אחת הבעיות המרכזיות של הונדה בעבר, הייתה נעוצה בעובדה כי ארסנל הכלים שלה תמיד נתפס כיקר. לרוב זה לא היה מדויק, חרף העובדה כי ליין הקטנועים שיועד לשוק הפרטי לא היה יכול להתחרות בתג המחיר של הכלים הטיוואנים והסינים שנמכרו במקביל.
אבל כל זה השתנה אי שם בסביבות 2003, כשהחל שיווקו של ה'ליד' 100 בארץ. הוא היה אחת הסנוניות הראשונות שייובאו ארצה לקראת תקנות הרישוי החדשות, שאז עוד היו רק בתכנון.
אותו דגם ראשון של 'ליד' שהגיע לארץ, אמנם היה חמוש בכיתוב 'הונדה' על צידו, אבל פחות או יותר שם נגמר הדמיון בינו לבין שאר קטנועי החברה. ה'ליד' המקורי היה כלי מיושן, בעל מפרט טכני עני, והמחיר הזול, היה מלווה בתחושה תואמת. גם מבחינה ויזואלית היה קשה להיפתר מהתחושה שמדובר במשהו שהגיע לביקור מהעבר הרחוק.
היום, החוקים משתנים שוב, עת מגיע לאולמות התצוגה של החברה ה'ליד החדש'. כמו שאתם רואים בתמונות, ה'ניו ליד' לא בדיוק פורץ מוסכמות חברתיות בכל הקשור למראה, אך הפעם חמוש הדגם במפרט טכני שמסוגל לגרום למספיק קטנועים אחרים להשפיל פנס באלומה מבוישת.
רגע טכני
המתלה הקדמי הוא טלסקופי, קוטר הגלגל הקדמי גדל ל-12 אינטש, הבלם הקדמי הוא מסוג דיסק, והכלי אפילו מצויד במערכת הבלימה המשולבת והפופולארית של החברה. הנפח עומד על 108 סמ"ק, והמנוע אשר מקורר בנוזל, מצויד במערכת הזרקה אלקטרונית, כיאה לקטנוע שמיועד לעמוד בתקנות המחמירות של זיהום האוויר באירופה.
אם הנתונים הללו לא ממש אומרים לכם כלום, תנו לי לתרגם את זה למשהו קל ונוח. הנתונים מיישרים קו עם המקובל בתחום, כשמסתכלים בלוח השנה ונזכרים שאנחנו ב-2008. למעשה, עם הנתונים החדשים והזרקת הדלק, הופך ה'ניו-ליד' לאחד הכלים המתקדמים בקטגוריה.
גולת הכותרת, אשר מלווה את הדגם המדובר מאז ירד מהאוניה ונגע לראשונה באדמת הקודש, היא המחיר. נכון להיום, ולכל תקופת ההשקה הראשונית של ה'ליד', מחירו עומד על 12,900 שקל (כולל מע"מ ולפני הוצאות רישוי).