פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ה-T סוגרת 100

      מי שהשפיעה יותר מכל על עולם הרכב, והיתה הראשונה שנמכרה גם לפועלים, חוגגת 100 שנים. תנו כבוד לפורד מודל T

      עד כמה שציוני דרך יכולים להיות משמעותיים, יש אחד בעולם הרכב שהשפיע יותר מכל על התפתחות התעשיה בשנים שלאחר מכן - המודל T של הנרי פורד חוגגת 100 שנים להולדתה. לציון מועד זה, מקדישה פורד שבוע שלם לדגם ההיסטורי, ובחצי השנה הקרובה אף תקיים אירועים שונים אשר יביאו קהל רב מכל העולם וימשכו כאלף בעלי מודל T אשר יציגו את ריכבם לבאים. מין הראוי שכל תעשיית הרכב תיקח פסק-זמן מהרוטינה היומית בכדי לכבד את האירוע החגיגי.

      פירוק והרכבה מגיל צעיר

      הנרי פורד, שמגיל צעיר פירק והרכיב כמעט כל פריט מכני שנחת בידיו, החל את דרכו בתעשיית הרכב רק בשנות ה-20 המוקדמות לחייו כשהפך למהנדס בחברת אדילסון האמריקנית. עבודתו לא סיפקה לו את יצריו האישיים, אך איפשרה לו לחסוך מספיק כסף על מנת לנסות את כוחו בתכנון מכוניתו הראשונה, ובפרט לערוך ניסויים על מנועי בנזין.

      למרות נסיונותיו בין השנים 1896 ל-1901 לשווק מכונית מוצלחת מבחינה מסחרית, רק עם הקמת 'פורד מוטור קומפאני' ב-1902 השאיפה החלה לרקום גוון מציאותי יותר וברור. ההתקדמות הטכנית של פורד, יחד עם רווחי החברה העולים, איפשרו לו להגשים את חלומו בדמות המודל T.

      אוקטובר 1908

      ה-T שהוצגה לראשונה ב-1 לאוקטובר 1908, הייתה מכונה פשוטה ביותר. במונחים של ימינו ניתן לקטלג אותה כעגלה עם חמור, ואכן בימיה היוותה את התשובה האולטימטיבית לנסיעה בתנאי דרך ושטח שהיו בלתי אפשריים עבור כלי התחבורה דאז, שהסתכמו באופניים או בעגלות רתומות לבעלי חיים.

      הנרי פורד כינה את ה-T "המכונית האוניברסאלית", או "מכונית לכל פועל" כפי שכונתה על ידי אחרים. זאת משום שמחירה היה ביחס ישיר למשכורות ששולמו לפועלים, וכתוצאה ישירה מכך, מספר המכירות היה עצום ביחס לכל יצרן אחר. ייצורה היה זול עד כדי כך שמחיר הקנייה לדגם הראשון שעמד על כ-825 דולר, למעשה החזיר חלק מכובד מהעלויות ותודות לחידושים בפס הייצור שחלו ב-1913, הפיתוח הוזל בצורה ניכרת והביאו לכך שמחירה ירד בקביעות במשך כל שנות ייצורה, שפסק ב-26 למאי 1927. 15 מיליון מכוניות מדגם ה-T נמכרו, ובשנת 1921 תפסה המכונית קרוב ל-57 אחוזים מסך המכוניות שנעו בעולם.

      משנים את תפישת הייצור

      בתחילת הדרך, כל מלאכת הייצור נעשתה ביד והמפעל הקטן לא עמד בקצב הדרישה וייצר רק 11 מכוניות בחודש הראשון. עם התקדמות השנים, חלו פיתוחים וב-1910, עם 12 אלף מכוניות שיצאו מהמפעל הקטן מתחילת פעילותו, הנרי העביר את הייצור למפעל בהיילנד פארק שכבר כלל פס ייצור מכני מלא. עם הכניסה למפעל, גבר קצב הייצור במידה רבה. בכל שלוש דקות "פלט" פס הייצור מכונית וההרכבה עצמה הסתיימה לאחר כשעה וחצי. ההצלחה המסחרית הניבה נתוני מכירה גלובאליים שעלו על כל יצרן אחר ורק באחרית ימיו של הדגם, חלה ירידה במכירות שבסופו של דבר הביאו להפסקת הייצור ולתכנון המודל A.

      ההצלחה של המודל T נחשבת לחריגה בכל מובן אפשרי. זאת למרות שפורד לא דגל בשינויים כלשהם בצבעים או באבזור. אחד המשפטים היותר מוכרים שלו היו, "אין לי בעיה שלקוח יבחר עבור עצמו איזה צבע שנפשו חפצה, כל עוד זה שחור". למרות זאת, מספר שינויים חלו במודל T בעיקר במרכב שהשתנה מהמודל הפתוח (קבריולה) לדגמי הקופה הסגורים. פנסי המכונית שהאירו בעזרת נורות אציטלן, גם כן עברו מעט ליטוש ותקופה מאוחרת יותר כבר הביאה את בשורת החשמל ליחידות התאורה.

      מתחת למעטפת

      את המודל T שינע מנוע בנפח 2.9 ליטר ,4 צילנדרים, שהפיק כ-20 כ"ס ומהירותו המרבית הייתה כ-72 קמ"ש. בתנאי הדרך של פעם ועם משקל של 540 ק"ג וללא אמצעי בטיחות, הנתונים הללו נראו מרשימים באותה העת, בעיקר על הנייר. יש לזכור כמובן כי מדובר על 100 שנה טרם ימינו. את המרכב הניעו הגלגלים הדקיקים האחוריים שקוטרם 76 ס"מ ורוחבם 9 ס"מ, ובתיבת ההילוכים שכנו שלושה בלבד.

      בסיס הגלגלים שעמד על 250 ס"מ, הושיב שני אנשים מלפנים ושניים מאחור על כורסאות אחידות, וריכוך המרכב נעשה על ידי קפיצים "חיים". המנוע אגב, לא חדל לשמש את היצרן עד לשנת 1941 לאחר 170 אלף יחידות. זמינותו הפכה אותו לזול במיוחד וחובבי מירוצים רבים השתמשו בבלוק המנוע על מנת ליצור רכבי "הוט-רוד" בבנייה עצמית.

      היורש

      כאמור, עם הפסקת הייצור ב-1927, פורד כבר החלה בתהליכי בניית המודל A. המכונית כבר יישמה את כל הניסיון שנצבר על ידי החברה בבניית המודל T ולקחה אותו כמה צעדים קדימה. ביחס ל-T שעל בסיסו נבנו מספר דגמים מועטים, המודל A כבר הציג נוסחה אחרת שעל שלדתה נבנו קרוב ל-30 גרסאות שונות - קופה, רודסטרים, מוניות, משאיות, מכוניות סטיישן ועוד.

      ייצורה נמשך רק כארבע שנים, אך במהלך פרק זמן זה נמכרו קרוב ל-4 וחצי מיליון יחידות בשלל גרסאות. הדגם שבא לאחר ה-A הוא המודל B שכבר הביא עימו את פיתוחו של המנוע המשמש היום את בסיס התעשייה האמריקנית, ה-V8.

      העתיד

      אין זה מקרי שחגיגות 100 השנים למודל T באות בדיוק בזמן שפורד מציגה את אחת המכוניות הנגישות והפופלאריות ביותר בהיצע הדגמים שלה, הפיאסטה, כשהמציאות החדשה כנראה תביא לשיווקה גם בארה"ב.

      לאורך השנים יצרה לעצמה פורד נישות המתאימות לצרכים המודרניים כמעט בכל קטגוריה. כל עשור הנציח בתודעה העולמית מכונית אחרת וחותמה נטבע היטב בכל מקום בעולם. איזה עשור ניפק את החידושים המרהיבים ביותר? ובכן, אם מביטים גם על הפיתוחים למסלול המירוצים, אי אפשר להתעלם ממכוניות כדוגמת ה-GT40 או אסקורט MK1, להן שלל נצחונות. ואיך אפשר לשכוח את ה- RS2000 בימי קטגורית ה-B של מירוצי הראלי המטורפים בשנות ה-80.

      פורד של ימינו היא חברת ענק, שעם העליות במניותיה בלעה לא מעט יצרניות ביניהן אסטון מרטין, יגואר, לנד רובר, וולוו ומאזדה (למרות שמשלוש הראשונות נפטרה לא מזמן). למרות הפסדי עתק בשנים האחרונות, היא ממשיכה להיות היצרנית ה-3 בגודלה בעולם ופיתוחיה בתחומי הרכב הביאו את התעשייה לרמה תחרותית שהישגיה נמדדים רק על ידי הצרכן שמבין היום מעט יותר בעניני עלות מול תועלת.

      מודל T נחשב בעיני רבים לא רק כמכונית החשובה ביותר בעולם, אלא כיצירת בסיס בעלת ערך בלתי ניתן למדידה. תחשבו מונה ליזה, או מקדונלד'ס במונחים תרבותיים פופולארים עכשווים. אגב חשיבות, ב-1999, מתוך 700 מכוניות לאורך ההיסטוריה המוטורית, נבחרה ה-T למכונית המאה. כך שאם היה ספק כלשהו באשר לחשיבותה, בתפנית המאה הקודמת היא הונצחה רשמית בספרי ההיסטוריה.