הונדה תמיד הציעו אופנועים איכותיים שגם תמיד תומחרו יקר יותר מאופנועים מקבילים באותה קטגוריה. המחיר תמיד גם נתן עוד משהו בתמורה, ה"משהו" השתנה מאופנוע לאופנוע, אבל כמעט תמיד ניתן היה למצוא הצדקה לתוספת. זו לא בעיה כשהאופנוע יקר ב10% מהאופנועים האחרים, אבל במקרה של הווראדרו 125, מדובר בפער גדול בהרבה, אופנוע עם מנוע 125 סמ"ק ו-14.6 כוחות סוס שעולה כמעט 41,000 שקל, מצד שני לא הצלחתי למצוא לו שותפים לקטגוריה.
הווראדרו 125 נראה ומרגיש גדול לעומת כל אופנוע 125 אחר עליו רכבנו עד היום. בעצם הוא בכלל לא נראה שייך לקטגוריית ה-125, הגודל והמכלולים נראים בדיוק כמו אופנועים גדולים שנולדו לאנשים גדולים. לא מפתיע כשחושבים על הממדים של הווראדרו הגדול, המפלצת עם מנוע ה-1,000 סמ"ק. השם כנראה מחייב, ובהונדה תכננו גם למנוע ה-125 סמ"ק, אופנוע קינג-סייז שיגמד את כל מי שיעמוד לידו ברמזור.
על הסוס
התמקמות על מושב הווראדרו נוחה מאוד. העברת הרגל מעל המושב והסבל, ישיבה ורק שקיעה קלה מורגשת מצד המתלים. תוספת של אדם נוסף מאחורי הרוכב לא מפריעה לאופנוע והמרווח על המושב המדורג נדיב. התנעה של המנוע מזכירה בצליל החלוש והגבוה שבכל זאת מדובר ב-125 סמ"קים שאולי רוצים לתת, אבל 14.6 כ"ס זה כל מה שיש להם להציע. המנוע המוזרק מגיב נהדר יחסית לנפח וגם אם אין יותר מידי כוח, לאורך כל הדרך קשה שלא להתרשם לטובה מאיכות הרכיבה בשניים.
ברכיבה בעיר, יתרון הגודל ברור, גבוה מעל גגות המכוניות, אני יכול להשקיף ולתכנן את המשך הרכיבה. עליה וירידה ממדרכות לא משפיעה כהו זה על הדו-גלגלי בעל המבנה המדברי, מגן הגחון (אליו לא הצלחנו להגיע) מספק עוד איזו הרגעה שגם טיפוס ברכיבה יעבור בשלום לא משנה מה גובה המדרכה. ההיגוי הזריז ויכולת ההטיה של האופנוע תורמות להגברת הביטחון שנוסך אלמנט הגובה ומכאן הדרך לכביש המהיר קצרה מאוד.
שיוט בנתיבי איילון מפתיע לטובה. המנוע מקורר המים והמוזרק הרגיש חזק אפילו יותר מה שאני ציפיתי. אומנם עדיין, כמו בכל אופנוע עם מנוע 125 סמ"ק, לא חשבתי שאוכל לעקוף את התנועה, אבל בהחלט הופתעתי מהקלות שבה הצלחתי להשתלב ולשייט במהירות של 100 קמ"ש ויותר עם בת זוג וציוד נלווה. חביקה של מכל הדלק הגדול והמרווח העצום גם ללא יחס לנפח המנוע השכיחו ממני לא פעם שאני רוכב על אופנוע מדרגת הרישוי הנמוכה ביותר.
במקום שבו נגמר האספלט
טיול שבילים לפינוק האגו חתם את היום השני עם הווראדרו 125. ללא מורכבת ועם כוונה ברורה להיכנס ולצאת ללא אתגרים מיוחדים, סתם טיול קליל בדרך עפר עם כמה אבנים. המתלים ספגו הכל, הרגליות הגדולות אפשרו עמידה נוחה מעל המושב והכידון הרחב סיפק את הבסיס הבטוח לפקודות היגוי. אני לא רוכב בדרך כלל בשטח וכמות הפלסטיקה של הווראדרו מעידה עליו שהוא לא אופנוע לחוויות עבירות וקפיצות, אבל טיולי שבילים הוא אוכל לארוחת בוקר ללא פחד. כל זמן שזוכרים שהמנוע הקטן לא נועד לתקל מכשולים ואם נשארים על השביל הראשי.
בסיום הרכיבה שמתי לב שבשום מקום לא מצוין נפח המנוע... שום מדבקה שתרמז קלות על הקטגוריה או קהל היעד. הדבר בולט בעיקר כשמחנים בין אופנועים וגם דו"שים כמו ה-XT600 של חבר או DR350 נראים זהים בגודל או אפילו (במקרה של ה-DR הצנום) קטנים יותר. רק בחניה בין אופנועים הבנתי שבעצם זה בכלל לא אופנוע לבני 16, לא במחיר, לא במכלולים ובטח שלא במראה.
אז למי בעצם מתאים הווראדרו 125?
ההונדה ווראדרו 125 מיועד לאנשים מבוגרים שנמאס להם לנוע בפקקי העיר בתוך מכונית, אבל גם לא יכולים לראות את עצמם על קטנוע או אופנוע נערים. זה אופנוע למי שעד היום רצה לעשות רישיון מהיר וקל על דו גלגלי, אבל הרגיש נבוך או שסתם לא הרגיש בטוח לרכוב על קטנוע. את הווראדרו 125 קונים בלי לחץ כלכלי, לא משווים מחירים (כי אין למי) וגם לא מחנים אותו מחוץ לתיכון, זה אופנוע גדול עם התנהגות ואיכות של אופנוע גדול ומחיר של אופנוע גדול שבגלל מגבלות רישוי קיבל מנוע קטן.
אין שום אפשרות להצדיק בפני בני ה-16 את המחיר, אז אני בכלל לא אכנס לפינה הזאת. הווראדרו 125 מושקע ואיכותי מאוד ומרגיש כמעט בכל תחום מעל שאר האופנועים המצוידים במנוע 125 סמ"ק מוגבל הספק. המושב הגבוה והגודל הכללי לא מאיימים גם על רוכבים נמוכים ולמרות שהאופנוע נראה כבד, אין למנוע בעיה להתמודד עם כל המסה שלו. ברור שהווראדרו, במחירו הנוכחי הנושק ל-41,000 שקל לפני ביול ורישוי, לא יוכל להיות להיט מכירות, אבל גם אם היו מוזילים את מכירו אני בספק אם היה קוסם לנערים בני 16. אותם קומץ לקוחות בוגרים שיפנקו את עצמם באופנוע הזה ייהנו ואופנוע בגודל מלא שרק כדי להתאים לדרגת הרישוי קיבל מנוע קטן, אותם לקוחות יגלו גם מהר מאוד שהטעם הטוב יגרום להם לשדרג את הרישיון ולרכוש לעצמם אופנוע עם מנוע גדול יותר.
