המנוע רנו, השלדה מיצובישי

דוד מורדי החליט לקנות וולוו חדשה. ב-2002, לאחר שצפה בפרסומת שבישרה על מבצע מכירות מיוחד, מיהר מביתו שבמושב מרגליות לסוכנות וולוו בחיפה. בסוכנות הציעו לו לרכוש את גרסת וולוו S40 דיזל במחיר נמוך במיוחד. מורדי השתכנע ושילם 124,598 שקל בעבור וולוו S40 חדשה עם מנוע 1.9 ליטרים דיזל. לאחר חודש קיבל מורדי לידיו את הוולוו החדשה, מספר רישוי 7866235. ברישיון הרכב נכתב במפורש: הרכב הוא תוצר של וולוו וגם המנוע הוא מתוצרת וולוו.

הזמן חלף. כעבור 11 חודשים החלה להופיע בוולוו הכמעט חדשה סדרה ארוכה ומרגיזה של תקלות במנגונים שונים: במזגן, במעצור הדלת, בחלון, בתושבת המנוע, בבולמי הזעזועים, במנגנון הטורבו ובאלטרנטור.

אבל התקלה המרגיזה ביותר היתה "גמגום במנוע" - שינוי לא מוסבר במהירות סיבובי המנוע וחוסר התאמה לעוצמת הלחיצה על דוושת הדלק. באוגוסט 2004 החליפה החברה על חשבונה ובמסגרת האחריות את מחשב ההצתה הראשי, ובמאי 2005, בעת טיפול במוסך המרכזי של היבואן בנצרת, ניסה אחד המכונאים לפתור את התקלה הארורה על ידי ניתוק אחד החיישנים - אך ללא הועיל. בעיית המנוע המגמגם לא נפתרה עד היום.

19 פעמים ביקרו מורדי ואשתו מלי במוסכי וולוו בצפון הארץ, ובין ביקור אחד למשנהו שיגרו מכתבים לאנשי השירות של היבואן, חברת מאיר בע"מ. כך למשל, ב-6 ביוני 2004 כתבו למנהל שירות הלקוחות של מאיר:

"לאחר התייעצויות והמלצות החלטנו לרכוש רכב מסוג וולוו, חברה שידועה במכוניות אמינות ויציבות על הכביש. לאחר 11 חודשים נשבר מעצור הדלת... לאחר כשנה ושלושה חודשים שמשת הדלת החלה להרעיש... לאחר ארבעה חודשים הרגשנו רעידות בהגה... במהלך טיפול 45,000 נמסר לנו כי יש להחליף את כל הבלמים, אף שבטיפול 30,000 כבר הוחלפו הבלמים בגלגלים האחוריים... לצערנו, תקלה אחת מובילה לתקלה אחרת, וזאת לרכב שנוסע שנתיים על הכביש - ולא רכב מסוג סובארו או מאזדה אלא וולוו, על כל המשתמע מכך".

ב-7 בדצמבר 2006 כתבו בני הזוג: "האם ייתכן כי חברת וולוו, שנחשבת חברה יוקרתית ביותר, מייצרת מכוניות עם חלקים בעלי אורך חיים קצר?" באותו מכתב ביקש מורדי את השתתפות חברת מאיר בעלות תיקון תקלה נוספת ויקרה במיוחד - החלפת מגדש הטורבו בעלות של כ-9,000 שקל, אך נענה בשלילה.

המפנה בסיפור התרחש בזמן מלחמת לבנון השנייה, כשבני הזוג מורדי נאלצו לראשונה לטפל ברכב במוסך עצמאי בחצור הגלילית, ולא באחד ממוסכי הרשת של היבואן. אחד המכונאים גילה שם למורדי שמנוע הדיזל שמותקן בוולוו שלו מיוצר על ידי חברת רנו. מורדי התקשר למנהל מוסך וולוו בחיפה לוודא את החדשה המרעישה, וזה גילה לו שלא רק שהמנוע הוא של רנו, אלא שגם הפלטפורמה היא של מיצובישי.

וולוו S40 הורכבה במפעל בהולנד על פס ייצור משותף עם מיצובישי כריזמה, וזאת במטרה להוזיל עלויות ייצור. מנוע הדיזל עצמו יוצר על ידי רנו.

בשבוע שעבר פנו בני הזוג מורדי לעו"ד יונתן גולדשטיין והגישו בבית משפט השלום בנצרת כתב תביעה על סך 200 אלף שקל נגד חברת מאיר, יבואנית וולוו. התביעה היא בגין "הטעיה שיטתית ומכוונת באשר למקור המנוע שהותקן ברכבי וולוו S40 דיזל; הטעיה שיטתית ומכוונת באשר לזהות היצרן האמיתי של רכבי וולוו S40; סירוב היבואן והיצרן להכיר באחריותם לתיקון ו/או להחלפת כלי רכב פגום" (מתוך כתב התביעה).

"בשל ההטעיה", ממשיך ומפרט כתב התביעה, "התובעים שילמו בעבור הרכב מחיר הגבוה בעשרות אחוזים משוויו האמיתי: לו היו התובעים יודעים שהרכב מיוצר על ידי מיצובישי ממרכב של מיצובשי ומנוע של רנו, היו בוחרים לרכוש רכב אחר. זאת מאחר שרכבי מיצובישי ורנו המקבילים ל-S40 דיזל נמכרו אז במחיר נמוך בעשרות אחוזים מזה ששילמו התובעים בעבור הרכב. כך לדוגמה, רנו מגאן עם מנוע 1.9 דיזל (הזהה ככל הנראה למנוע שברכב) נמכר באותה שנה במחיר הנמוך בכ-27 אלף שקל (כ-22%) מהמחיר ששילמו התובעים".

בני הזוג מורדי תובעים את השבת עלות רכישת הרכב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, פיצוי בגין עוגמת נפש, כעס ותסכול בשל ההטעיה הבוטה, הזלזול וניצול הצרכנים, הוצאות תיקונים, הוצאות נסיעות, אובדן ימי עבודה ושיחות טלפון, ובסך הכל 200 אלף שקל.

כתב הגנה לא הוגש. בכל מקרה, המשפט הזה עשוי להיות מעניין במיוחד. וכפי שעולה מכתב התביעה, תיתכן גם תביעה ייצוגית בנושא: "התובעים שומרים על זכותם לבקש את אישורה של התביעה כייצוגית, וזאת בכפוף לקבלת פרטים רלוונטיים מהנתבעות ובפרט באשר למספר כלי הרכב מאותו הדגם שנמכרו על ידי הנתבעות".

מחברת מאיר נמסר בתגובה: כתב התביעה טרם נמסר לידינו ולכן לא נוכל להגיב.