קלאן קרוסיידר – קיט שאפתני

אם תשאלו היום את תושבי העיירה וושינגטון (באנגליה, לא זאת של ג'ורג' בוש) מהי גאוות העיר בה הם מתגוררים, יענו מיד כולם "ניסאן", אותו יצרן רכב יפני אשר הקים בה את מפעליו עוד בסוף שנות ה-80 ומאז עשרות אלפי מכוניות יוצרו בו. אם הייתם שואלים את אותה שאלה בשנות ה-70, היו עונים כולם מייד "קלאן", אותו יצרן בריטי קטן ושאפתן אשר לתקופה קצרה, בשנים ההן, שם את העיירה על המפה.

לחברת קלאן הבריטית היה פיתרון מקורי למכירת רכב ספורטיבי במחיר זול – מכונית קיט. תקנות המס בבריטניה בתחילת שנות ה-70, פטרו ממס מכוניות אשר אינן הורכבו על די יצרן. מכוניות הקיט נמכרו בחלקים ואת הרכבתן עשו הקונים בעצמם.

פול האוסאוור (Paul haussauer) היה מהנדס פיתוח צעיר וכישרוני, אשר עבד בחברת לוטוס הבריטית בשלהי שנות ה-60. האוסאוור היה בין היתר זה שעבד על אקזמפלרים כגון הלוטוס אירופה בעלת המנוע המרכזי ועל הלוטוס עילית (Lotus Elite) האגדית. בסוף שנות ה-60, פרש האוסאוור מלוטוס לטובת עיצוב ותכנון מכונית משלו בעלת גוף פיברגלס שלמעט לוטוס ורוקדייל, לא היה בשימוש על ידי יצרני רכב בריטיים אחרים. אחת הסיבות בגללן עזב האוסאוור את לוטוס, הייתה דעתו על מכוניותיה שהפכו לגדולות מדיי, מהירות מדיי ובעיקר, יקרות מדיי. מטרתו הייתה לבנות מכונית ספורט ייחודית וזולה, דו מושבית, אשר תהנה מתקנות המס הבריטיות בכל הנוגע לרכבי-קיט.

לשם כך, בחר האוסאוור בעיירה וושינגטון הקטנה בה הקים מפעל צנוע, בו ייבנו מספר דגמים מתוצרתו בכמות שנתית מוגבלת. כמו בלוטוס אירופה, האוסאוור רצה וגם ידע בדיוק איך למקם את המנוע מאחורי המושבים כך שיניע את הגלגלים האחוריים. המכונית הראשונה מבית קלאן זכתה לשם קרוסיידר (מקור השם במילה Crusade ובא לציין את מסע הצלב שעבר בכדי לתכנן ולפתח מכונית שונה לטובת חובבי הרכב).

מכלולי הקרוסיידר התבססו בעיקר על הסאנבים אימפ (Sunbeam Imp) ועל הסאנבים סטילטו (Stiletto). מכונית זו, בעלת המנוע האחורי בנפח 875 סמ"ק והספק של 51 כ"ס, הייתה קלת משקל בשל חלקי האלומיניום הרבים שבה ובעלת אופי ספורטיבי למדי, משולבת עם תיבת הילוכים ידנית בת 4 יחסי העברה. לקרוסיידר שולבו מתלים קדמיים ואחוריים עצמאיים, אשר כמו המנוע, מקורם גם הוא בסאנבים אימפ. למרות שהמנוע מוקם מאחורי הגלגלים האחוריים, שמרה הקרוסיידר על גובה ומשקל נמוכים, עובדה אשר הקנתה לה התנהגות כביש מצויינת ומאוזנת. כמו המכונית אשר על מכלוליה התבססה, גם הקרוסיידר סיפקה הנאה מרובה לכל חובבי הנהיגה הספורטיבית.

כשהשיק האוסאוור את הקרוסיידר בשנת 1971, נוכח לדעת שמחירה לא יהיה נמוך כפי שחשב והגיע ל 1,118 פאונד למכונית קיט או 1,410 פאונד לאלו אשר רצו את המכונית מורכבת, כולל מס. המחיר היה דומה ואף יקר ממכוניות ספורטיביות קטנות אחרות בזמנו כגון ה-MG מידג'ט אשר עלתה 928 פאונד בלבד או הטריומף TR6 שמחירה היה 1,470 פאונד. בניגוד לציפיותיו ותוכניותיו הראשוניות של האוסאוור השאפתן, מכירות הקרוסיידר לא זינקו שכן לעומת היותו יצרן חדש, למתחרות היה שם ומוניטין. למרות זאת, הציעה הקרוסיידר ביצועים אשר לא ביישו מכוניות יקרות ממנה בזמנה - מהירות מירבית של 161 קמ"ש וצריכת דלק צנועה של 16 ק"מ לליטר.

לצערו של האוסאוור ולצערם של 315 קוני הקרוסיידר, שינוי בתקנות המס בבריטניה בשנת 1973 הביא לסגירת המפעל ומכירתו. למרות זאת, אמר הוא נואש ובמשך שנים מספר ניסה למצוא דרכים שונות ויצירתיות להחזיר את הקרוסיידר לייצור, לרבות הקמת מיני-מפעל בקפריסין ובאירלנד. לצערו (ואולי גם לצערנו), לא הצליחו הנסיונות השונים ולאחר מספר שנים פרש האוסאוור מעולם הרכב.


* הכותב הנו עורך אתר הרכב הקלאסי הישראלי 'קלאסיקאר'