ג'ילרה GP800 – סופר קטנוע

צילום: קובי ליאני
עריכה: בת גולן


תחרות, היא מנוע הצמיחה החזק ביותר בשוק, כך ניסה על רגל אחת להסביר לנו המרצה לשיווק במהלך לימודי התואר. ואכן, בעולם הצר והמרטיט שלנו, עולם הרכב, התחרות קשה. כאשר משלבים לזו אגו מנופח, מגלים מדוע יצרניות הרכב והדו-גלגלי עושות שמיניות באוויר כדי להקסים אתכם הצרכנים. את עצמתה של התחרות ותוצאותיה הרגשנו על בשרנו כאשר עימתנו בין שני אופנועי הים החזקים ביותר ביצור סדרתי וכעת, אנו נמצאים על עוד פסגה בעולם המוטורי – במפגש עם הקטנוע החזק ביותר, נכון לרגע זה כמובן.

אבל לפני שנשפשף רגליות על המסלול, מארחינו בפיאג'ו ביקשו שנקשור עוד קצת את בלוטות האדרנלין ונתלווה אליהם לשני סיורים קצרים. אחד במוזיאון פיאג'ו ושאר מותגי הבית ושני במפעלי הייצור. סיורים שהתגלו כמעניינים ומהנים, לפחות כמו הרכיבה עצמה. כאמור, בשעת בוקר מוקדמת (מוקדמת לאיטלקים. העצלנים לא מתחילים לעבוד לפני 10:00), הגענו אל מוזיאון החברה. מקום שבו כל חובב מוטוריקה ודו-גלגלי חייב לבקר בו. לצד ווספה ענקית ואחרת ארוכה מאוד, יכולנו להניח את היד (למרות השלט – אסור לגעת) על הווספה הראשונה ושאר הגלגולים, הדורות והגרסאות (אפילו אלה הלוחמות) של המותג הוותיק. ההנאה מובטחת.

אחרי שספגנו קצת היסטוריה של המותגים ווספה, אפריליה, פיאג'ו, ג'ילרה, מוטו-גוצי ואחרים, קפצנו כמה מטרים אל המבנים הסמוכים – אל מפעלי הייצור וההרכבה של קטנועי פיאג'ו וג'ילרה. ביקור ש"פקח את עינינו" מאוד והמחיש את ההבדל הברור בין שיטת העבודה בין מפעלי ההרכבה של קימקו בסין וטאיוואן (ראו קישור מצורף) לעומת אלה של פיאג'ו האירופים.

אחרי שסיימנו לטייל בין שדרות המכונות לייצור מנועים, חלקי פלסטיק, המוזיאון ולפתוח את התיאבון, הגיע הזמן לנוע אל מסלול הניסויים של פיאג'ו בלב טוסקנה. זהו מסלול אובאלי, סלול היטב כאשר בשני העיקולים הגדולים שבו, נוטה האספלט בזווית גדולה כמו במסלולי הנאסקאר למשל, כדי להגדיל את מהירות הפניה.

ההתחממות הגלובאלית עשתה את שלה וכאשר הגענו אל המסלול, מד הטמפרטורה הראה 35 מעלות. אבל ברגע שנגלתה לעינינו שורת הכלים שארגנה פיאג'ו, הכל מהכל, כולל הכל, כבר לא היה איכפת כל כך מהשמש היוקדת. וכדי למתוח את עצבינו עוד יותר אל גבול היכולת, תחת הצללה וכיסוי דיסקרטי נחו מספר אופנועים לא מזוהים. מסתבר שהמארחים ובעיקר 'עופר-אבניר' היבואן לישראל, החליטו להפתיע ולהציג בפנינו את ליין האופנועים החדשים של אפריליה. מהקטן ועד הגדול.

המותג אפריליה כבר ביקר בישראל בעבר תחת יבואן אחר (מטרו) אך בשל חוסר אמינותם של הכלים, יבואם הופסק. כעת, לאחר שהחברה נרכשה על ידי פיאג'ו הענקית בעקבות משבר כלכלי, הודיע היבואן על החזרת היבוא של מותג זה לישראל, עם הבטחות גדולות בנושא האמינות.

לאחר סדרת הרצאות קצרה (בעיקר על הבטיחות) עלינו על המסלול כדי לטעום מכל הבא ליד ובעיקר מהג'ילרה GP800 שהוצג בתערוכת מילאנו האחרונה. הכלי החדש לא נראה עוצר נשימה מבחינת עיצוב, אבל מנגד ניתן לסכם ולומר שמראהו שומר על ארשת מכובדת ומאוד לא מצועצעת. אפילו צמד האגזוזים מאחור עוצבו בממדים קטנים, בניגוד למצופה מקטנוע בסדר גודל שכזה.

כמו כן, גם ממדיו אינם מפלצתיים, כמו המיירוד 700 למשל שאותו פגשנו בטאיוואן. אורכו 223 ס"מ, רוחבו 79 ס"מ ובסיס גלגליו עומד על 159 ס"מ. בדומה לשאר קטנועי הספורט, הוא בנוי משלדת עריסה ובתוכה שוכנת גולת הכותרת – המנוע. מה שהופך את הקטנוע הזה למשהו שערורייתי ולא מוכר.

זהו מנוע V טווין בנפח 840 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, בעל הצתה כפולה ועוקה יבשה, שמפיק 75 כ"ס ו-7.8 קג"מ. את הכוח הוא מעביר אל הגלגל האחורי דרך תיבת CVT עם ווריאטור מתקדם שמציע שילוב ראשוני על ידי רצועה ושילוב משני עם שרשרת. תיבה זו אמורה להציע לרוכב את האפשרות להיעזר גם בבלימת המנוע בשחרור המצערת.

את הקשר עם הכביש הוא עושה עם צמיג 16 אינטש מלפנים ומידות גומי של 127/70 ואילו מאחור הוא מצויד בג'נט 15 אינטש וצמיג במידה 160/60. על ההאטה והבלימה אחראית מערכת בלימה שנראית כאילו הגיעה מעולם האופנועים עם שני דיסקים מלפנים בקוטר 300 מ"מ מבית ברמבו ודיסק אחורי יחיד בקוטר 280 מ"מ.

את עדת העיתונאים חילקו המארחים לשתיים. מחצית הקבוצה יצאו ל"טיול" על אופנועי אפריליה על כבישיה המרהיבים של טוסקנה, כאשר המחצית השנייה נשארה במסלול כדי לבלות זמן איכות עם שלל הכלים ואת ההתנפלות על ה-GP800 קשה היה לעצור.

וגם אחרי שמתיישבים על ה-GP, קשה גם להתאפק. עם ההתנעה משתחרר מהאגזוז צליל בס בריא שמגיע היישר מהמנוע הגדול ושתי לטיפות קלות על המצערת מגלות תגובה מיידית. אני מקפיץ את ה-GP מהג'ק האחורי, מבטל את בלם החניה הסופר יעיל ומתחיל לאט. ככה בשביל להתרגל ומגלה מושב נוח למדי עם משענת קטנה שתומכת בגב התחתון. מאוחר יותר גיליתי מה השימוש העיקרי שלה – לתמוך בגוף בהאצות החזקות כדי שזה לא ייזרק אחורנית. תנוחת הרכיבה טובה מאוד ומיקום הכידון מאפשר ישיבה זקופה בנוחות.

מבנה השלד יוצר שדרה בין גוף הקטנוע לכידון – מה שמחסל את הסיכוי להניח עליו תיק או שקית כלשהיא. רבים מכם לא אוהבים את תצורה זו ומעדיפים רצפה שטוחה, אך החבר'ה מפיאג'ו שנכחו בזמן ההשקה הסבירו שמבנה זה חיוני לשמירה על קשיחות השלדה, שדומה מאוד לזו של אופנוע. עוד לרעתו בתחום השימושיות נמצא תא קטן מהמצופה מתחת למושב. תא שמספיק לקסדה אחת מלאה וכמעט שלא לדבר יותר וחבל.

במהירויות של עד 60 קמ"ש, ה-GP800 מרגיש ידידותי מאוד לרוכב. אין לו את הגמלוניות של קטנועים מגודלים וגם הצידוד עמו בפיתולים הדוקים כמו השתחלות בין מכוניות אינה מלאכה קשה מדי. כמובן שזו אינה קלה כמו בקטנוע קטנטן, אך עדיין לא משהו שיגרום לרוכב לשלם מחיר בקלות התנועה. במהירות זו, אין לנו גם תלונות למיגון הרוח משום שאת המשקף ניתן לכוון חשמלית לגובה הרצוי.

אולם, ככל שעולה המהירות, אותו משקף, גם במצבו הגבוה ביותר לא יצר מיגון מספק לפני הרוכב וכאשר מתקרבים אל מהירות תלת ספרתית, מערבולות הרוח מתחילות להציק.

אבל את מערבולות הרוח שוכחים מהר כאשר מסובבים את המצערת עוד ועוד. ה-GP החדש הצליח להפתיע כל פעם מחדש בכמות הכוח שאצורה בו. לא משנה המהירות, כל עוד הרוכב דורש עוד כוח, הוא נמצא שם ובכמויות מסחריות. על פי נתוני היצרן, הסופר קטנוע הזה מסוגל להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 5.7 שניות, רק חצי שנייה לאט יותר מנתון היצרן של סובארו אימפרזה STI החדשה וזה בהחלט מרגיש כך.

היצרן גם מדבר על מהירות סופית שערורייתית לקטנוע של 200 קמ"ש, אך את נתון זה לא יכולנו לבדוק לנוכח גודלו ומבנהו של מסלול הרכיבה. אולם, גם כאשר הצלחנו להאיץ לכ-110 קמ"ש ומט צפונה מכך, לא הרגשנו באף שמץ של רפיון. להיפך, ה-GP800 רק רצה למשוך עוד ועוד.

אבל ה-GP לא רק חזק ברמה שגרמה לי לצעוק בתוך הקסדה, אלא גם מציע התנהגות כביש פנטסטית ממש. רמת האחיזה שהוא מייצר גורמת לכל רוכב לרצות ולדחוק בו עוד יותר חזק לתוך פניות. מפניה לפניה, צברנו ביטחון והמשכנו להרחיק עם גבולות היכולת. האצות חזקות ביציאה מפניות, בלימות קיצוניות בכניסה (הבלמים חזקים ונשכניים מאוד), הטיות ומה לא, הכל הקצין מהקפה להקפה ונראה שנוכל להמשיך כך לעד, או לפחות עד שיגמר הדלק.

אבל למזלנו, קצת לפני שאנחנו מאבדים את הראש, באה רגלית הצד והזכירה לנו שלא כדאי להמשיך עוד. בהחלט אפשר, אבל לא ממש צריך או כדאי. מי שיחשוב מבניכם להסירה בשלב זה או אחר, אנו ממליצים שלא לעשות כן, משום שה-GP ממש גורר את הרוכב לרכיבה קיצונית ומוטרפת שעלולה לחשוף את העובדה שגם הוא נתון וקיים בתוך מסגרות פיסיקליות ואותה רגלית מתפקדת בעצם כשומרת הסף של ההיגיון. הגעתם אליה? שפשפתם אותה? לטובתכם לא כדאי להמשיך עוד.

אחרי אינסוף הקפות, הגיע הזמן לרדת מה-GP כדי שנוכל לטעום גם משאר האופנועים והקטנועים שרק מחכים שמישהו יתניע אותם, ובעיקר כדי לתת לשאר הקולגות את הזמן הראוי על המסלול עם הסופר-קטנוע החדש של ג'ילרה. אולם, אחרי העצירה והכיבוי, ירדתי מהכלי וניסיתי להעמידו על הג'ק האחורי. ניסיתי, ניסיתי שוב, ושוב ניסיתי, אבל זה לא הלך. "הכל בטכניקה" זרק לעברי בגיחוך אחד החברים, אבל זה עדיין לא הלך. רק כאשר עמדתי, קיפצתי והשקעתי את כל כוחי בהרמת הכלי הוא נאות וטיפס על הג'ק.

למעשה, מקרה זה גרם לי להבין נקודה נוספת בסיפורו של ה-GP800. משקלו היבש של 245 קילוגרמים ידרוש מהרוכב להשקיע לא מעט מאמצים בחניה ולא פעם צפוי לגרום לזה לוותר על הרעיון ולהניחו (לא בלב שלם ולא ברחוב משופע) על ג'ק הצד. אולם, זו למעשה הסיטואציה היחידה שבה מורגש משקלו של הכלי.

מעט לפני שיצאנו אל אירוע ההשקה באיטליה, ה-GP800 עשה עליה ארצה ואם תשלמו 70 אלף שקל עבורו, תקבלו קצת עודף לדלק. לא זול, אך אמור להציע תמורה טובה יותר ביחס לכוכב המקומי, הימאהה T-MAX שמחירו זהה. ה-GP800 יתאים כמובן לאלו מכם שמבלים את רוב זמנם על הכבישים המהירים, או מחוץ לעיר, או אפילו עבור מי מכם שמחפש לשלב פאן עם שימושיות של קטנוע שמסוגל להיות גם פרקטי בעיר (מלבד הנפח הקטן בתא אחסון) לבין כלי ספורטיבי כמעט חסר פשרות. אנחנו אהבנו.

כאמור, אל אירוע ההשקה הגיעו כל הכלים מההיצע של חברת פיאג'ו ומכל מותגי הבית, לרבות ליין אופנועים חדשים מבית אפריליה. חברת עופר אבניר הודיעו במהלך אירוע ההשקה על חידוש היבוא לישראל של מותגי אפריליה, אך טרם נקבע מי מבין הכלים החדשים יעשה עליה. ליין אופנועי אפרילה כלל את ה-RS הספורטיבי עם מנוע ה-125 סמ"ק (במילה אחת – כיף. בשלוש מילים – כיף, כיף, כיף) שמיועד לצעירים חמי מזג שרוצים להתחיל את דרכם בעולם הדו גלגלי, רק לא על קטנוע.

אחריו הופיע הדורסודורו (Dorsoduro) – אופנוע סופר מוטו שלא רק נראה טוב. הוא מצויד במנוע V טווין בנפח 750 סמ"ק שמפיק 92 כ"ס ומציע לרוכב אפשרות לבחור בשלושה מצבי רכיבה על ידי מתג – רגיל, ספורט ונינוח שמשנים את אופי פעולת המנוע, כוחו וחדות המצערת.

שלישי הוא המאנה 850. אופנוע חדש וחדשני שמציע לראשונה תיבת הילוכים אוטומטית באופנועים. גם הוא מצויד במנוע V טווין חזק שמפיק 76.1 כ"ס, אך ייחודו של אופנוע זה הוא כאמור בתיבת ההילוכים האוטומטית. אנשי אפריליה שנכחו בהשקה הסבירו שאופנוע זה פונה בעיקר אל החדשים בתחום האופנועים הכבדים, או אל כאלה שמיצו אותו וכעת מעוניינים להישאר עם יתרונותיו של המנוע החזק, אך לעשות זאת ללא המחויבות שברכיבה עם 'גיר רגיל'. אפריליה פיתחו עבורו תיבת הילוכים אוטומטית חדשה ובאמצעות לחצנים על הכידון יכול הרוכב להעביר בעצמו הילוכים (על ידי לחיצה בלבד) או לרכב במצב אוטומטי לכל דבר. באופנוע זה שונה גם מיקום מכל הדלק (לאחור) כך שבין ברכי הרוכב ישנו תא אחסון גדול שמספיק בקלות לקסדה גדולה.

רביעי הוא ה'שיבר' SL 750 אופנוע ספורט ערום וסקסי למראה. הוא חמוש גם כן במנוע V טווין בנפח 750 סמ"ק אשר מפיק 95 כ"ס. מעבר למראה שלא ניתן להתעלם ממנו, ה'שיבר' (Shiver) נועל גם צמיגים ספורטיביים במיוחד שתואמים למראה הקרבי שלו.

מלבד אלו, הספקנו לקלף שכבות גומי גם מהנקסוס 500, משתי גרסאות הבוורלי, מה-MP3 המהפכני והפוקו 500, אחיו העצבני, מהווספה 125 וגם מגרסת ה-300 שהתחבבה עלינו מאוד ומשלל קטנועים נוספים שקצרה היריעה מכדי לספר על כולם כעת. מבחנים לכלים אלו ואחרים תוכלו למצוא כאן בעתיד ובאופן קבוע.

*הכותב היה אורח חברת פיאג'ו באיטליה