שחר ירוק ושמיים בהירים

"תשע בבוקר יום שבת? התחלקתם על הראש?" הגבתי כשרני סיפר לי על טיול הטרקטרונים של מועדון BRP של עופר-אבניר. נו, מילא השעה, אבל איפה נפגשים? "ביד מרדכי" השיב רני. "אה, רק 70 ק"מ מת"א, מעולה". חצי שעה ואנחנו שם, ובדיוק נגמר לי מלאי הדבש בבית, עיתוי מושלם.

זו היתה שבת יפה, מדהימה, שמים בהירים, אבל היה אחושילינג קר. מה זה קר, קור חודר עצמות וחודר כל ביגוד תרמי שטרחתי ללבוש באותו הבוקר. אז גם הבנתי את משמעות המושג "שמש שקרנית" על פי דברי החזאי מליל אמש. הגענו למפגש באיחור אופנתי של רבע שעה (נו, איננו אנשי שטח מיומנים), לא לפני שרני וידא שלא חצינו את הקו לשטח האויב לפגישה פנים אל פנים עם משגרי הקסאמים. כ-20 איש התגודדו במגרש, תה, קפה, צ'יטוטים ונשנושים.

מספר דקות הוקדשו לכלי עליו נרכב, בן-זוגי ואנוכי. ה-400 הזוגי של CAN-AM מסדרת אאוטלנדר. היצור "קצת" שונה מכל אשר מוכר לי עד כה ובעל 4 גלגלים, חסר הגה ובעל כידון השולט בין היתר גם על הבלמים והמצערת. אין פה מי יודע מה יותר מדי להבין, שום רדיו, שום מזגן ושום לחצנים מיותרים. באים ונותנים בגז. ואת זה אהבתי.

תדריך קצר לקרת הבאות מאלי אוחיון ורני פלג מנהלי האירוע ויוצאים לדרך בשיירה. לפנינו כ- 170 ק"מ של שטח מגוון ומדהים לכיוון להב וקרית גת. עבדתכם הנאמנה אשר רוכבת לראשונה בטרקטורון התפעמה. כיצד קרה הדבר שעור לא עשיתי זאת עד היום? באמת חבל שזה קורה רק עכשיו, אבל כמובן שמוטב כעת מאשר לעולם לא. כבר בדקה הראשונה על הכלי ובדהירה וקפצוצים, כולי מלאה בחיוכים ובהתלהבות של ילד פעור וחדש בתחום. מה שכן, למדתי מספר דברים חשובים: א. חשוב לסגור את הפה כשמחייכם, אחרת בולעים אבק. ב. ואם באבק עסקינן, תודה לאל על המצאת משקפי האבק. ג. אני צריכה לעבוד על שריר האגודל הימני (בכדי לתת יותר גז בפעם הבאה). ד. לרכב על כלי כזה זה כיף חיים!

במהלך 8 השעות הבאות ראינו נופים מדהימים ומגוונים, חטפנו מנות הגונות של ירוק לעינים, משקים, חוות, עיזים,שלוליות, כוורות, פרות, חממות, בריכות, קקטוסים, פרדסים, שדות על גבי שדות על גבי שדות. בין לבין בלענו נשנושים כשהשיא היה קבבים מעולים על האש שריבי הכינה (כפרה איך את מכירה אותי), ולסיום גלשנו ברכיבה פיוטית על עבר השקיעה (בואנה זה מסנוור!).

יפה היה לראות את מגוון האנשים המשתתפים באירועים שכאלה- ילדים, נשים וכמובן גברים- במגוון גילאים. חבר'ה מגובשים שבאו לעשות פאן בשבת הכי קרה. היכולות של הכלי גרמו לי לחשוב עד כמה הרכב הפרטי שלנו אימפוטנט, הן בקטעים טכניים והן בישורות מכל הסוגים, ה-CAN AM תפר את הקילומטרים ללא כל מגבלה וזאת עוד בלי לשלב את ההנעה הכפולה.

מה אגיד לכם, פינוק אמיתי ואוורור מצוין לחסרת אור שמש הנמצאת רוב שעות היום תחת אור ניאון במשרד חסר חלון. כן, יש חיים מוטוריים נפלאים מלבד נסיעה קודרת על אספלט. חבל שאין ליסינג לטרקטרונים... אהה, ואולי תשנו את הסיסמא מ"שחר אדום" ל"שחר ירוק" - זה קצת יותר הולם את האיזור.