משרד התשתיות מעריך: המעבר לרכב חשמלי יימשך 10-15 שנה

עומר סלע, בכיר במינהל הדלק: החיסכון באנרגיה למשק עשוי להגיע למיליון חביות נפט בשנה

יואב קווה

"יש מקום לעוד יזמים בתחום המעבר למכוניות חשמליות, נוסף על שי אגסי" - כך אומר עומר סלע, מרכז בכיר לכלכלה במינהל הדלק, משרד התשתיות. סלע, 35, הוא אחד האנשים המובילים בממשלה בהתוויית הדרך לתחבורה נקייה בישראל. זה הבייבי שלו כבר שנים. את עבודת הגמר שלו לתואר שני, ב-2001, עשה בנושא "צמצום זיהום אוויר מתחבורה". ביום שהגיש את העבודה, 18 באפריל 2001, הוא החל לעבוד במשרד התשתיות. משם הוא דוחף ליצירת תנאים שיובילו להגשמת חזון התחבורה הנקייה.

סלע: "הנושא של הסבת תחבורה ממוצרי נפט לחשמל נמצא על האג'נדה הממשלתית כבר שנים. אם היינו בשנות ה-70, אז המציאות היתה אחרת והמדינה היתה עושה זאת בעצמה. אבל כיום העולם גלובלי, מופרט ותחרותי. התפקיד שלנו בממשלה הוא לא לעסוק ביזמות אלא לספק חזון ומידע וגם לסייע ברגולציה".

ביולי 2007, עוד לפני גל הפרסום שעורר אגסי, הכין צוות בראשות סלע מסמך רקע בנושא רכב חשמלי. לפי המסמך תסתכם עלות חשמל שנתית למכונית ב-1,900 שקל בלבד, וזאת בהשוואה ל-10,300 שקל עלות שנתית ממוצעת של בנזין למכונית אחת. החיסכון השנתי מנקודת ראות הצרכן הוא 8,400 שקל.

אבל היתרונות הגדולים יותר הם הקטנת התלות בנפט והקטנת זיהום האוויר. "זיהום האוויר שנפלט מרכב חשמלי ברמת הכביש הוא אפס", אומר סלע. "אמנם נוצר זיהום אוויר בתחנת הכוח שמייצרת חשמל אבל היקף הפליטה הרבה יותר נמוך. כיום אנחנו משתמשים ב-2.7 מיליון חביות נפט לתדלוק 1.7 מיליון מכוניות בנזין. אם כולן יעברו להנעה חשמלית יידרשו לייצור החשמל רק 1.7 מיליון חביות נפט.

"צריך לזכור גם שרכב חשמלי הוא שקט לחלוטין, כלומר אנחנו פותרים גם בעיה של זיהום רעש. בנוסף, ייפתרו בעיות שיוצרות תחנות דלק קיימות - יותר מ-1,000 תחנות דלק ציבוריות ועוד רבות פנימיות במפעלים וכדומה - כמו דליפת דלק לקרקע ותנועת משאיות דלק".

בעניין סוגיית הטעינה בחשמל מהרשת אומר סלע: "לחברת חשמל יש כיום כושר ייצור של כ-10,000 מגהואט. ההיקף נועד לאפשר היענות לביקושי שיא - למשל, כשכולם מדליקים מזגנים באוגוסט. אבל רוב השנה וחלק ניכר מהיממה, בעיקר בלילה, אין ביקוש כזה ולמעשה יש יכולת ייצור חשמל עודפת".

האם היכולת העודפת הזאת תספיק להנעת קרוב ל-2 מיליון מכוניות חשמליות? כנראה שלא. מכונית חשמלית, לפי אומדן משרד התשתיות, צורכת 0.25 קוט"ש לקילומטר או 4,150 קוט"ש לשנה. בהנחה שכל המכוניות עם מנועי בנזין יעברו לחשמל - מדובר ב-1.7 מיליון מכוניות - יידרשו 7,000 מיליון קוט"ש, כלומר, יהיה צורך להגדיל את תפוקת החשמל במדינה ב-14%.

סלע מעריך שהמעבר לרכב חשמלי ידרוש 10-15 שנה. "זה יקרה בהדרגה", הוא אומר, "בכל שנה יש תחלופה של כ-150 אלף מכוניות. החל ב-2009 תשקיע הממשלה בכל שנה לפחות 20 מיליון שקל בגריטת כלי רכב ישנים ומזהמים. אני מאמין שבשלב ראשון יעברו לחשמל מכוניות פרטיות המשמשות לנסיעות עירוניות. במקביל נפגוש יותר מכוניות היברידות, חלקן עם מצברים גדולים יותר שניתנים לטעינה מהרשת (Plug-In Hybrids), כלי רכב עם מנועי דיזל היברידיים, דלק מתחדש, ביו דיזל, אתנול ועוד.

המעבר לכלי רכב חשמליים לא יהיה קל וחלק. מכוניות חשמליות יקרות יותר לרכישה בהשוואה למכוניות עם מנועים קונבנציונליים, אם כי להערכת משרד התשתיות "הפערים צפויים להצטמצם ככל שהטכנולוגיה תתקדם והייצור יהפוך לסדרתי" (מתוך "רכב חשמלי", מסמך רקע לדיוני הצוות הבין משרדי, יולי 2007). בעיות נוספות: כלי הרכב החשמליים בישראל יזדקקו למזגן, שיפגע ביעילות הרכב, יגדיל את העלויות ויצמצם את טווח הנסיעה. ויהיה צורך למצוא פתרון לבעיה של פירוק ומחזור מצברים.

"מדברים הרבה על כך שאין תעשיית רכב בישראל", אומר סלע, "ותמיד מזכירים את הסוסיתא ז"ל. אבל בישראל יש מגוון של ספקי משנה לתעשיית הרכב העולמית וגם מפעלים להרכבת אוטובוסים וכלי רכב צבאיים. אני משוכנע שהמעבר לרכב חשמלי הוא הזדמנות לצמיחה של מפעלים וחברות נוספות בתחומים של אלקטרוניקה וחשמל, מצברים ועוד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully