מכונית השנה של וואלה! רכב - מסחריות

מכונית מסחרית כשמה כן היא – מכונית לעבודה. אלא שבישראל, כמו שרק בישראל יכול לקרות, המסחריות הפכו למשפחתיות לכל דבר עם בונוס בדמות ההכרה לצורכי מע"מ. בעבר הלא כל כך רחוק, גם רכבי שטח עמדו ברשימת הדרישות של רשויות המס, אך כשאלה ראו כי טוב לאזרח ורע לקופת האוצר שונו התקנות. התחלופה עבור אותם חובבי שטח הגיעה מכיוון יפן. עם קבינה כפולה והנעה כפולה, החלו הטנדרים לכבוש את הארץ.

שוק הטנדרים עבר ריענון מקיף בשנתיים האחרונות עם דגמים חדשים אצל כל היצרניות. כעת, עם איכויות גבוהות ואבזור רב, מהווים הטנדרים תחליף עוד יותר ראוי לאיש העבודה חובב השטח כשהם מגובים גם בעיצוב תואם. כאמור, ההיצע בשוק זה מגיע אלינו מיפן וכולל את ה-D מקס של איסוזו, הויגו של טויוטה, מאזדה BT50, מיצובישי האנטר וניסאן נאוורה. כאן המקום לציין כי סגמנט זה ממשיך להציע מכוניות המתאימות יותר לעבודה ופחות לפנאי, כאלה עם קבינה אחת, הנעה אחורית ואבזור בסיסי. אבל כמו שאתם בטח יכולים לתאר לעצמכם, לגרסאות אלה כמעט ואין זכות קיום כאן בישראל.

עבור מי שלא מחפש יומרות שטח או עיצוב אגרסיבי, נולדו הטנדרונים. סגמנט זה אמנם נולד לפני שנים רבות, אך את העידן החדש יש לזקוף לזכות הברלינגו של סיטרואן (ואחיו התאום מבית פיג'ו – פרטנר). בדומה לטנדרים המגיעים כולם מיפן, יצרניות הטנדרונים מגיעות מאירופה.

גם סגמנט זה הפך עם השנים מרכב עבודה לתחליף למכונית המשפחתית עם איכות ואבזור המגובים בתא מטען גדול מימדים. כמו המשפחתיות, גם כאן החלו היצרנים להכניס אפשרויות בחירה רבות כמו מנועי דיזל או בנזין, תיבות ידניות או אוטומטיות, הנעה קדמית או כפולה ואין סוף תצורות דלתות. מי שקצת שינה את חוקי המשחק הוא הקונקט של פורד שעם תא מטען הגדול בהיצע, מהווה תחליף ראוי גם למי שבעבר השתמש בעיקר בטנדרים או לכאלה שמסחריות גדולות היו גדולות מדיי עבורם.

השוק הישראלי אימץ ללא קושי את הטנדרונים שמספרם הלך וגדל עד ששוב נכנס המחוקק להשבית את החגיגה עם ביטול ההכרה לצורכי מע"מ. כרגע, עם הרף הגבוה יחסית בסגמנט, לא נראה כי הגזירה פגעה במכירות.

אז מי לדעתכם ראויה לתואר המסחרית של השנה?