בשביל האופי

אם למישהו היו אי פעם ספקות אודות הצלחת לקסוס בישראל, שיגש ויציץ בטבלת המכירות. המותג היפני-אמריקני מצליח להגדיל את הנגיסה שלו בשוקי הפרימיום מרבעון לרבעון. אחת הסיבות לכך היא העליה המתמדת באיכות כלי הרכב אשר מתבטאת בסקרי שביעות הרצון, שם מככבת לקסוס במקומות הראשונים כבר שנים רבות.

אחרי שפגשנו כמעט את כל ההיצע של החברה, אנו פוגשים את מכונית הביניים, את ה-GS אשר נולדה בשנת 2006 ועברה לאחרונה מתיחת פנים שאמורה לשמור על טריותה מול מתחרותיה, בעיקר הגרמניות.

כאשר פגשנו את ה-GS, היה קשה מאוד לעמוד על השינויים שחלו בה. למעשה, זו אחת הפעמים היחידות בה נזקקנו לעזרתו של נציג החברה שנתבקש להצביע על החידושים. אלה כאמור לא רבים ומסתכמים בעיקר בעיצוב חדש ליחידות התאורה הקדמיות ולחישוקים מעט שונים, אבל זהו בערך לתחום הויזואלי.

את השינוי החשוב יותר מצאנו בתוך תא הנוסעים. לא, לא מדובר כאן בעיצוב מחדש לדשבורד או למושבים, אלא בעיקר בהוספת מספר מתגים קטנים בין המושבים. מתגים קטנים, אבל להם ישנה השפעה גדולה מאוד. אלה שולטים על מידת השיכוך של המתלים – רך ונעים או קשה וספורטיבי, ובכך גם משפיעים על אופי הנסיעה של ה-GS.

אופי היא תכונה מאוד חמקמקה בכלי רכב. לכמה כאלה יש, לאחרות אין והדעות לעולם יהיו חלוקות בנושא. אבל מכוניות לקסוס, נופלות איפשהו בי הכיסאות. יש להן אופי, אבל לא מהסוג שגורם לנהג להשליך את השמיכות באמצע הלילה כדי לצאת לנהיגה משחררת באחד מהכבישים האהובים. ממש לא זה הכיוון. מכוניות לקסוס תמיד היו איכותיות, נעימות, מלטפות, אבל לא בהכרח מכוונות לעבר חדוות נהיגה. רוצים לקרוא לזה חסרות אופי? תקראו.

אבל, את זה בדיוק רצו בלקסוס לשנות עם האפשרות לתת ל-GS קצת יותר דיוק וקצת יותר תחושה מהמתלים, אבל רק כשצריך. משום שלא כולם יאהבו את ההקשחה הפתאומית למתלים. OK, עד כאן הכל טוב ויפה, הגיע הזמן לצאת לכביש.

תא הנוסעים של ה-GS מתגלה תוך רגעים כסביבה מאוד נעימה לשהיה. המושבים חובקים ברכות, החומרים איכותיים לעילא ולעילא והשקט שולט. מרגע שסוגרים את הדלת, לא שומעים כלום. פשוט כלום. לא את ההתנעה (על ידי מתג), לא את משאית הזבל שעברה הרגע לידנו וגם לא מרגישים את השמש הקופחת. נפלא.

קפיצה קטנה לאחור מגלה מושב אחורי נדיב גם כן והיושבים בו לא צפויים להתלונן, גם אם מדובר בנסיעות ארוכות. עוד קצת בקטע של השימושיות ניתן לדבר על תא מטען יעיל מאוד שנפחו עומד על 430 ליטרים. בשביל מחבטי הגולף, אתם יודעים.

ה-GS 300 שהועמדה לרשותנו מצוידת במנוע V6 שמפיק 249 כ"ס ב-6,200 סל"ד ו-31.6 קג"מ ב-3,500. זה משודך לתיבת הילוכים אוטומטית כמובן ובה 6 הילוכים ארוכים יחסית. כאשר משלבים את יחסי ההעברה יחד עם העדפתו של המנוע לפעום בתחום הנמוך והביניים של הסל"ד, מבינים עד כמה ה-GS אוהבת לשייט והיא אכן עושה את זה בחיניניות, כמעט מרדימה אפילו.

במצבם הרגיל והנוח של המתלים, הם בולעים כמעט את כל מה שכבישי ישראל משליכים לעברם. בורות, מהמורות, סדקים וכמובן גלים מציקים. למרות האופי האמריקני, ה-GS הרכה אינה נוטה לנדנד יתר על המידה כמו שאר המכוניות המגיעות אלינו מארה"ב, אלא מציגה גם ריסון יעיל מאוד לתנודות הגוף. כאשר מפתיעים אותה עם רצף פניות הדוקות במצב הרך במתלים, זוויות הגלגול נעשות מוחשיות, אך למרות הכל, היא שומרת על התנהלות בטוחה מאוד.

ואז החלטנו לשנות את הכיול של המתלים. להקשיח אותם למצבם הספורטיבי ולראות האם פתאום תזנק עלינו חיה טורפת עיקולים. טוב, הגזמנו קצת. המתלים אכן הוקשחו ואת הפינות יכולנו לבצע במהירות קצת יותר גבוהה (לא בהרבה) וכן מעט יותר תחושה עברה אלינו דרך הפילטרים הרבים. אבל לומר שזה הפך את ה-GS לספורטיבית, לא נוכל.

מחד, המהמורות הישראליות נעשו מוחשיות יותר, אך גם היכולת להתמודד עם כבישים מפותלים עלתה. אולם מאידך, ספק אם זה מה שהלקסוס הזו צריכה. לטעמנו, אין די בהקשחת המתלים כדי להפוך רכב מפנק לספורטיבי. גורמים רבים יותר צריכים להשתנות כמו תחושות בהגה, אך ספק אם את זה אפשר לפתור בלחיצת כפתור. אז כן, המתלים הוסיפו לה במעט חן, אך אנו משוכנעים שלקוחותיה הרבים שבחרו בה בשם הפינוק, לא ימהרו לדפדף בין מצבי המתלים, או להשתמש באופציה זו בכלל.

לקסוס GS הייתה ונשארה מכונית מאוד מפנקת ונעימה, כעת יש לה גאדג'ט חדש שעושה עוד משהו מעניין, גם אם לא ממש חיוני. למעשה, גם אנחנו, לאורך רוב המבחן, השארנו את המתג על המצב הנוח, כי... זה היה הכי נוח וממילא לא מדובר כאן בחורכת אספלט, אלא במכונית סאלונית שממש יודעת לפנק.

מחירה של ה-GS עומד על 416 אלף שקל לפני תוספות (ויש הרבה מהן) וספק אם השינוי במתלים הוא שיצליח לגנוב עוד לקוחות ממותגי היוקרה האחרים, שפונים אולי יותר לעבר הנהג חובב הנהיגה.