פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השקה: שברולט מליבו

      מפגש עם המליבו החדשה על כבישי ירדן השכנה ובתפריט: מנוע 3.5 ליטר, מרחב נדיב, אבזור עשיר, גם בקבוצה 4

      אומרים שמשברים הם כר פורה להתפתחות והבראה – גם בגלל שמצבים שכאלה דורשים עריכת חשבון נפש מעמיק ולדעתנו גם משום שנמוך יותר מזה כבר יהיה קשה לרדת. GM יכולה להיות הדוגמה הטובה לתפיסה זו. אחרי כמעט שני עשורים בהם יצרניות הרכב מהמזרח נגסו בעוגת המכירות שלה ובקושי השאירו להן פירורים, GM הביטה בבהלה אל חשבון הבנק המתרוקן והתעוררה כדי להריח את הקפה (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

      הענקית האמריקנית שאיבדה את הבכורה החלה לערוך בדק בית מעמיק, השילה שומן עודף, שנסה מותניים וכעת היא מבטיחה להשיב מלחמה עם שלל דגמים חדשים ומעניינים. דגמים שיחזירו את האמריקנים "הביתה" ואפילו יעוררו מחשבות כפירה בקרב בני לאום אחרים.

      בקצה הסקסי של הסקאלה אנחנו רואים את הקמארו – זו שצובטת לרדנקס בלב ומחזירה אותם אחורה בזמן אל שנות השישים השריריות ומנגד, בצד ה'מיין-סטרימי' אנחנו מוצאים את המליבו החדשה. זו הושקה בעולם לפני מספר חודשים וכעת היא סוף סוף עושה עליה. אולם, במקום לקיים מפגש על כבישי ישראל, החליט היבואן לערוך את ההשקה דווקא בירדן השכנה.

      אפוקוליפסה עכשיו

      גם מבלי להיות דאגן כפייתי (ואני כזה), אין ממש זמן טוב לצורך ביקור במדינה ערבית. פעם זה מהומות בשטחים, פעם זה טרוריסט פזמ"ניק שהלך לפדות את 72 הבתולות שלו או שסתם אל קעידה נמצא שם ברקע. על כל פנים, ללא שום אירועים מיוחדים, מצאתי את עצמי נוהג בשירה של 10 מכוניות מליבו בתוך כפרים מצמררים משהו כשברקע מנגנת מערכת השמע את מיטב שירי ה-Doors. ממש אפוקוליפסה עכשיו.

      אחרי כמה עשרות קילומטרים איטיים בכפרים, אנחנו יוצאים אל הכבישים הפתוחים ובעצירה הראשונה אני לוקח כמה דקות כדי להביט בה מבחוץ. אז גם הבנתי איך מצליחים להתחבב מחדש על הלקוחות שכבר טעמו מהדבש היפני. התשובה היא - מעניקים למכונית עיצוב חלק ונאה שאינו קשה לבליעה, משפרים (מאוד) את האיכות בתא הנוסעים, נותנים לה יתרון ביצועים ומצמידים לה תג מחיר מפתה. מאוד מפתה.

      תהיי יפה ותשתקי

      גודל הוא פאקטור מאוד חשוב בקטגוריית המשפחתיות הגדולות – מנהלים. מדי דור מכוניות אלה מוסיפות לעצמן סנטימטרים נכבדים כאשר המטרה היא להפוך את המרחב הפנימי למרווח ככל הניתן. עד לא מזמן שלטה בכיפה הפאסאט, אחריה הגיעה המונדאו המבריקה ונראה שעכשיו השוט נמצא בידיה של המאליבו, שכן זו גדולה כמעט בכל ממד מהמונדאו, בייחוד בסעיף בסיס הגלגלים.

      בנוסף לממדים הנדיבים, שברולט ניסו, וניתן לומר שגם די הצליחו, לשפר את כל הקשור לסעיפי האיכות. המאליבו נראית וגם מרגישה מוצקה, בתא הנוסעים יש אומנם משטחי פלסטיק רבים, אבל מרביתם מונחים היטב במקומם כך שלאורך מאות קילומטרים לא נשמע ולו זמזום יחיד המעיד על הרכבה לא מושלמת.

      בנוסף לכך, GM בחרו להשקיע עוד כמה דולרים ולהתקין שמשות כפולות שמבטלות לגמרי את רעשי הרוח וכן להשתמש בחומרי בידוד רבים התורמים רבות להשקטת הרעשים בתא בנוסעים – רק במהירויות תלת ספרתיות גבוהות נשמעים רעשי רוח קלים בלבד, רעשי כביש כמעט שלא קיימים וגם המנוע לא מצליח להפריע לחרישיות בקבינה.

      תא הנוסעים מגיע במספר גוונים, כמו שחור-אפור, חום-שחור-עץ או שחור וגימור אלומיניום. בקרת אקלים אמנם אין בה, אך את מרבית הגאדג'טים האחרים כן ניתן למצוא בה כמו מערכת שמע MP3 מקורית, בקרת שיוט, מחשב דרך, הנעה מרחוק ועוד. גם תנוחת הנהיגה בה טובה מאוד בזכות הגה שמתכוונן לגובה ולמרחק, מושב מתכוונן חלקית חשמלית ואפילו כוונון מרחק לדוושות. הערה אחת נרשמה בנושא השימושיות של תא המטען. זה אמנם מציע 428 ליטר בנפח, אבל פתח ההטענה צר מדי כך שחלקו הפנימי של התא אינו נגיש.

      פילוסופיה אמריקנית חדשה

      הדור השישי של המליבו קיבל גם מתלים חדשים שאמורים לשקף פילוסופיה אמריקנית חדשה לטיפול באספלט, שעיקריה היא לא עוד רכות מוגזמת ומעוררת בחילה. אבל האספלט הירדני שמצליח להיות גרוע אפילו מזה של מע"צ הישראלית מאיים להעמיד אתגר קשה עבור כל מכונית באשר היא, כולל המליבו.

      אולם, מתלי המק'פרסון מלפנים והרב-חיבורי מאחור מצליחים להתמודד באופן מפתיע עם כל מה שיש לעבר הירדן להציע. בכפרים פגשנו באמפים אכזריים, הכבישים הבינעירוניים מצולקים והכבישים ההרריים בדרך לפטרה (נקב א-נמלה) התאימו יותר לרכבי שטח מאשר למכונית מנהלים מפנקת. אבל למרות הקושי, הכל נבלע תחתיה ללא דרמות וללא התרסקויות מיותרות.

      מתליה של המליבו התגלו כקשיחים יותר מהמקובל בקרב האמריקניות, אולם, לא מדובר כאן במתלים ספורטיביים כמו של האקורד. למרות זאת, המליבו מפגינה שליטה מצוינת בגוף תחת עומסי פניות ואחיזת כביש גבוהה גם בתנאים רטובים. היא לא נוטה לשוט על האספלט והיא אינה מנתקת את האוחז בהגה ממה שקורה שם למטה, אלא מצליחה להעניק מידה לא מבוטלת של ביטחון בנהיגה. גם הבלמים עושים עבודה מצוינת, כל עוד לא מתמידים בהתעללות של האטות חזקות וחוזרות ממהירויות גבוהות.

      בשיוט חוקי היא כל כך מנומנמת שאפשר ממש להירדם מאחורי ההגה - הבידוד מהסביבה גורם למהירות להראות נמוכה בהרבה מהמציאות וזו גם אחת הסיבות מדוע נעצתי את הדוושה הימנית ברצפה בחלק גדול מהדרך, עד שנפלתי למלכודת לייזר מקומית. השיוט ה"תמים" והרגוע באוטוסטרדה השוממה בירדן על גבול מגביל המהירות האלקטרוני (170 קמ"ש לערך) הסתיים כששוטר מקומי זינק לכביש משומקום ועצר אותי כשאקדח לייזר בידו. אולם משזה גילה שאין בידי דינרים או דולרים בשביל ה"בקשיש" שדרש, הוא הוא שחרר אותי ללא דו"ח, אבל עם תחושת החמצה אדירה מצדו.

      הנפח קובע

      המליבו מוצעת בארה"ב במספר גרסאות מנועים ותיבות הילוכים והשילוב שנבחר לפתוח את הכניסה בשוק הישראלי הוא מנוע V6 בנפח 3.5 ליטר שהספקו עומד על 219 כ"ס ואליו שודכה תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 4 מהירויות בלבד (5-6 אצל המתחרות).

      המנוע עצמו מרגיש טוב מאוד. כוחו זמין כבר מסל"ד נמוך ואין לו התנגדות לנסוק מעלה בסל"ד. אולם הדבר לא תמיד עולה בקנה אחד עם רצונותיה של תיבת ההילוכים. יחסי ההעברה בה ארוכים מאוד והיא לא תמיד ששה להוריד הילוך בעת רמיסת הדוושה. שיוט נינוח במהירות של 100 קמ"ש בהילוך הרביעי והאחרון מאפשר למנוע להסתובב בכ-1,700 סל"ד נמוכים ואם תמשיכו משם אל המהירות המרבית (170 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית) תגלו שהמנוע עדיין מפהק לו משעמום אי שם ב-3,000 סל"ד.

      שילוב זה של מנוע גדול יחסית בנפחו יחד עם תיבת 4 הילוכים יצר צריכת דלק מעט גבוהה בתחילת הדרך בנסיעה משולבת (כ-6 ק"מ לכל ליטר) ורק בהמשך ימי ההשקה, כאשר לומדים להיות מדויקים יותר עם רגל ימין, אפשר להביאה לצריכת דלק ממוצעת של 10 קילומטרים לליטר.

      למליבו ישנה גם גרסה בכירה יותר עם מנוע שגדל ב-100 סמ"ק ל-3.6 ליטר ולו משודכת תיבת הילוכים בעלת 6 מהירויות. זו תגיע לישראל בשלב מאוחר יותר.

      הכל תלוי בכושר השכנוע

      אחרי שהתרשמנו מהמהפך שעבר על המאליבו בדורה החדש, הפיל ירון גורטלר, סמנכ"ל השיווק של UMI את הפצצה – המחיר. עבור המאליבו המאובזרת (6 כריות אוויר, בקרות יציבות, מושב חשמלי, גג שמש ועוד) תתבקשו לשלם 163 אלף שקל בלבד ואם אתם נמנים בין לקוחות הליסינג, יתכן ותשמחו לדעת שהיבואן הצליח להחדיר את המאליבו בקבוצת רישוי 4 ! (147 אלף שקל), ללא ויתור על אבזור בטיחות. כאן לראשונה היא נכנסת לתחרות ראש בראש עם מכוניות כמו המאזדה6, סובארו B4 ודומותיהן.

      תמחור זה, אשר קשור גם אל שער הדולר הנמוך, עשוי להפוך את המליבו למוצר מבוקש במיוחד שכן יחס התמורה לעומת התועלת משחק כאן מאוד לטובתה. אז האם יש לנו כאן סמל סטטוס חדש בקרב חברות בליסינג? יתכן מאוד שכן, אבל גם מחוץ לשוק הציים, סוף סוף יש למותג אמריקני מתחרה ראויה שעומדת מול היפניות והאירופיות ללא רגשי נחיתות – בטח לא שכשבמספר סעיפים היא טובה יותר.