תרגילים בעיצוב

זה כבר יותר מ-120 שנה שמרצדס מייצרת כלי תחבורה להסעת נוסעים ופרט לקפיצה המטאורית בתחום הטכנולוגיה, התקדמות גדולה נעשתה גם בתחום העיצוב. בכדי לציין זאת, נפתחת היום (שלישי) ב'מוזיאון לאומנות מודרנית' במינכן תערוכה לציון אבני הדרך החשובות בהיסטוריה העיצובית של היצרנית הוותיקה.

פרט לסקיצות ודגמים, מציגה מרצדס בתערוכה שבע מכוניות מהשנים 1909 ועד ל-2005. מעניין לראות כי פרט לעיצוב, ניתן למצוא במכוניות של פעם טכנולוגיות שנחשבות גם היום לשיא הטכנולוגיה כמו הזרקת דלק ישירה למשל. מנגד, למכוניות של היום נתונים שנחשבו לפני כמה עשרות שנים לשיאים מטורפים. מי חשב לפני 100 שנה לחצות את רף ה-200 קמ"ש?

תערוכת ההתפתחות העיצובית של מרצדס תהיה פתוחה עד ל-14 בספטמבר ובין אם אתם מתכננים לבקר בה או לא, הנה כמה מילים על כל אחת מהמכוניות.

שוברת השיאים של מרצדס שנבנתה בשנת 1909 והיתה למכונית הראשונה שחצתה את רף ה-200 קמ"ש. זה היה בשנת 1911 וב-1919 עמד השיא על 228.1 קמ"ש. עובדה זאת העניקה לה את השם 'פלא העולם ה-8'. פלא הוא כי המכונית המוצגת עברה שחזור שכולל רק חלפים מקוריים.

לבליצן מנוע בנזין ארבע בוכנות בנפח של 21.5 ליטר. שיא ההספק שלה הוא 200 כ"ס המגיעים ב-1,600 סל"ד מאוד נמוכים. 6 מכוניות ייצרה מרצדס בין השנים 1909 ל-1913.

אבן דרך חשובה עבור מרצדס בתחום העיצוב וכמו כן בשילוב שבין נוחות למהירות. תחילת הייצור של ה-540K היתה ב-1936 ועד ל-1939 כאשר פסק הייצור, נולדו 419 יחידות. ה-540 בשם הדגם מציין את נפח המנוע (5.4 ליטר) והאות K מציינת את העובדה כי למכונית מגדש 'על'. 8 הבוכנות הפיקו 180 כ"ס או 115 ללא המגדש והמהירות המרבית עמדה על 170 קמ"ש.

המכונית המוצגת בתערוכה היא משנת 1938 ומיימיה הראשונים היתה ברשותו של רופא עיניים מומחה שעשה איתה לא מעט ק"מ במדינות צפון אפריקה ומאוחר יותר גם מספר פעמים בקו ספרד שוויץ.

לאחר מלחמת העולם השנייה, שאפה מרצדס לחזור ולשלוט במסלולי המירוצים. ה-W 196 הוצגה ב-1954 וכבר במירוץ הראשון שלה, הגרנד פרי הצרפתי שחל ב-4 ליולי של אותה שנה, השיגה ניצחון כפול. הנהגים היו חואן מנואל פנחיו וקרל קלינג. באותה שנה הוכתר פנחיו כאלוף העולם והוא שמר על התואר גם בשנה שלאחר מכן.

לסטרימליין מנוע 8 צילינדרים טורי בנפח של 2.5 ליטר ותודות להזרקת דלק ישירה, הוא הפיק 280 כ"ס ב-8,500 סל"ד ומהירות מרבית של 305 קמ"ש.

אחת המכוניות היותר מפורסמות של מרצדס, הוצגה בתערוכת ניו יורק 1954. כשהיא מבוססת על אלופת מירוצי הפאן אמריקנה והלה מאן של 1952, סימנה הגולווינג את העתיד לעידן שאחרי המלחמה. המכונית המוצגת בתערוכה יוצרה ב-1955 והיא שייכת למוזיאון הטכנולוגי של וינה.

גם כאן נעשה שימוש בהזרקת דלק ישירה שהזינה את 6 הבוכנות. נפח המנוע 3.0 ליטר, הספקו 215 כ"ס ב-5,800 סל"ד והמהירות המרבית 250 קמ"ש. ה-SL 300 יוצרה בין השנים 1954 ל-1957 בכמות של 1,400 יחידות.

תרגיל עיצובי משנת 1977, הפך להיות הבסיס לשוברות השיאים של 1978. בתחילה, נועדה המכונית לצורך מחקרים בתחום האווירודינמיקה ותודות לקצוות החדים והאלמנטים שעזרו לזרימת הרוח, מקדם החיכוך שלה עמד על 0.178 cd. עם מנוע טורבו דיזל 5 צילינדרים, השיגה המכונית 9 שיאי מהירות.

הבסיס למכונית היה ה-C 111 של שנת 1969, אז עם מנוע וואנקל רוטורי. מאוחר יותר, עשתה מרצדס שימוש באלמנטים אווירודינמיים זהים במכוניות הסדרתיות שלה.

את ההשראה למכונית הביונית קיבלה מרצדס מעולם החי התת מיימי. מכל זווית שמסתכלים עליה, היא מזכירה לנו דג ולכך מוסיפים גם הצבעים. עם ה"אוטו דג" שהוצג ב-2005 ביקשה מרצדס לחקור את תחום העיצוב, איכות הסביבה, הבטיחות וכמובן הנוחות.

מתחת לקשקשים פועם מנוע טורבו דיזל בנפח 2.0 ליטר בטכנולוגית הזרקת מסילה משותפת, המפיק 140 כ"ס. רק מכונית ביונית אחת ייצרה מרצדס.

בשנת 2004 הציגה מרצדס את המכונית שהמציאה את סגמנט מכוניות הקופה 4 דלתות. עם עיצוב שלא היה אופייני למרצדס השמרנית, היא הדהימה לא מעט אנשים. לתערוכה לא תגיע ה-CLS בעצמה כי הרי רבות ממנה ניתן לראות מסתובבות בכבישים (כן, גם אצלנו). מה שתביא מרצדס זה את אחד המודלים שיוצרו לפני שנתקבלה ההחלטה על העיצוב הסופי.