שכן דורות ה"פח" החלידו ולא שרדו עם השנים.
במשך ארבע שנות ייצור ה CV8 יוצרו 70 מכוניות מדגם ה-MK I, 250 מדגם ה-MK II ו-141 מדגם ה-MK III. עם סך של 461 יחידות, היא נחשבת היום למכונית קלאסית של ממש בערכה הכספי והאספני.
* הכותב הנו עורך אתר הרכב הקלאסי הישראלי 'קלאסיקאר'
ג'נסן CV8 - בריטית שרירית
ליאור ברוך
8.10.2007 / 14:45