נסיבות היוולדה של הפיאט דינו היו צרות בחברת פרארי. ניתן לקרוא להן "צרות של עשירים" שכן בעייתה של חברת פרארי הייתה השינויים בתקנות הפורמולה 2 וההתניה לייצור לפחות 500 יחידות של מכונית כביש בעלות אותו מנוע ב-12 חודשים, בכדי שאותו הדגם יוכל להתחרות במרוץ הפורמולה. לחברת פרארי בשלהי שנות השישים לא הייתה יכולת לייצר ולמכור כמות זו של מכוניות ולכן פנתה לחברת פיאט בבקשה לבנות ולפתח בעבורה את המנועים והמכוניות. לאחר משא ומתן מפרך, הסכימה פיאט להוציא את פרארי מה"צרה".
בכדי להשיג את מטרתה, פרארי תכננה להשתמש בפיתוחי מנוע ה- V6 Dinoאשר יוצר בכמויות קטנות עד עתה ולא הגיע למכסת ה-500 יחידות ב-12 חודשים. פיאט שקדה ועמלה על פיתוח מכונית חדשה אשר תצויד במנוע הדינו, ראוי לציין שזהו הדגם היחיד מתוצרת פיאט אשר בו הותקן מנוע פרארי מעולם, מנועי ה- V6אשר פותחו ע"י פיאט כבר באותה תקופה ושולבו במכוניות כגון הפיאט 130 היו שונים לחלוטין.
למעט השימוש במנועי ה-V6בזווית של 65 מעלות וארבעה גלי זיזים, לא היה שימוש במכלולים אחרים מבית פרארי בפיאט החדשה בעלת ההנעה האחורית. הפיאט הוצעה למכירה בשתי גרסאות; פיאט דינו פינינפארינה ספיידר בעלת שני מושבים ופיאט דינו ברטונה בעלת תצורת מושבים של 2+2.
גרסת הספיידר הייתה קצרה יחסית ובעלת קווים עגולים וייחודיים. לעומתה, גרסת הברטונה הייתה ארוכה יותר ואקזוטית פחות, אך בשל המנועים ששולבו בשתיהן, נבנו שתיהן כמכוניות ספורט וביצועיהן היו גבוהים, בהתאם.
הפיאט דינו הראשונות שראו אור פותחו ויוצרו במהירות שיא וזכו להצלחה וביקשו רב כבר מתחילת דרכן. למעשה, הייתה הפיאט דינו בגרסתה הראשונית תערובת של מכלולי מכוניות פיאט כגון פרונט ומתלים קדמיים של הפיאט 125 סאלון, תיבת ההילוכים מדגם 2300S והסרן האחורי מדגם 2300beam ולמרות זאת, היו מכלולים אלו מתקדמים.
מכללים מתקדמים
הנהיגה בפיאט דינו הייתה מהנה וענתה על הציפיות של פרארי. נסיעה חלקה עם מתלים קשיחים ברמה הראויה למכונית ספורט אמיתית בעלת מהירות סופית של כ-200 קמ"ש ו-160 כ"ס, דיפרנציאל בעל בקרת העברת כוח מכאנית עזר לצאת מהמקום בלי להשאיר שבבי צמיג על האספלט וביצועי המנוע, על אף שזהו מנוע בעל נפח של 2 ליטרים בלבד, היו מעל ומעבר למצופה.
הפיאט דינו ספיידר הוצעה למכירה לראשונה בסוף שנת 1966 ובשלהי שנת 1967 הצטרפה לאולמות המכירה הפיאט ברטונה. מכסת ה-500 מכוניות הושגה תוך זמן קצר ולפרארי ניתנה האפשרות להתחרות במרוצי הפורמולה 2. לדאבונה של חברת פרארי, בקטגוריה חדשה זו של מרוצים היה מנוע הקוזוורת' FVA המנוע הדומיננטי ופרארי לא זכתה להצלחה רבה, מה שהביא אותה להכיר בכך שמאמציה היו לשווא.
בשנת 1969 הופיע מנוע ה-2.4 ליטר ובעקבותיו ראתה אור פיאט דינו אף טובה מקודמתה. תיבת הילוכים חדשה בת ארבעה הילוכים ומתלים אחוריים משופרים היו רק חלק מהשיפורים והחידושים לשנה זו. באותה תקופה, יצאה לשוק הפרארי 246 Dino GT וגנבה את כותרות העיתונים. התוצאה הייתה שמכירות דגמי הפיאט דינו 2400 נפגעו משמעותית. בתקופת הייצור של הדינו בת שבע שנים, סך של 7,651 יחידות נמכרו, מתוכן 4,833 היו מגרסת ה-2 ליטר.