כוכב חדש בצפון ת"א?

לפני כ-20 שנים, פולקסווגן, שהייתה אז חברה מתפתחת וצומחת ברחבי העולם, החליטה לקחת צעד נועז ולייצר את הקרוסאובר הראשון שלה – הגולף קאונטרי. רכב זה התבסס על הדור השני לגולף וכיאה לקטגוריה החדשה, הציע מרכב מוגבה, מתלים בעלי מהלך מוארך וכן הנעה לכל ארבעת הגלגלים (נקראה סינכרו באותם ימים).

כדי להבדיל עוד יותר את ה'גולף' החדשה מאחיותיה ולמען הסר ספק בנוגע ליכולות השטח שלה, מלפנים הותקן מגן חזירים, מיגון גחון שמר על רכיביו התחתונים של המנוע ועל הדלת החמישית (הבגאז') מאחור הותקן הגלגל החלופי. עד כאן הכל טוב ויפה, רק שציבור הצרכנים לא ממש ידע איך לאכול את הגולף המשונה וזו נמכרה במספרים מגוחכים בכל קנה מידה – פחות מ-7,000 יחידות בכל העולם ובקיצור, כישלון.

אם בוחנים כך את המצב, אפשר אולי להבין מדוע בחרה פולקסווגן לחכות הרבה כל כך עם הצגת הטיגואן – הרבה אחרי יצרניות הרכב האחרות. מישהו שם ככל הנראה בחר להמתין כדי להיות בטוח שהשוק ה'חדש' יהיה מתאים יותר לקליטת ה'גולף קאוטרי' הבאה.

ההקדמה לחשיפה העולמית של הטיגואן הייתה מאוד לא שגרתית. מלבד חשיפת תמונות ריגול שונות ושלל איורים כמו כל יצרניות הרכב האחרות, פולקסווגן גם סיפרה בהרחבה על המבחנים שנערכו לרכב הפנאי החדש. הטיגואן בילה חודשים במדבריות אפריקה לצורך ניסויים מתוקשרים שבסופם הודיעה פולקסווגן כי למכונית זו יש יכולות שטח שלא היו מביישות אף 4X4 קשוח. אז אמרו.

וכשהטיגואן הגיע לישראל, הקדים היבואן את חשיפתו במסע פרסום יומרני ותמוהה שבו מושמץ הטוארג, רכב הפנאי היוקרתי של פולקסווגן, במטרה להבליט את אופיו – הרבה יותר משיכולים כל מגן גחון או גלגל תלוי על הדלת האחרית. אז ניסו.

וזה עזר? תלוי את מי שואלים. היבואן מספר על חיסול המלאי לשנה הקרובה ועל רשימת המתנה ארוכה. בעלי טוארגים גיחכו פחות.

בשל האיחור בכניסה לשוק המתפתח של רכבי הפנאי הקטנים, פולקסווגן הבינו שלא יהיה די בייצור עוד גולף מוגבהת. זו פשוט לא תעשה את העבודה וגם תקשה על שכנוע הלקוחות להוציא עוד כמה אלפי זוזים עליה ולא על מי מהמתחרות – הונדה CR-V, יונדאי טוסון, טויוטה ראב-4 ואחרות.

מכאן שבסיסו של הטיגואן עדיין משותף לזה של הגולף והדשבורד זהה כמעט לזה של הגולף פלוס, אבל הטיגואן נראה כאילו ניתק מגע לחלוטין עם הגולף, הן בעיצוב החיצוני והן בשמו (שילוב משונה בין השם טייגר ואיגואנה). כאן מצאנו מידה רבה של אמת בקמיין הפרסום – הטיגואן באמת נראה כמו אח קטן לטוארג. שניהם חולקים חזית דומה עם יחידות תאורה זהות, שניהם מציעים קו חלונות דומה וניחוח היוקרה נודף משניהם, למרות פער המחירים.

גם המנוע בגרסה הישראלית של הטיגואן שונה מגרסאותיו המקבילות במשפחת הגולף. מנוע זה הגיע בבסיסו מהגולף GTI וגם הוא מונשם על ידי מגדש טורבו, אך הספקו של זה עומד כאן על 170 כ"ס (במקום 200 ב-GTI) והמומנט המופק עומד על 28 קג"מ בכל התחום שבין 1,700 ל-4,200 סל"ד. מנוע זה משודך אל תיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית עם 6 הילוכים ולא לתיבת ה-DSG למשל של פולקסווגן.

כפי שסיפרנו קודם, כניסה אל תא הנוסעים של הטיגואן מעוררת מייד זיכרונות מגרסת הפלוס של הגולף. הדשבורד נראה כאילו נלקח בשלמותו ממנה ולנו אין תלונות בנושא, שכן מדובר ביחידה שימושית למדי עם לא פחות מ-8 פתחי מיזוג מלפנים וסידור נאה לכל המתגים והלחצנים, עוד לפני שדיברנו על איכות החומרים הגבוהה והגימור האיכותי.

אולם, אחרי שמתרווחים וגם עוברים לשבת במושבים האחוריים (5 מושבים בלבד בסך הכל), מרגישים בשינוי משמעותי ביחס למשפחת הגולף בכל הקשור למרחב המוצע ולמידות. הטיגואן גדול מהגולף בכל ממד: 24 ס"מ ארוך יותר, 5 ס"מ רחב יותר, 20 ס"מ גבוה יותר ולו קצת פחות מ-3 ס"מ תוספת בבסיס הגלגלים. התוצאה היא תא נוסעים מרווח מאוד, לארבעה מבוגרים וילד ולרשותם עומד גם נפח תא מטען של 470 ליטר (1,510 ליטר כשהמושבים מקופלים).

רכב המבחן גם הגיע ברמת האבזור הגבוהה ביותר – 'ספורט אנד סטייל' שמפנקת את הנוסעים עם מושבי עור (חשמלי לנהג), גג פנורמי נפתח עם כיסוי גלילה חשמלי, מערכת שמע איכותית ועוד. מבחינת הבטיחות, הטיגואן מצויד ב-6 כריות אוויר ושלל מערכות בטיחות אלקטרוניות וזה גם המקום לציין שבמבחני הריסוק הוא השיג ציון גבוה מאוד בקטגוריה עם 5 כוכבים.

ההפתעה הראשונה מהטיגואן מגיעה ביכולת ההאצה שלו. למרות שמשקלו קרוב מאוד ל-1.6 טון, מנוע הטורבו מושך אותו באופן מאוד מפתיע והחלטי קדימה והופך אותו לכלי זריז וגמיש מאוד בתחומי העיר. שם הוא גם מושך מידה לא מבוטלת של תשומת לב מהסביבה, כשחולפים בסמוך למקומות בילוי נשות צפון ת"א ובייחוד כאשר נותנים לו לחנות בעצמו בעזרת אפשרות החניה האוטומטית ובשביל הפוזה מרימים את הידיים מההגה.

מתליו מרגישים קשיחים יחסית, מה שגורם לאיכות נסיעה מעט לא רגועה בעיר, אבל ברגע שיוצאים אל הכביש המהיר, הטיגואן מצליח לבודד את הנוסעים יותר יותר מתחלואי הדרך, בעזרת בידוד רעשים טוב מאוד (ישנם מעט רעשי רוח במהירויות שיוט תלת ספרתיות, אך לא יותר מכך).

עוד לפני שהגענו אל הכביש המפותל, לא ציפינו לפגוש מכונת נהיגה מפיקת אדרנלין, אבל אפשר לומר שהטיגואן צלח את כבישי המבחן ההרריים ללא כל קושי. מתליו שהרגישו קשיחים בעיר וגרמו לנו לשלם מעט בנוחות, העניקו דיבידנד חשוב בדמות ריסון מצוין לגוף תחת עומסי הפניות – אין נדנודים מיותרים וגם האף לא מאיים להיתקע בכביש בבלימות חזקות.

ובכלל, בטיגואן ישנה תחושה בטוחה מאוד בנסיעה. גם כאשר מגזימים בנהיגה, אין דרמות, לטוב ולרע. הוא אמנם לא מרגש או מהנה, אבל ההגה מרגיש מספיק מדויק כדי לאפשר לנהג למקמו היטב בפניות, הבלמים נושכים בהחלטיות ובקרות הבטיחות שומרות עין פקוחה תמיד. כאשר אלו בוחרות להתערב, הן עושות זאת בצורה מתונה ועדינה מאוד.

אז נכון, פולקסווגן מספרים שהטיגואן חצה את אפריקה, בשטח, אבל בדומה למרבית מתחריו בקבוצה, לא כדאי לחרוג עמו מעבר לגבולות הברורים של השביל הכבוש. הוא אמנם מצויד במתג 'שטח' שאמור לשמור על מהירות דרדור נמוכה, אך בפועל, פעולתה לא מאוד יעילה. מהלך המתלים שלו אינו ארוך וגחונו החשוף נמצא רק 20 ס"מ מהקרקע, כך שדי בצמד כפלי אדמה כדי לגרום לו לאכול עפר ולסכן את הפלסטיקה היקרה.

סלעים, זה ממש לא הקטע שלו ואנו גם ממליצים לקחת כלי אחר לשעשועי חול ודיונות. אמנם 170 הסוסים מצליחים להניעו בקצב מכובד גם בשטח ולמרות מערכת העברת הכוח שלו שמסוגלת להעביר עד 100 אחוז מהכוח לאחור במקרה הצורך, הטיגואן ממהר לשקוע ולהתיישב על גחונו.

אם כבר נקלעתם למצבים כמו הצלבות צירים, מומלץ להשאיר את בקרת המשיכה פועלת, כי זו נועלת את הגלגל המסתובב חופשי כדי להעביר את הכוח לגלגל בעל האחיזה, אולם בחול, יש לבטל את בקרות היציבות והמשיכה משום שאלה מסרסות את ההתקדמות ומקדימות את התקיעה.

הגעת הטיגואן לישראל מסייעת למותג להשלים חלוקה מגוונת יותר של מכוניות החברה ולמעשה, סוף סוף להיכנס לתחרות בשוק רכבי הפנאי הקטנים. הטיגואן אמנם יקר מכמה מהמתחרים, אך הוא מוצע בשלוש רמות אבזור עיקריות. הראשונה, טרנד ליין, תעלה 205 אלף שקל ותציע אבזור בסיסי יחסית, מעליה נמצאת גרסת הקומפורט שמחירה עומד על 213 אלף שקל ובקצה ההיצע, ניצבת גרסת הספורט אנד סטייל הבכירה שמחירה נקבע על רבע מיליון שקל. את שתי הגרסאות העליונות ניתן גם לקבל עם מנוע טורבו דיזל עם 140 כ"ס.

הטיגואן פוגש בארץ רשימה ארוכה של מתחרים, חלקם זולים וחלקם אף הספיק להתבסס מאוד בשוק המקומי, אבל לזכותו עומד אפקט תדמיתי חזק יותר ולפעמים זה כל מה שצריך כדי להפוך רכב טוב למצליח ופופולרי בקרב צרכני היוקרה.

מנוע: 2.0 ליטר טורבו
הספק: 170 כ"ס ב-4,300 סל"ד
מומנט: 28.6 קג"מ ב-1,700 ועד 4,200 סל"ד
0-100: 9.9 שניות
מהירות מרבית: 197 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 10.1 ק"מ לליטר
מכל דלק: 64 ליטר
פליטת CO2: 234 גק"מ
משקל עצמי: 1,592 ק"ג
אורך, רוחב, גובה: 445.7, 181, 168.6 ס"מ
בסיס גלגלים: 260.4 ס"מ
תא מטען: 470 ליטר