משנים את המציאות

בצעד חריג במיוחד, כינסה הבוקר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את עיתונאי הרכב בישראל, כדי לעורר שיח מקצועי בנושא תאונות הדרכים. אולם, למרות היוזמה המבורכת, הופתענו לגלות כי החל משנת 2009, ישתנו הכללים לפיהם יספרו הרוגי תאונות הדרכים.

מתחילת 2009 יחשבו אלה ל"הרוגי תאונות דרכים" אם מצאו את מותם עד 30 ימים לאחר קרות התאונה. המשמעות היא, שאם אדם שנפגע בתאונת דרכים פונה לבית החולים, אושפז, אך מת כעבור יותר מ-30 ימים, הוא לא יכנס לסטטיסטיקה כהרוג, אלא כפצוע בלבד.

עיוות המציאות הזה עלול באופן מיידי לגרום לירידה פיקטיבית של מספר הרוגי תאונות הדרכים בישראל בשיעור של כ-6 עד 7 אחוזים לפחות בשנה. מהלך שעלול ליצור מציאות אופטימית, אך שקרית, של מצב הבטיחות בכבישי הארץ שבעקבותיה תרד מצבת הרוגי התאונות, אך ורק על הנייר.

פרופסור דויד שנער, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסביר את מהלך זה מתוך הרצון להשוות את הנתונים הסטטיסטיים של ישראל לשאר מדינות העולם, אשר לטענתו גם הן נוהגות לקבוע ולשייך את הרוגי התאונות, רק עד 30 ימים לאחר התאונה.

אולם, בניגוד להכרזה השערורייתית, הודה בפעם הראשונה מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יאיר דורי, כי בני האדם הנם מועדים לבצע תאונות, מעצם היותנו בני אדם ולכן סביבת הנהיגה אמורה להקנות את מרב הגמישות והסלחנות לטעויות שאנו מבצעים. זו הכרזה חשובה לא פחות, שכן עד היום הרבו כל גופי התחבורה והבטיחות בדרכים להתנפל קודם כל על הגורם האנושי ולתלות בו ובו בלבד את האשם בתאונות הדרכים ונזקיהן.

בנוסף לכך, הודיע יאיר דורי, כי עד סוף השנה תציע הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מרכז מידע כולל ומקיף של כל נתוני תאונות הדרכים. מאגר מידע שהיה חסר כאן במשך שנים רבות, והוא יקבץ מידע מכל הגורמים הרלוונטיים כמו משטרה, מד"א, משרד התחבורה, חברות הביטוח, בתי החולים ומרכזי הטראומה. מאגר מידע זה יאפשר ביצוע של מחקרים ומדגמים מדעיים אודות ניתוח תאונות הדרכים ונזקיהן.