פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      איטלקי אדום וחזק

      הדגם החדש לג'ילרה נקסוס 500 הגיע לפני כחודש לישראל אז יצאנו לבדוק מה יש לספורט-אלגנטי הזה להציע

      ההשוואה המתבקשת באופן אוטומטי כשחושבים על קטנוע ספורטיבי עם מנוע בנפח 500 סמ"ק ופוזה של קרביות מוחצנת, היא ל-TMAX של ימאהה. גם ה-TMAX וגם הנקסוס שלפניכם, הם שני כלים דו גלגליים בעלי מנוע בנפח גדול, תנוחת רכיבה קרבית, הספק גבוה מ-40 כ"ס ובעצם זהו, כאן נגמר הדמיון. מנועי שני הקטנועים שונים, לג'ילרה צילינדר בודד בן 460 סמ"ק ול-TMAX שניים ואפילו מבחינת מחיר אין אפשרות להשוות, הבדל של כ- 20,000 שקלים מפרידים בין הימאהה לג'ילרה, כך שלמרות הרצון לערוך עימות חזיתי בין שני הכלים, ויתרנו על הרעיון – הפערים פשוט גדולים מדי.

      העיצוב האיטלקי של הג'ילרה נקסוס כל כך מושך והצבע האדום של כלי המבחן רק מוסיף להחמיא לקטנוע. התחושה הראשונה שמתקבלת עם המגע בקטנוע כדי להורידו מג'ק האמצע לצורך רכיבה היא של ליטוף ממוטה. הגודל של הדו גלגלי שמרחוק נראה אתלטי ומפוסל, מכה פתאום במתבונן והמשקל של 195 קילוגרם לפני נוזלים ותוספות, שמתגלגל קדימה ולמטה אל הכביש, מבהיר שלא מדובר בכלי רכב עירוני למשימות קצרות קילומטראז'. הישיבה על הנקסוס לעומת זאת מחזירה מיד את הביטחון כי יהיה קל ונחמד לבלות בחברתו.

      בחור גדול

      גדול וכבד כבר אמרתי? דחיפה עם הרגליים במצב כבוי כדי לצאת בחניית האופנועים ברוורס מגלה שלאחד כוח פרגית כמוני קשה לדחוף את מה שמזיזים בקלות 40 סוסים. לא נורא, נסתדר, המנוע יעשה את העבודה במקומי. התנעה מהירה, סיבוב של ידית הגז והכל משתנה. ככל שהמהירות עולה וככל שנותנים יותר עצמאות למנוע, הקטנוע הגדול הופך לקליל ונעים לרכיבה. המושב הענק מאפשר לרוכב למצוא לעצמו את התנוחה המתאימה ביותר - אני מעדיף להידחף לאחור אל משענת הגב הקטנה ולרכון מעט קדימה.

      ברכיבה בין עירונית ארוכה, לבד או בזוג, מרווח הקטנוע מאוד. גם בבלימות חזקות לא נתקלתי בתופעה של נגיחה חסרת אונים מצד המורכב או המורכבת. גם צלם מורכב בזמן מרוץ, שאינו מרוכז בדרך ועסוק בכל חוץ מהרוכב שלפניו, לא הצליח לנגח אותי או לחלופין להתעופף לאחור בזמן תאוצה פתאומית.

      בכלל בכל מה שקשור לנוחות המושב, עשו כאן האיטלקים עבודה מצוינת. תכנון קצת פחות יעיל ניתן לרשום למדרכי הרגליים, אלו התגלו כצפופים ולא נוחים. לנוחות הרוכב החליטו בג'ילרה לחלק את הרצפה לשני חלקים, תחתון עליו מניחים רגליים מתחת לרוכב וקדמי עליון, עליו פורשים רגליים בסגנון השליחים ורוכבי הקאסטום. המדרך העליון גבוה וכל כך לא נוח וההפרדה המפלסית בינו ובין רצפת הנקסוס ממש מפריעה להעברת המשקל לפנים ולאחור.

      צילינדר בודד מחפש חברים

      הצילינדר הבודד במנוע הג'ילרה, הזכיר לי נשכחות במהלך ימי הרכיבה. בסל"ד נמוך מורגשות הרעידות האופייניות של מנוע סינגל - פשוט תענוג. לאחר כל התנעה מצאתי את עצמי נזכר במנוע ה-660 סמ"ק של ה-MZ סקורפיון עליו רכבתי לפני כמה שנים. הצליל והויברציות נעלמים ברגע שמתחילים לנוע, אז הופך המנוע לחלק וזמינות הכוח שאופיינית כל כך למנועים מסוג זה, מאפשרת להאיץ מהר ולהגיע למהירות שיוט בין עירונית ומעלה בקלות ובזריזות. ברכיבה בכבישים ארוכים וישרים, כשהשעמום מתחיל לחלחל, מרגישים את ויברציות המנוע הקלות בכידון, לא תחושה מרדימה או מטרידה, אלה יותר כמו תזכורת שאתה רוכב על מנוע חד-בוכנתי.

      גדול וכבד הרי כבר אמרתי, יותר מפעם אחת אני חושב, בכל זאת נחזור לעניין הממדים. בפניות מתגלה המשקל כידידו הטוב של הרוכב. אותה מסה שהפריעה לי בתמרון בתוך העיר ובגלגול ללא עזרת המנוע, שותלת את הנקסוס בבטחה ובפניות מרגיש הקטנוע יציב גם כשהמהירות עוברת את ה-150 קמ"ש. המתלה האחורי, אותו ניתן לכוון בקלות ע"י סיבוב לקשיחות הנחוצה, מתמודד טוב עם העברת המשקל לאחור בפתיחה חזקה של המצערת, התמודדות לא קלה עם לוקחים בחשבון את האין משקל שלי שרק מפריע לקטנוע בפניות.

      סוף דבר

      לכל אורך המבחן, הרגיש הנקסוס ככלי תחבורה חזק ונוח למרחקים ארוכים, מה שהפריע לי היה חוסר במקום אחסון. הרי קטנוע קונים כדי ליהנות מיעילות ונוחות וחלק מהנוחות הוא תא המטען מתחת למושב. נפח האחסון בנקסוס מינימאלי וספרטני, תיק לא גדול או מצלמה וציוד נלווה, אבל לא יותר מזה. אז כשלא מרכיבים ניתן להשתמש במושב האחורי לקשירת ציוד, אבל אפשר לשכוח מהנחת ציוד בין הרגליים או מקניות בסופר. הנקסוס יכול לשמש ככלי רכב מהנה ביותר לטיולים, לקצר מרחקים או להעלים פקקי תנועה אם רוכבים כל יום יותר מ30 קילומטר לכל כיוון, אבל קטנוע עבודה או קטנוע עירוני הוא לא.

      במחיר של 45,000 שקלים נותן האיטלקי המעוצב עם מנוע ה-460 סמ"ק, המון כיף ונוחות ברכיבה בין עירונית. הגודל מקשה מעט על ההשתחלות העירונית בעיקר בשעות העמוסות יותר. הנדסת האנוש אותה מקבלים היא מהטובות שניתן למצוא בין הקטנועים הגדולים המוצעים בארץ ולמעט מרחב הדריכה, מיגון הרוח ונפח תאי האחסון, מצטיין הקטנוע המגודל כמעט בכל מה שאמור כלי רכב דו גלגלי גדול ומפנק לספק לרוכב. העיצוב המוחצן שמצא חן בעיני אולי לא יתאים לכל אחד, אבל אני חושב שבתחום המראה החיצוני, לוקח הנקסוס את כל הקופה, חבל רק שלארץ לא מגיעה בשלב הזה סכימת הצביעה הצהובה שמבליטה אפילו יותר את הקווים המפוסלים.

      *הכותב הוא עורך אתר האופנוענים - ריידרס