מכונית חשמלית לכל פועל

המסע התקשורתי האגרסיבי נגד המיזם לשילוב מכוניות חשמליות במערכת התחבורה, מזכיר מסעות ציד דומים במאות הקודמות. את מכונות הקיטור הראשונות ניתצו בפטישים ואת בניית מכוניות הבנזין הראשונות ניסו למנוע בטענה שהבנזין יתלקח ויגרום לשריפות איומות בכל אזור שבו ייסלל כביש; בתואנות דומות ניסו למנוע גם את פיתוח מנוע הגז למכונית. כשמתלהטות הרוחות נגד מיזם טכנולוגי-כלכלי, נשאלת השאלה למי יש אינטרס למנוע את יישומו.

בעניין המכוניות החשמליות לא צריך להתאמץ. המפסידים יהיו חברות הדלק, בתי הזיקוק, כל מי שעוסק ביבוא, שינוע ואחסון של סולר ובנזין - וכמובן, גם יבואני הרכב והמוסכים. לכל אלה יש אינטרס שהמצב יישאר כפי שהוא. למתנגדים אין בעיה לגייס לצדם כלכלן תורן ומומחה בינלאומי לאנרגיה, שיזהירו אותנו כי הנתונים שמציגים היזמים מופרכים, וכל מי שיעז להשקיע במיזם הזה יפשטו את מכנסיו.

אלא שלציבור יש אינטרס שונה מזה של יבואני הרכב ברחוב המסגר בתל אביב. השאלה הראשונה שהציבור צריך לשאול היא אם לפרויקט הזה תהיה תועלת ציבורית. והתשובה היא כן, בוודאות.

זיהום האוויר במרכזי הערים בישראל הוא בלתי נסבל. כל מי שמעביר מטלית אבק על הרהיטים בסלון ביתו במרכז תל אביב, יודע שמטלית לבנה נהפכת מיד לחומה, ולאחר מכן לשחורה, בגלל העיסה של גרגרי הפיח וחומרים שמנוניים המתיישבים על הריהוט. החומרים האלה הם תוצרי הפליטה של מנועי הדיזל והבנזין - והם אינם מכסים רק את הרהיטים בבית, הם מצטברים גם בריאות. שיעור המחלות הקשורות לזיהום אוויר בחיפה ובתל אביב גבוה באופן מובהק.

השאלה היא מהו המחיר הכלכלי של מעבר לשימוש במכוניות חשמליות, כדי לטהר את האוויר במרכזי הערים הגדולות. מחיר זה יהיה, ללא ספק, נמוך משמעותית מהמחיר שאנו משלמים מכיסנו, ושהמדינה משלמת לקופות החולים ולביטוח הלאומי, בגין אשפוז, טיפול, סיעוד והפסד ימי העבודה כתוצאה מתחלואה הנגרמת מזיהום אוויר.

ענף הרכב בישראל הוא פרה חולבת לתקציב המדינה. 60%-70% מההוצאה לקילומטר נסיעה ברכב מנועי (בנזין ודיזל) הם הוצאה לתשלום מס: מס קנייה, מס על הדלק, אגרות רישוי ומס על חלפים. הממשלה מושכת כ-20 מיליארד שקל בשנה ממיסוי ענף הרכב. אם יוחלט שמכוניות חשמליות יחויבו באותו שיעור מס - הפרויקט החשוב הזה לא ייצא לדרך. על הממשלה לסייע להקמתו באמצעות הקלות מס, לפחות בשנים הראשונות לתפעולו.

הכלכלנים צודקים בטענה אחת: המעבר למנוע חשמלי לא ימנע את פליטת גזי החממה לאטמוספירה, מפני שפליטת הגזים תוסב ממנועי הבנזין והדיזל לארובות תחנות הכוח. ואולם גם אם הפליטה לא תימנע לחלוטין, היא תצטמצם. היעילות האנרגטית של נסיעה במכונית חשמלית גבוהה מזו של נסיעה במכונית המונעת באמצעות בנזין ודיזל, כך טוענים מומחים במשרד התשתיות. לפי נתונים שהציגו, ענף הרכב הישראלי משתמש כיום ב-2.7 מיליון חביות נפט בשנה, לתדלוק 1.7 מיליון מכוניות. אם כל המכוניות יעברו להנעה חשמלית, תידרש לכך אנרגיה חשמלית שוות ערך ל-1.7 מיליון חביות בלבד.