מופז: הציבור חייב להתגייס למאבק בתאונות

"השנה נהרגו 30 בני אדם פחות מבשנה שעברה בתאונות דרכים", כך מסר היום (חמישי) השר לביטחון פנים אבי דיכטר בכנס אור ירוק. אולם, הפתיע השר כשהכריז כי אף גורם רשמי אינו זכאי לזקוף לזכותו ירידה זאת. עוד הוסיף השר כי לצערו, לא הצליחו הגורמים הרלוונטיים למנוע עוד הרוגים וכי לא ניתן להתנחם בעובדות.

מספר ההרוגים בתאונות הקטלניות בכבישים הבין עירוניים עלה השנה ואילו בכבישים העירוניים פחת מספרם ב-12%. למרות זאת, 30% מההרוגים השנה הם הולכי רגל. "פגיעות בהולכי רגל הן פצע פעור בחברה הישראלית. הולכי הרגל חשופים ופגיעים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בעולם". בכדי לטפל בתופעה זאת, הכריז השר על הוספת 1,000 שוטרים לתחנות השיטור המקומיות, כאשר שליש מהם יוקצה למשימות סיור ותנועה. כמו כן, תחול עלייה באמצעי האכיפה האלקטרוניים. עוד ציין דיכטר כי ב-2008 המשטרה תהיה יותר מתריעה ממשרתת.

בהמשך דבריו, שם דיכטר דגש מיוחד על המגזר הערבי. בעוד שמגזר זה מהווה 13% מסך הנהגים בישראל, הוא מעורב ב-26% מתאונות הדרכים הקטלניות. את האשמה הוא מטיל על הזלזול של מגזר זה בחוקי המדינה ולראייה ציין כי 40% מכלל הכלואים בישראל נמנים על מגזר זה בעוד שחלקם היחסי באוכלוסיית המדינה עומד על 20% בלבד. על כן, מרביתם של השוטרים החדשים יופנה לאזור הצפון בכדי להתמודד עם מגזר זה.

בין נואמי הכנס היה גם ח"כ גלעד ארדן. לטענתו, למרות כל הוועדות שעסקו במצב בכבישים, עדיין לא נמצאה הדרך לטיפול בתאונות הדרכים. את האשם מטיל ארדן על הכשל הניהולי של הממשלה. "אין בארץ תרבות ניהולית בקרב מערכת מקבלי ההחלטות", טען ארדן וקבע כי אם היו הם חשופים לביקורת פנימית והיו מחוייבים להציג ממצאים, כולל מחקרים ותוצאות אודות שיטות הפעולה שלהם, הם היו הרבה יותר זהירים בקבלת ההחלטות. כדוגמה, מציין ארדן את ההחלטה לאפשר לנהגי משאיות לעבוד 15 שעות ביום, החלטה שלא גובתה במחקר הולם.

בנוסף, קבל ארדן על כך שחוסר בכוח אדם במשטרה גורם לכך שרק חמישית מתאונות הדרכים נחקרות וכי שיטות איסוף המידע אודותיהן לקוי. התוצאה, גם מקבלי ההחלטות לא יודעים להצביע על הבעיות האמיתיות ובמקום להלחם בתאונות עם פתרונות יעילים, הם יורים לכל הכיוונים. באחת מבדיקותיו, גילה ארדן נתון אותו המשטרה אינה חושפת לפיו בכל שנה ישנן 800 פריצות מחסומי רכבת על ידי כלי רכב. כאן מציין ארדן כי אף אחד בקרב מקבלי ההחלטות אינו יודע מה ההתקדמות בפרוייקט ההפרדות העיליות אשר אמור למנוע מנהג לקוי זה.

ח"כ ארדן התייחס גם להצלחת מבצעי האכיפה כנגד הנוהגים בשיכרות וזאת בזכות החרמת כלי רכב. 28% מ-14 אלף המכוניות שהוחרמו השנה, באו בעקבות נהיגה בשכרות וצורת אכיפה זאת מתחילה ליצור את ההרתעה הרצויה בקרב נהגים שרוצים לנהוג לאחר ששתו.

"אני רואה בתחבורה ציבורית חדשה ומתקדמת חשיבות עילאית", קובע שר התחבורה שאול מופז ומוסיף כי תחבורה ציבורית יעילה, ולא כזאת המפגרת ב-30 שנה אחר אירופה, תאפשר להוריד את כמות תאונות הדרכים יותר משיעשו זאת אמצעי אכיפה כאלה ואחרים. מופז מוסר כי בכוונת משרדו להקים רשות עצמאית לתחבורה ציבורית אשר תפקח, תפתח, תנהל ותתקצב את שירותי ההסעה הציבוריים בישראל. לדברי מופז, אחד הקשיים הגדולים של משרד התחבורה הוא התקציב אשר אינו מאפשר לעבוד כמו שצריך והוא נלחם להכפלתו. מופז מדגיש כי למרות כל ההערכות, ניתן יהיה להוריד את מספר ההרוגים ל-350 בשנת 2010 וזאת רק עם יתקבלו התקציבים הדרושים לשיפור התחבורה הציבורית, התשתיות והאכיפה.

דרך נוספת אותה מדגיש שר התחבורה לצמצום הקטל בכבישים היא המעורבות הציבורית. השר קורא לכל הנהלות ציי הרכב בישראל להעלות את הבטיחות לראש סדרי העדיפויות. מופז ממשיך עם קריאה לציבור לקחת אחראיות למעשיו ולדבריו, למעורבות הציבור משקל מכריע בשיפור הבטיחות בכבישים, יותר משתוכל המדינה לעשות.

בתחום האכיפה, רוצה מופז להביא לביטול שיטת הניקוד הנהוגה היום וכמו כן לביטול קורסי הנהיגה המונעת. החלופה תגיע בדמות שיטת ניקוד חדשה אשר תביא לשלילת רשיונם של נהגים אשר הגיעו לסף ניקוד מסויים. קבלת רשיון הנהיגה יותנה במעבר מבחן תיאוריה ומבחן מעשי (טסט). עוד מבקש השר ממשרד המשפטים ליצור הבנייה משפטית שתחייב טווח עונשי מינימום ומקסימום לעברייני תנועה.

בניגוד לדברי השר לבטחון פנים ושר התחבורה, הציג פרופ' שלום הקרט, המנהל המדעי של קרן רן נאור, נתונים שונים. לדבריו, ב-6 השנים האחרונות חלה ירידה במספר התאונות הבין עירוניות ועליה בתאונות העירוניות. פרופ' הקרט מוסיף כי במצב הנוכחי, לא ניתן יהיה להגיע ל-350 הרוגים בשנת 2010 אלא ל-372 במקרה הטוב וכי אין כל סיכוי לרדת לפחות מכך.

פרופ' דוד שנער, המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הציג מספר נתונים חיוביים. לדבריו, ישראל היא מהמובילות במדינות בה נהוג לחגור חגורת בטיחות, לפחות במושב הנהג. 94% מהנהגים עושים שימוש בחגורת הבטיחות ו-88% עושים זאת במושב הנוסע. מאחור המצב יותר בעייתי ורק 45% נוהגים לחגור. לעומת זאת, אופן חגירת תינוקות ילדים אינו משביע רצון. לדברי שנער, אחוזים בודדים עושים שימוש בכיסא ראוי אשר מתאים למידות גופו של הילד, בעיקר לנוכח צמיחתו. כאן הציג שנער מחקר שנערך ביפן לפיו אי שימוש בחגורה מעלה את הסיכוי למות בתאונה ב-90%.

בנוסף, קבל שנער כנגד נתוני המשטרה הקובעים כי מספר התאונות הנגרמות כתוצאה משתיית אלכוהול עלו. לטענתו, השינוי נובע מעצם העובדה כי בעבר נעשה מספר מצומצם של בדיקות אלכוהול וכי השנה גדל בהרבה מספר הבדיקות.