פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פתוחות להצעות

      הישראלים מעריצים אותן אבל לא קונים כמוהן, אנחנו לעומת זאת חולים עליהן. יצאנו לסיבוב ארוך ושמשי במיקרה CC, איוס ו-SLK

      פעמים רבות דיברנו על כך שהישראלי הממוצע סולד ממכוניות מיוחדות. טוב, לא ממש סולד, אבל הוא היה מתקשה מאוד לפתוח עבורן את הארנק. מפעם לפעם, אנו נראים כחולי פונקציונליות עם רדיפה בלתי נלאית ומשעממת אחרי משפחומטיות עם בגאז', תאי אכסון, חמישה מושבים ויותר ורצוי גם כזו שלא מבקרת הרבה במוסך. אבל בזמן שרוב צרכני הרכב בארץ מתחרים זה בזה מי יקנה את המכונית הבאנלית ביותר, הם מאבדים כל יחוד, נבלעים בעדר ונעלמים.

      אולם למרות הכל, בחדרי חדרים, כולנו רוצים להיות מיוחדים. להיות כאלה שלא בהכרח זורמים עם העדר ולפעמים גם הולכים נגדו. אבל נראה שרובנו מפחדים. מפחדים ממה יאמרו השכנים, מה יחשבו עלינו אלה שעומדים לידנו בפקק ומה החבר'ה מהכדורגל יגידו אם יראו אותנו יוצאים ממכונית פתוחה.

      אני יכול לומר לכם בוודאות, כולם מקנאים כי בסופו של דבר, כולם היו רוצים בשלב מסוים (לא בהכרח בשלהי הקיץ) להפשיל את הגג, לתת לשיער להתפרע ברוח ולנשום (רק לא בזמן נסיעה מאחורי אוטובוסים). אם תזדמן לכם ההזדמנות, תנסו. מקסימום תאהבו את הרעיון.

      אז כדי לעשות לכם יותר חשק, החלטנו לאסוף שלוש מכוניות מהבציר הנוכחי בישראל, שמסוגלות להוסיף לכם המון צבע לחיים בלחיצת כפתור. כפתור שגורם לגג הקשיח (אם אתם חוששים מוונדליסטים עם סכינים יפניות) להתפרק לחתיכות ולהתקפל אל תא המטען כאילו לא היה מעל ראשכם מעולם. שלוש מכוניות שונות, בטווחי מחירים שונים, עם אופי שונה, כדי שגם אתם אולי תמצאו את האחת שמדברת אליכם. קבלו אותן, את ניסאן מיקרה CC הנשית, את פולקסווגן איוס האלגנטית ואת מרצדס SLK המצודדת.

      מ(י)קרה של אופנה – ניר בן טובים

      הסיקור המשולש לפניכם, נראה מעט מאיים עבור המיקרה הקטנה. בכביש, מצאנו לכך לא מעט ביטויים בעיקר בתחומים הדינאמיים, שם היא נאבקה בחוסר נינוחות בעליות המעיקות של כבישי ערד וסביבתה. אבל דבר אחד יאמר עוד בתחילת הדרך. הקסם, כולו של המיקרה. בעוד השתיים האחרות מצאו (בעיקר) מכנה לאומי משותף ביניהן, המיקרה העגלגלה והמתוקה, התמקמה לה באמצע, הפשילה שרוולים, אספה את הפריזורה לקוקו בחמוקיה, וחייכה אל הכביש בלי שום רגשי נחיתות.

      עוד טרום פתיחת הדלת, מבט מבחוץ על המיקרה השחרחרה והנאה מעלה מספר סוגיות. נדלג לעת עתה על רגשות ומוחצנות, ונגיע לרעיון המרכזי. מכוניות CC אופנתיות צריכות לעשות דבר אחד בלבד. להראות יכולת מוכחת למשוך תשומת-לב, ואם זה אפשרי, רצוי שזה יקרה כשכל המבטים מופנים אל 20-30 השניות הפירוטכניות עת אפסון הגג החשמלי. מעבר לזה, ברגע שהישבן מונח על כסא הנהג, תרצו או לא, אתם הופכים למטרה נעה. במקרה דנן, אם אתם מהמין הלא נכון, ולא תתקשו לנחש מהו, יכול מאוד להיות שגם ידאגו לציין זאת בפניכם בתהיות ספוראדיות ברמזורים המתחלפים.

      קשה שלא להישאב בקסמו של תא הנוסעים של המיקרה. העיצוב הפנימי הוא המשך ישיר למעטפת החיצונית ולמעט מעט סייגים בעניין פוזיציית הנהיגה, מרווח הפדחת ושני המושבים הסמליים מאחור, האווירה נינוחה ומשדרת רעננות. המיקרה הקטנה כשמה היא, די קטנה. וזה מורגש היטב בסביבת הנהג. הכול מממוזער. לוח השעונים, גלגל ההגה, מערכת השמע, המחוונים, במילים אחרות-הגעתם לליליפוט. אך במקומות בהם היא קטנה, היא מפצה עם סגנון ושילוב צבעים עדין וזורם, תאי אחסון רבים, כולל תא כפפות מכובד בהחלט, וכסאות חובקים.

      אני מביט לעברה של המיקרה על רקע הנוף המדברי המסולע, ותוהה לכמה רגעים, אם היא יש לה משהו לומר על שמלתה השחורה המאובקת בחול ובעפר. כבישי הדרום המאתגרים אולי אינם הלחם והחמאה עבורה, אך אין ספק שבמקום בו שתי הגרמניות מפגינות נוכחות ועוצמה, המיקרה משחררת אנחת רוח צבעונית אל עבר הדרך המפותלת ואומרת, "נו,הבאת אותי לכאן בלי הקפוצ'ינו של הבוקר, ואתה מצפה ממני לנעוץ שיניים באספלט הלוהט? מוטב שנתחיל לא?"

      20 שניות מרגע לחיצת הכפתור והגג מופשל. דריכה על המצערת, והניסאן צוברת מהירות בקצב בהחלט מספק. 100 קמ"ש מושגים לאחר 12 שניות והתיבה האוטומטית מושכת היטב אל עבר גבולות הסל"ד בנמרצות. המנוע 1,600 סמ"ק, עם 110 כ"ס מגלה כי 1,200 הקילוגרמים של המיקרה הקטנה נמצאים בעוכריה. נשימתה נעתקת לא פעם בעליות נוסקות, ושלדתה נעה במעיין חוסר שלווה מאופק כשל דוגמנית אנורקטית.

      יחד עם זאת, ההיגוי משרה בטחון וקלילות. משקלו נכון, התגובה נבונה, אך לעתים ניכרת בו הפרעה עצבית במקום בו העיקול נעשה מעט יותר עמוק. דאגה הגיעה עבורי בתחילת המבחן. הבלמים היו מעט רכים, מידי אפילו. אך דווקא בקטעים מאומצים בהם נדרשת מעיכה דרמטית בירידות סביבת ים-המלח, הפגינו הבלמים אורך חיים מכובד ויעיל. בסיום קטעי הנהיגה המאתגרים, החזרה לעיר אכן הולמת יותר את מידותיה והתנהלותה של המיקרה. אך אל לכם למתג אותה רק כלוגמת אספרסו קצר עם סיגריה בצד. תחת המעטה העגלגל והחמקמק מסתתרת לה מכונית בעלת תכונות נוסטלגיות נשכחות.

      כשהגג כבר מונח חזרה מעל ראשי, אני סוקר במהירות את תמורותיה של המיקרה. ב-160 אלף שקל אין יותר מידי מכוניות אופנתיות אשר יגרמו לך לחייך סתם כך, בחיוך ילדותי מהופנט שוב ושוב, עוד לפני שכלל התנעתם את הרכב. היא אינה חפה מטעויות פה ושם, בפרט בנושא המרווח. אך החבילה הכללית, במחיר של ייחוד מוטורי, תעניק לכם לא מעט רגעי הנאה תחת כיפת השמיים.

      החיים הם לא שחור ולבן – ירון אדרי

      אין חצי הריון. זה המשפט שמרבים לומר אנשים הנחרצים בדעתם, כאילו רוצים לציין עובדה. בחיים אמנם יש לא מעט רגעים בהם אנו חייבים ללא כל ספק לבחור בין שחור ללבן, אבל לרוב אנו יכולים לבחור גם משהו באמצע או אפילו גם וגם – תחום אפור קוראים לזה. היין יכול להיות חצי יבש, טעמו של הרוטב חמוץ וגם מתוק והבירה יכולה להיות ללא אלכוהול. אם כך, אז למה שהקבריולה לא תהיה גם קופה ועוד עם 4 מושבים מלאים?

      תשומת הלב שמושכת מכונית בעלת גג נפתח, מגיעה בעיקר כשהגג, נו כן, נפתח. לא בפולקסווגן איוס. כמו מגנט, היא מושכת את מבטיהם של העוברים והשבים, ואין זה משנה אם מדובר בגברים או נשים שמייד מחפשים מי הנהג. ואם לא הבנתם, כאן אין דעות קדומות לגבי מין בעל הרכב; אבל דעות קדומות יש לגבי הסמל, כי למרות שללא יוצא מן הכלל ידעו כולם כי מדובר במשהו גרמני, הם קצת התאכזבו לראות כי מדובר בפולקסווגן דווקא, ולא בסמל בעל משמעות יותר "יוקרתית". וזאת בהחלט יכולה להירשם כמחמאה.

      את מבחן הרחוב הומה האדם, עברה האיוס עם מלוא הנקודות גם כקופה וגם כקבריולה. עם מוטיבציה מלאה החלטנו לצאת אל הכביש המהיר, משאירים את פדחתנו לחסדיה של השמש. וכמה שטעינו. באמצע חודש אוגוסט, הדבר האחרון לעשות הוא לנסוע בקבריולה עם גג מופשל. החום והלחות חודרים מכל עבר, מתישים אפילו את מערכת בקרת האקלים שהחלה להזיע בחריצים. רק בשעות בין ערביים היה המצב טוב יותר. אז, באין שמש, מתחדדים לפתע כל החושים – ריח השדה וסוג הדשנים המפוזרים בו, פיח האוטובוס, התפוח שכמעט וחטפתי בראש מקבוצת ילדים פוחזים והאמבולנס שגרם לחירשות רגעית. אז ברוב הזמן נהגתי עם הגג סגור.

      ומה כקופה? עצם השימוש במילה קופה, יוצרת קריצה של שובבות. היא לא חייבת להיות ספורטיבית בכל אבריה, אבל כן צריכה להיות כזאת שתדע לרוץ כשמכים קלות על ישבנה. והאיוס יודעת לרוץ. מנוע ה-V6 הבשרני בנפח 3.2 ליטר מפיק 250 כ"ס והוא מתעורר בגאון עם כל לחיצה על הדוושה, ורק תיבת ה-DSG מתקשה לעמוד בקצב שלו עם השהיות קלות בהאצה ובמעבר בין ההילוכים. אבל אפשר לסלוח לה, היא לא נועדה להשאיר אחריה פסים שחורים בכל רמזור.

      ואז מגיע הכביש המפותל וכאן אין אפור. יש או שחור, או לבן. האיוס לא אוהבת את הרגע בו מבקש ממנה הנהג לשנות כיוון ואת אחיזתה באספלט מחליפה ציפה של הציר הקדמי. תת ההיגוי מוחשי כבר במעלה הראשונה של הפניית ההגה, אומר לך מראש כי לא לזאת לא נועדה. לכך יש להוסיף כי הגה עצמו קליל וחסר תחושה.

      תג מחיר של כ-350 אלף ש"ח, שם את האיוס במרכז מחירון גרסאות הגג הקשיח הנמכרות בישראל. בתמורה, מתקבל מרכב בעל עיצוב נאה ביותר גם פתוח וגם סגור, תא נוסעים מפואר מאוד ואסור לשכוח כי היא בין הבודדות שמאפשרת להסיע ארבעה נוסעים בנוחות יחסית.

      האיוס אמנם פחות חמודה מהמיקרה והסמל בחזיתה מושך פחות מזה של ה-SLK, אבל היא החבילה המושלמת למי שחשקה נפשו ליהנות משני העולמות ובתנאי שברשותו הממון הנדרש. ואהה כן, ובתנאי שהרכב ממלא מטרה אחת ברורה ורצוי לא בימי הקיץ, יותר לכיוון הסתיו. כי אין חצי הריון.

      לו הייתי רוטשילד – קובי ליאני

      אחח... איזה כיף זה להיות עשיר, או לפחות להרגיש עשיר. אין ספק שההרגשה הזו שאתה יכול לקנות את חצי תל אביב, או לפחות להשקיע סכום כסף גדול מספיק שיכול להוות התחלה מצוינת לדירה בעיר בקניית מכונית שמלטפת את האגו, ממכרת. בניגוד למיקרה הסטייליסטית או האיוס האריסטוקרטית, כשאתם ספונים במושבי הספורט של ה-SLK, כל העולם משוכנע שאתם מה-זה מסודרים בחיים.

      בסופו של דבר, מה שהאחרים חושבים עליכם, או מה שאתם חושבים שהאחרים חושבים עליכם כשאתם מאחורי ההגה של ה-SLK באמת מחלחל פנימה. פתאום, הכל מתנהל בהילוך איטי. הפקקים לא באמת מפריעים והמלחמה בגיאורגיה נראית לא קשורה למציאות. שיהיה. למרות שמלפנים יש מנוע שרק רוצה לדחוף עוד ועוד, אין טעם למהר. הרי כשנוסעים מהר, אלה שמסביב לא יכולים לראות אתכם בתוך הרכב הזה. כן, קוראים לזה פוזה ולמרצדס הזו יש הרבה מזה.

      את הטיול השמשי שלנו בחרנו כאמור לעשות בכל מני מקומות, כשהכיוון הכללי הוא למטה ודרומה. לים המלח ואל הנגב הצפוני, אל המקומות בהם נמצאים כמה מכבישי הנהיגה הטובים ביותר במדינה. ושם, חוץ מעודף תשומת לב לשיירת חסרות הגג, ה-SLK הייתה זו שהכי הצליחה לעורר את החושים.

      גרסת המבחן של ה-SLK מתוחת הפנים צוידה במנוע הפופולארי ביותר בישראל, ה-2.8 ליטר 231 כ"ס. זה לא נשמע הרבה, אבל זה בהחלט מספיק כדי לענג ממש. מצד אחד, המנוע לא כבד מדי על הציר הקדמי ולכן ההיגוי חד ומצד שני, הוא משחרר מספיק כוח אל הגלגלים האחוריים כדי לגרום לגרמניה הקטנה כשכש בזנבה.

      בכביש סדום-ערד, הנורבורגרינג הישראלי אם תרצו, היא השאירה את האחרות הרחק מאחור. עם גג מופשל או בלעדיו, השלדה קשיחה מספיק כדי לעמוד בעומס הרב של הפניות ועם עבודה מדודה על הדוושות, כולל ביטול בקרת היציבות (חוזרת לפעולה רק בהחלקות חמורות) מקבלים מכונת נהיגה מהקצה העליון של הסקאלה.

      אהבנו בה כמעט את הכל. את ההתנהגות, את העיצוב, את תא הנוסעים ואפילו את הצבע הלבן שלה. אבל היינו שמחים למצוא בה הגה מעט יותר אינפורמטיבי ותיבת הילוכים קצת יותר ספורטיבית. ה-7G טרוניק איתה הגיעה מכונית המבחן הרגישה מצוין בנהיגה שפויה, אבל בנהיגה ספורטיבית, תמיד שאפה להעלות הילוכים, גם במצב הספורט והתפעול הידני. גם קצת יותר אבזור בסיסי היינו שמחים למצוא בה (בקרת אקלים למשל), בייחוד לנוכח תג המחיר הבסיסי של 425 אלף שקל, אבל ממילא מי שיכול לרכוש אותה, דואג לאבזר אותה בכמעט כל מה שיש לרשימת האבזור האופציונאלי הארוכה להציע, גם אם בכסף הזה אפשר לקנות מיקרה CC בנוסף.

      ייחודיות לכל כיס

      אז זהו, יום הנהיגה הארוך הסתיים, שלושתנו שזופים, מיוזעים אבל עם חיוך מאוזן לאוזן. כן, זה מה שהמכוניות האלה יודעות לעשות ובגלל זה הן כל כך פופולאריות באירופה וארה"ב. אבל האם חוץ מההתמכרות שלנו לשימושיות בין המלחמות, והמשברים שכחנו מה זו הנאה? אני מקווה שלא ושמכוניות מסוג זה יראו יותר על כבישי הליסינג המשעממים שלנו.

      אז בפעם הבאה שאתם מחליטים לרכוש רכב חדש, כדאי לזכור שיש חלופות מעניינות יותר על ארבעה גלגלים ואם תבדקו היטב, תגלו שאתם לא באמת משתמשים בכל נפחו של תא המטען או לא באמת מסיעים מדי יום חמישה מבוגרים ברכב. רובנו נוהגים ברגב בגפנו ולכן גם מכוניות פתוחות, דו מושביות או בעלות 4 מושבים יכולות להתאים כמו כפפה, גם כמכונית שנייה.

      האופציות מגוונות והן פזורות לכל אורך טווח המחירים כמעט. זה מתחיל במיקרה CC שמוצגת כאן לפניכם ב-160 אלף שקלים, ממשיך ב-207CC החדשה שתבוא עלינו לטובה, ב-MX5 עם גג בד או קשיח, דרך הפורד פוקוס קבריו, ה-308CC והפולקסווגן איוס ורף מחירים מאמיר עד כמו זה של ה-SLK ואחרות יקרות ממנה.

      שוב, אם תזדמן לכם האפשרות, תעשו בהן סיבוב. מקסימום תאהבו את הרעיון.