לא על האוטובוס לבדו

לקראת יום העצמאות נמלאים העיתונים הכלכליים בנוסטלגיה, ומתרפקים על מוצרים שפותחו בישראל וזכו להצלחה מיוחדת. מדורי הרכב אינם שונים: תעשיית הרכב הישראלית כמעט שלא פיתחה את המכוניות שייצרה, ובכל זאת חוזרים העיתונים ומספרים על הניסיון להקים כאן מפעלים למכוניות. ואולם תעשיית רכב מקומית אחת עדיין פעילה, ואף שולטת בשוק המקומי - תעשיית מרכבי האוטובוסים.

מפעלה של היצרנית הגדולה ביותר בישראל, מרכבים, ממוקם באזור התעשייה בקיסריה. למפעל מגיעות שלדות אוטובוסים - צבר מכלולים הכולל את המנוע, מערכות החשמל, הבלמים והמתלים, שנתונים במסגרת מקוצרת. במפעל מנוסרת השלדה לשניים, ועליה נבנה מרכב האוטובוס מחצי מיליון חלקים.

מדוע כדאי לייצר את השלדה במקום אחד, ואת המרכב במקום אחר? מיכה מייקסנר, מנכ"ל מרכבים, אומר כי "שלא כמו בתחום הרכב הפרטי, הדרישות של חברות ההסעה מאוד ספיציפיות, ולכן כדאי יותר להקים קו ייצור גמיש לסוגים שונים של אוטובוסים, ולא לייצר מוצרים אחידים. חברות ההסעות צריכות מענה לכל בעיה, גם בשעות פחות מקובלות. אוטובוס מושבת הוא אובדן הכנסה - ולחברה מקומית יש יתרון במענה מהיר".

מחיר השלדות, הנקנות מיצרנים כמו וולוו, דאף ומרצדס, הוא בין 85 ל-90 אלף יורו. המחיר הסופי של האוטובוס הוא מיליון שקל ויותר. מרכב האוטובוס עשוי קורות פלדה, המחוברות בהדבקה. חלקו הקדמי והאחורי עשוי פיברגלס. משך תהליך הייצור כולו הוא 33 יום.

בניגוד למכוניות, אוטובוסים לא עוברים מבחני ריסוק. תכנון הגוף נעשה לפי חישובי עומס, ונועד לעמוד בו - אך לא לספוג את המכה. למעשה, במרבית האוטובוסים שעל הכביש לא נעשה שימוש בפריט הבטיחות הבסיסי ביותר - חגורת בטיחות.

"אנחנו מספקים אוטובוסים עם חגורות בטיחות מאז 2001, אבל עד 2006 לא היתה להם דרישה", אומר מייקסנר. ב-2006 חויבו חגורות בטיחות בהסעות ילדים. בעניין הרחבת החוק לכלל התחבורה הציבורית אומר מייקסנר כי "צריך לחשוב על זה בצורה רצינית. או שלא מתירים עמידה באוטובוס, או שמתירים את כמות האנשים שהאוטובוס יכול לשאת".

"תחבורה ציבורית היא מדד לכמה המדינה מפותחת. יש מה לשפר בתחום. בחיי היום-יום התחבורה הציבורית נותנת מענה, אבל אוטובוסים לבדם לא מספקים פתרון מלא, וחשוב לשלב אותם במערכת רכבות".

ב-2000 נקנתה מרכבים על ידי חברת מאיר, יבואנית משאיות ואוטובוסים של וולוו ומכוניות של הונדה, וולוו ויגואר. החברה שולטת כיום ב-74% ממרכבים, ובחלק שנותר מחזיקה וולוו העולמית. בשנים האחרונות נמצאת מרכבים בצמיחה: ב-2007 ייצרה החברה 500 אוטובוסים, לעומת 220 אוטובוסים ב-2003. אחת הסיבות המרכזיות לעלייה בייצור היא הרגיעה הביטחונית. הזמנות האוטובוסים מושפעות במישרין משוק התיירות.

"המנוע העיקרי שלנו הוא הרחבת היצוא לחו"ל. לאחרונה השקנו מיניבוס שמתאים ל-20 נוסעים ויכול לפעול ברחובות צרים. אנחנו מוגבלים בעניין זה בגלל היחסים עם וולוו, ולא יכולים להיכנס לשווקים שבהם היא כבר פועלת. ייתכן שבעתיד נרצה לייצר גם בחו"ל. כיום עדיין זול יותר לייצר במזרח אירופה, וזה מנוף לשיווק ביבשת. עוד סגמנט גדל הוא ה-BRT - אוטובוסים תלת-מפרקיים שפועלים בדומה לרכבת".