פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השקה ישראלית: קיה סיד

      המכונית החשובה ביותר של קיה לשנים הקרובות הגיעה לישראל כששוק ציי הרכב מוגדר כמטרה ברורה. אז איך היא באמת?

      המותג קיה כמעט שהתמוסס בישראל בשנים האחרונות. טיפול לא נכון במותג הקוריאני גרם לדחיקתו המתמשכת בטבלת המכירות, וגרוע מכך, לתדמית בעייתית ומאוד לא אטרקטיבית. אולם, בשנת 2008 המותג החליף בעלים, וכעת 'טלקאר' באמצעות חברת הבת 'ריי מוטורס', נמצאת מאחורי המושכות ואחרי תקופת קליטה קצרה, היא החליטה לפתוח מצערות וללכת חזק קדימה.

      את זה עושים כמובן עם מכוניות פופולאריות שמוגדרות כלחם והחמאה של המותג. לקיה יש מכונית אחת כזו שהספיקה בשנה וחצי האחרונות לזכות בפרסים רבים באירופה – קוראים לה סיד. כן, סיד, לא כמו זה שיש לכם על התקרה. באנגלית שמה נכתב CEED, כאשר CE – מצביע על הקהילה האירופית, ו-ED משמעו, עיצוב אירופי.

      הסיד הזו, שהוצגה בעולם לפני כשנה וחצי, הגיעה ממש בימים אלה לישראל. היא מיוצרת בסלובקיה וחולקת פלטפורמה ומנועים עם אחותה מבית, יונדאי i30. זו האחרונה גם זוכה להצלחה מרשימה בישראל והיא ללא ספק תהיה התחרות הישירה עבורה.

      עד שנשווה אותה לשאר המתחרות בקבוצתה, היבואן ערך לה השקה מקומית שכללה נהיגה מת"א ועד אילת. אז ארזנו תיק ויצאנו לדרך.

      מהפקקים בגוש דן

      יש בעיה מסוימת במפגש עם מכוניות כדוגמת הקיה סיד. למרות שהן חדשות ולמרות שהן לא נראו כאן לפני כן, קשה לומר שהן מצליחות לעורר בנו אילו תחושות או לגרום לנו להזיל עליהן ריר. למעשה, לא רק אצלנו. גם כאשר זגזגנו בין הנתיבים במקום שאמור להיות סביבת המחייה הטבעית שלהן (פקקי תנועה בגוש דן), אף אחד מהסובבים אותנו לא ממש שם לב לכך.

      מחד, המראה שלה שונה מזה של יונדאי i30 ולטעמנו היא אף נאה ממנה בזכות הטיפול והליטוש שעברו קצוותיה. למשל, יחידות התאורה מלפנים יחד עם הגריל נראים טוב והחלק האחורי נראה טוב יותר בזכות שימוש ביחידות תאורה נמוכות שמאירות גם בצורת מערבולת. ה-i30 לעומתה משתמשת ביחידות תאורה ענקיות שניצבות לכל אורך הקורה האחורית. פחות מוצלח לטעמנו.

      גם תא הנוסעים לא בדיוק פוקח אישונים. הוא נראה כמו... תא נוסעים שגרתי לכל דבר ועניין. אין מעוף, אין הברקות עיצוב אבל יש יעילות ופשטות חסרת יומרות. שמחנו למצוא בה חומרים טובים, בעיקר אלה שמהם בנוי הדשבורד. אלה רכים ונעימים למגע ולמראה ולדברי אנשי קיה, גם מוסיפים לממד הבטיחותי. כמו כן, גם איכות ההרכבה הייתה טובה ולא מצאנו בקיעים של ממש במקומות בהם חוברו חומרי הפנים יחדיו ולא נשמע אף צקצוק או רשרוש מהפלסטיק. אולם, פה ושם עדין אפשר למצוא חומרים באיכות מעט נמוכה יותר.

      נאחזים בכיסא

      גם המפגש עם המושבים משאיר אותנו בסך הכל מרוצים. מושבים אלה אמנם מעט קשיחים והבד שהם עוטים אינו רך, אבל גם אחרי שעות ארוכות של נהיגה, לא הרגשנו מיחושים בגב. מאחור, המושב גם כן קשה ומעט נמוך, אך לילדים יש שם די והותר מקום.

      בגרסאות ציי הרכב די התאכזבנו לגלות היכן נחסך הכסף – תפעול המראות בגרסאות אלה אינו חשמלי (מישהו עוד זוכר בכלל איך מתפעלים כיוון מראות ידני?) וכיוון המראה הימנית ממקום הנהג אינה מלאכה נעימה. שנית, בין המושבים ישנם מחזיקי כוסות וכן שני תאים קטנים נוספים, אך בגרסת ציי הרכב חסרה משענת היד בין המושבים שאחראית גם לסגירתו של אותו תא שימושי בין המושבים.

      עוד בנושא השימושיות, יש לציין לטובה את תא הכפפות המקורר ואת תא המטען שמציע 340 ליטר – לא הרבה, אך מבנהו הפיזי מאפשר הכנסת עגלת תינוקות בצורה יעילה. קיפול המושב האחורי יגדיל את נפח ההטענה עד לכדי 1,300 ליטרים.

      נותנים גז

      קיה מספרים כי הסיד החדשה נבנתה וצוידה בהתאם לטעמו של הנהג האירופי. זה לא תמיד קרוב למה שאתם הישראלים אוהבים, אבל התוצאה די טובה. בתוך העיר, הסיד מנתהלת כמו כל מכונית אחרת. ללא דרמות וללא בעיות נוחות מורגשות כל שהן. מתליה מרגישים מעט קשיחים מהמקובל ולכן כאשר פוגשים סדרת מהמורות, אלה מעט יותר מורגשות.

      בכביש המהיר, הסיד ממשיכה בתנועה היעילה שלה. ההילוך הרביעי והגבוה ביותר בתיבה, שומר את המנוע בסל"ד שקט יחסית ומלבד מעט רעשי רוח במהירויות תלת ספרתיות, הסיד מרגישה די מבודדת לסביבה.

      כאשר אנו מגיעים אל כבישי הנהיגה הטובים יותר בדרום הארץ, גילינו כי הקשיחות הראשונית של מתלי הסיד מסייעת במעט על שמירת המרכב מאוזן תחת עומסי פניות. אולם, לא מדובר כאן במכונית ספורטיבית או אף מאתגרת לנהיגה. מי מכם שמחפש הנאה מהישיבה מאחורי ההגה, שיחפש במקום אחר. גם כאן הסיד שומרת על פונקציונליות ואינה מתיימרת לסחוף אתכם בסערה. ההגה החשמלי שלה לא מעביר שום תחושה מהכביש, הבלמים מתחממים ומעשנים מהר מהצפוי בנהיגה אגרסיבית וגם השלדה לא בדיוק נהנית ממשחקי נהיגה וזה בסדר, משום שלא לכך היא נועדה.

      אחיזת הכביש טובה, המרכב מרוסן וכאשר בקרת היציבות (סטנדרטית בכל הגרסאות) מפקחת על הנעשה, מקבלים מכונית בטוחה מאוד וצפויה וזה גם מה שרבים מכם מחפשים.

      מנועים וביצועים

      בחזיתה של הסיד שוכנת יחידת כוח בנפח 1.6 ליטר כמעט זהה לזו של יונדאי i30, רק שאנשי קיה הצליחו לדחוק ממנה 126 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-15.7 קג"מ ב-4,200 סל"ד. אליה הם שידכו תיבת הילוכים אוטומטית עם ארבעה הילוכים וזה אמור להספיק לה.

      בתאוריה, זה מספיק. במציאות, היינו רוצים לראות בה גיר עם חמישה או שישה הילוכים ואולי גם ביטוי מוחשי יותר של תפוקת המנוע. למרות ההספק הגבוה יחסית בקבוצת המשפחתיות הקומפקטיות, הסיד לא מרגישה ממש זריזה או חזקה ונראה שכמה סוסים ברחו מהאורווה בטרם סגרו את השערים. דף הנתונים מדבר על מעט יותר מ-11 שניות בהאצה ל-100 קמ"ש, אך בבדיקה שלנו היא הזדקקה למעט יותר מ-13 שניות לשם כך וזה קצת איטי.

      יתכן שאת האשם ניתן לתלות בתיבת ההילוכים, אשר לא מצליחה לסייע למנוע להתבטא, שכן כוחו של זה נמצא מעל ל-4,000 סל"ד, תחום שבו התיבה לא ממש ששה לשהות בו. למרות זאת, בשימוש רגיל ועם רגל פחות כבדה משלנו, התיבה מרגישה חלקה מאוד בהעברותיה ואפשרות התפעול הידני שבה עוזר לנהג לבחור הילוכים נמוכים יותר במקרים של האצה או נסיעה במדרון ממושך.

      המון פוטנציאל

      לאחר יום נהיגה ארוך בסיד, אין לנו ספק לגבי סיכויי הצלחתה. 'ריי מוטורס' מתכננים להחדירה בכוח אל שוק ציי הרכב והם מצהירים על צפי מכירות של כ-5,000 יחידות ממנה בשנה ובעזרתה להביא את מותג קיה לכדי 5 אחוזים משוק הרכב הישראלי (כ-10,000 יחידות בשנה).

      הסיד תוצע בשתי גרסאות. הראשונה מיועדת כמובן לציי רכב והיא תעלה כצפוי 111 אלף שקל, כך שהיא תתייצב בקצה קבוצת רישוי 2 והשניה, מיועדת ללקוחות פרטיים. זו תהיה מאובזרת יותר (בקרת אקלים, מראות וידיות בצבע הרכב, חישוקים קלים ועוד) והיא תעלה 5,000 שקל יותר.

      לזכותה של הסיד ניתן לציין כי כל גרסאותיה מציעות 6 כריות אוויר, בקרת יציבות ושלל בקרות אלקטרוניות שמעלות את רף הבטיחות, בנוסף לעובדה שזו הצליחה להשיג ציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק של היורו NCAP.