פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מה יניע את העתיד?

      מומחי רכב טוענים כי כל רכב חשמליים יתאימו רק לערים בגלל מגבלות אנרגיית המצברים. האם תא דלק הוא הפתרון?

      האמרה המפורסמת של הנרי פורד - "אפשר להזמין את פורד מודל T בכל צבע ובלבד שיהיה שחור" - נכונה בשינוי קל גם לתערוכת ז'נבה 2008: המכוניות שמוצגות כאן הן בכל צבעי הקשת ובלבד שיהיו ירוקות. כולם מדברים על מכוניות ידידותיות לסביבה, כולם מדברים על הפחתת CO2, על מנועים היברידיים ועל תאי דלק.

      אבל מחוץ לאולמות הלוהטים של מרכז התערוכות הצמוד לשדה התעופה הבינלאומי של ז'נבה ממשיכים השווייצרים להתנהג כרגיל: הם קונים את הגרסאות היקרות, המהירות, החזקות והכי מזהמות של דגמי הרכב. לא תראו בז'נבה סתם רנו קליאו 1,400. כן תראו, ובכמויות, קליאו ספורט. אין סתם סובארו אימפרזה, יש בהחלט סובארו אימפרזה STI או לפחות WRX. וזה לא רק השווייצרים. אירופה כולה מאוהבת (כמו תמיד) במכוניות חזקות ומהירות.

      מכוניות בינוניות לא קוסמות לרבים. הנה, קחו למשל, את טויוטה פריוס. הדגם ההיברידי של טויוטה ידידותי לסביבה ופולט רק 104 גק"מ CO2. אבל האירופים, מאז 2000 ובמצטבר, קנו רק 100 אלף פריוס. באותה תקופה מכרה טויוטה בצפון אמריקה וביפן יותר ממיליון מכוניות מדגם זה. ווילי טומבוי, מנהל תחום איכות הסביבה של טויוטה באירופה, אומר לנו בראיון במסגרת ימי העיתונות של התערוכה, שהפתרון היחיד הוא לתקן תקנות. "ההתייקרות הדרסטית במחירי הדלק לא השפיעה על האנשים. אולי המס החדש שמתכננים, מס CO2, ישפיע על התנהגות הצרכנים ואולי גם התקנות שמחייבות את יצרני הרכב להוריד את ממוצע הפליטה של הדגמים שלהם ל-130 גרם CO2 עד שנת 2012".

      שאלה של אופנה וגיאוגרפיה

      הפתרונות שמציעים יצרני הרכב השונים לבעיית הזיהום הם עניין של גיאוגרפיה. היפנים ובראשם טויוטה והונדה דוחפים לכיוון של מכוניות היברידיות שמשלבות מנועי בנזין עם מנועים חשמליים. ואילו האירופים מתמקדים במנועי דיזל מודרניים. מי צודק? "כולם צודקים", אומר סאצ'יטו פוג'ימוטו מנהל פרויקט FCX קלריטי בחברת הונדה, "באירופה אנשים נוסעים למרחקים גדולים יותר לעומת יפן. בתנאים כאלה דיזל הוא פתרון טוב יותר. מכונית היברידית לא חסכונית יותר בנסיעה למרחקים ארוכים והמצברים שהיא סוחבת עליה הם רק מעמסה ומשקל מיותר. אבל בנסיעה בערים ביפן, שבהן התנועה מאוד כבדה וצפופה, המערכת ההיברידית נותנת פתרון עדיף".

      "היברידי זה יותר אופנה קצרת טווח ולא פתרון בר קיימא לטווח ארוך", אומר ווילנד ברוך, מהנדס מחברת ב.מ.וו, מומחה לדלקים אלטרנטיביים וזיהום אוויר. "הגענו למסקנה שדיזל מודרני עם אמצעים להפחתת CO2 הוא פתרון טוב יותר מהיברידי. עם כל הפרסים והשבחים שאנחנו מקבלים על המערכת שלנו, Efficient Dynamics, ברור לנו שאנחנו במסלול הנכון. כבר בקיץ הקרוב נמכור מיליון מכוניות עם הפתרון הזה - בשנה אחת אותה כמות מכוניות כמו כל ההיברידיות שטויוטה מכרה ב-10 שנים. הפתרון ההיברידי מורכב יותר מבחינה טכנולוגית ויקר לייצור. היתרון היחיד הוא בנסיעה עירונית".

      בטווח ארוך, אומר פוג'ימוטו, שני הפתרונות הנוכחיים, הן דיזל מודרני והן הנעה היברידית, פסולים. "שניהם משתמשים בדלק מאובנים ושניהם עדיין פולטים זיהום". הפתרון היחיד לטווח ארוך, אומר פוג'ימוטו, הוא תאי דלק - ריאקציה כימית בין מימן לחמצן יוצרת חשמל שיניע את המכונית. זה פתרון עם אפס זיהום אוויר ואפס שימוש בנפט. הונדה FCX קלאריטי שהוצגה בתערוכה היא מכונית תאי דלק. הונדה טוענת שזוהי מכונית תאי הדלק הראשונה בעולם בייצור סדרתי. כמה סדרתי? הונדה ייצרה 100 מכוניות בלבד שמוחכרות ללקוחות בטוקיו ובקליפורניה, שם יש כבר כמה תחנות לתדלוק במימן.

      מתי FCX כזאת תשווק מסחרית?

      "צריכה להיות תשתית מספקת וביקוש מהלקוחות. בינתיים המכונית משמשת להדגמת הפוטנציאל של הטכנולוגיה. מתי יוכל לקוח לקנות אחת, זו שאלה קשה. לפני שלוש שנים אמר נשיא הונדה שאנחנו מקווים שמכונית תאי דלק תגיע לשוק בתוך עשר שנים במחיר של פחות מ-10 מיליון יין, מחיר מקביל לגרסה היקרה ביותר של מרצדס S קלאס. כלומר יש לנו עוד שבע שנים".

      אם אבקש לקנות כיום מכונית אחת, כמה היא תעלה לי?

      "אנחנו לא מוכרים את המכונית, אלא מחכירים אותה. במשך 3 שנים המכונית מוחכרת תמורת 600 דולר בחודש, כולל ביטוח. כמובן שמדובר במחיר מסובסד. זו השקעה שלנו בעתיד". טומבוי מטויוטה קצת יותר סקפטי לגבי פתרון קרוב של תאי דלק: "לא יהיו מכוניות כאלה לפני 2025. זה יקר מדי. אולי זה אפשרי במשאיות ובאוטובוסים אבל לא ברכב פרטי".

      ומה באשר למכונית חשמלית, שנטענת ישירות מרשת החשמל, כמו הפרויקט של שי אגסי וחברת רנו? כל המומחים אתם שוחחנו על כך בתערוכה הביעו סקפטיות. ברוך: "אנחנו בטוחים שגם בעוד 20 או 30 שנה תשווק ב.מ.וו מנועי בעירה פנימית. המנוע החשמלי יהיה אלטרנטיבה רק למכוניות זעירות ורק לתנועה בתוך העיר. הלקוחות שלנו נוהגים יותר מ-20 אלף ק"מ בשנה ואילו האנרגיה החשמלית במצבר תיגמר אחרי 40-50 ק"מ של נסיעה רצופה. במצבר שקיים כיום ברכב יש אנרגיה מקבילה לכוסית קטנה של בנזין, ואילו במצבר ליתיום יש אנרגיה כמו כוס אחת רגילה. כדי להשיג במכונית חשמלית טווח נסיעה מקביל לזה של מכונית רגילה צריך מצבר בגודל עצום. זה פשוט לא הגיוני".

      ביצועים ידידותיים לסביבה?

      איך להזריק קצת עניין והנאה לסוגיית זיהום האוויר? למשל בעזרת הסלוגן Efficient Dynamics של ב.מ.וו. זה נשמע כמו סתירה פנימית - כיצד יכולה מכונית להיות ידידותית לסביבה ומהנה לנהיגה בעת ובעונה אחת? אבל אנשי ב.מ.וו טוענים שזה אפשרי ומציגים לראווה את הנתונים של ב.מ.וו 120i עם מנוע 2.0 ליטרים דיזל ו-177 כ"ס.

      הדור החדש של המכונית, שמצויד בטכנלוגיה הזאת, מאיץ ל-100 קמ"ש בתוך 9 שניות בלבד לעומת 10 שניות בדור הקודם. ואילו צריכת הדלק השתפרה מ-17.5 ק"מ לליטר ל-21 ק"מ לליטר. פליטת ה-CO2 מסתכמת ב-123 גק"מ בלבד. אמנם מדובר בנתוני מעבדה אבל אין ספק שזוהי מכונית חסכונית ונקייה יחסית.

      אז מה הטריק? למעשה מדובר בשלושה טריקים. הראשון הוא הזרקת דלק בלחץ גבוה במיוחד וברמת דיוק גבוהה במיוחד. מנגנון stop&start שמדומם את המנוע בכל עצירה ומניע אותו שוב מייד כשלוחצים על דוושת המצמד, ומנגנון לאחזור אנרגיית בלימה - בזמן שבולמים את הרכב, מנוצלת האנרגיה לטעינת המצבר, ממש כמו בדינמו באופניים. ככל שהמנגנון טוען יותר את המצבר, כך נחסך התפקיד הזה ממנוע הדיזל עצמו וכך נחסך דלק ומשתפרים הביצועים.