כמעט בדיוק באמצע

צילום ועריכת וידאו: זוהר ראובני
השתתפו: ערן טננבאום וקובי ליאני

"וואי וואי... חושרמוטה...!". אני חייב להודות שגם היום אני לא ממש יודע מה המשמעות המדויקת של הביטוי הזה, אבל אני די בטוח שאם הוא נזרק לכיוונכם ברמזור, כשהדובר בוהה בכלי עליו אתם יושבים עם עיניים מזוגגות ופה פתוח, הוא נושא משמעות חיובית. אגב, זה כמובן בניגוד גמור לסיטואציה בה הוא נאמר כשהדובר ושלושה חברים שלו רצים לכיוונכם עם אלות בייסבול.

את דגם 2008 של ה-ג'יקסר 750 - שגרר במהלך נסיעת המבחן תגובות מרובות כמו זו המוזכרת לעיל - הציגה סוזוקי בתערוכת פריז של סוף 2007. אני בטוח שיהיה אפשר להתווכח רבות על הצורה החיצונית שלו, אבל למעט הצביעה המקושקשת מדי של אופנוע המבחן, בעינינו הוא מצא חן. יש משהו קרבי במסכת החזית המחודדת שלו שלחלוטין עשה לנו את זה, וגם את עיצוב יחידת הזנב אהבנו מאוד.

ה-750R המקורי הוצג לראשונה אי שם באמצע שנות ה-80, כשלהקות כמו 'דיבור חדיש' היו באמת 'חדישות', 'בריק-דאנס' היה הריקוד הכי אופנתי ובחורות באמת חשבו שזה מגניב להסתובב עם משהו צמרירי שנקרא 'חותלות'. מאז ועד אמצע שנות ה-90 עברו על ה-R תהפוכות רבות, אבל עד אותה תקופה, כשמישהו אמר R, לכולם היה ברור שמדובר ב-750 של סוזוקי.

בשנות ה-90, רוחות השינוי החלו לנשב במחוזות אופנועי הכביש הספורטיביים, ובשילוב עם מגמות עולמיות ממסלולי המרוצים, קטגורית ה-750 הלכה ודעכה. את מקומה תפסו שתי קטגוריות סמ"ק אחרות - 600, ו-1000. הרגשנו את זה על בשרנו בארץ ב-92-93, כשהגיע לארץ ה-900CBR הראשון. אמנם לא בדיוק 1000 סמ"ק, אבל תחת אותה כנף אדומה, נישאה בשורת השינוי. בערך 5 שנים אחריו, פגש העולם את ה-1R של ימאהה, והשאר היסטוריה.

כך יצא, שגם ה-750R של סוזוקי, שהיה אחד הלהיטים החמים בארץ ובעולם, פינה את מקומו לצו האופנה העכשווית. הרוכבים, בהתאמה התחלקו גם הם לשתי קבוצות - אלו שרוצים את הקומפקטיות של אופנועי ה-600, את החיים בסל"ד החמש ספרתי ואת הזריזות שקטגורית סמ"ק זו הציעה, כשמולם ניצבת הקבוצה ההפוכה שבראש מעייניה - כוח. והרבה ממנו.

העניין הוא, שגם חובבי ה-600 הזריזים, מעולם לא היו כאלו שהתנגדו לעוד קצת כוח במנוע. הם פשוט לא היו מוכנים להתפשר על ההתנהגות והזריזות לטובתו. אין זה מקרי, ששוק האביזרים מוצף בציוד שכל תפקידו לשפר את ביצועי המנוע. 'פאוור קומנדו', קיטים של 'דיינוג'ט', אגזוזים פתוחים וצ'יפים שונים לניהול המנוע ומערכת ההצתה, הם רק חלק מהשידרוגים שניתן להשיג היום בחנויות. אז מה לעזאזל הקטע של ה-750 הזה שוב?

נכון ל-2008, חוזר ה'גיקסר לאולם התצוגה של החברה, כשהוא מחודש ומעודכן. האמת היא, שלא לחלוטין מדויק להגיד שהוא 'חזר', כי תכלס, הוא אף פעם לא ממש 'הלך'. העניין הוא שמהסיבות הברורות, אף אחד לא ממש טרח לקדם אותו מבחינה שיווקית, וגם ציבור הרוכבים בחר באלטרנטיבות. אבל הפעם, עם ה-750R המדובר, יש סיכוי שמצב זה ישתנה.

אופנוע המבחן שלנו מגיע עם מנוע ארבע פעימתי, קירור מים, ומהלךXקוטר של 48.7X70. יש לו יחס דחיסה 12.5:1, אשר אחראי על ייצור 158 כ"ס. בנוסף לאלו ובאופן לא ממש מפתיע, הוא גם מוזרק. כמו רוב הספורטיביים יש לו גיר עם 6 הילוכים, אבל בנוסף, הוא מציע אפשרות בחירה בין 3 מפות הצתה שונות. המשמעות של זה היא פשוטה - הרוכב יכול לבחור בין שלושה מצבים שונים של שליטה במנוע ובתגובות שלו למצערת.

בנוסף למצב הרגיל, יש שני מצבים בהם המערכת מסרסת מעט את המנוע ויכולותיו. כך למשל, במצב C (שהוא המצב המסורס ביותר), ניתן לפתוח את המצערת עד העצר גם בהילוך ראשון, כמעט ללא חשש של החלקת הזנב על כביש רטוב, בסיבוב איטי בעיר, או בהתרוממות הגלגל הקדמי בתאוצה. את אף אחד מהמוזכרים לא מומלץ לבצע במצב A, לפני הכנה נפשית מעמיקה וכתיבת צוואה.

האורך הכללי נמתח ל-204 ס"מ, הרוחב ל-71.5 ס"מ והגובה מיתמר ל-112.5 ס"מ. אם תוסיפו לזה משקל של 167 ק"ג, תקבלו מידות שלא הייתם רוצים למצוא באף כרטיס של בן זוג פוטנציאלי באתר הכרויות. לעומת זאת, על אופנוע בנפח 750 סמ"ק זה לגמרי בסדר.

בסיס הגלגלים עומד על 140.5 ס"מ, כשהגלגלים עצמם מגיעים במידות 120/70ZR17 לקדמי ו-180/55ZR17 לאחורי. הצמיגים עצמם על אופנוע המבחן היו מדגם בריג'סטון 016BT, המצוינים. מערכת הבלימה כוללת דיסק כפול מלפנים בקוטר 310 מ"מ ואחד מאחור בקוטר 220 מ"מ (שניהם אגב, בעובי 5 מ"מ).

בשנות הזוהר של הדגם, ולמעשה גם היום, האות הבודדת שסמלה את שמו, הייתה נהגית בנשימה אחת עם טיולי סופי שבוע אל אותו כביש המוביל לים המלח, או במילה אחת - עRד.

רצף הסיבובים המהירים על כביש זה הם בדיוק שטח המחייה הטבעי של ה-R הזה. הוא מרגיש שם בבית כמו טורקי חרמן בחוף נודיסטים של גאייז. באמת יהיה קשה להתלונן על התנהגות הכביש של ה-GSXR הזה. זה לא שאי אפשר, אבל בחלק גדול של המקרים זו תהייה קטנוניות לשמה. הוא אמנם רחוק מלהיות מושלם ועשוי לדרוש עבודה נאה של כיווני מתלים, אבל הוא כל כך זריז, מהנה ומאפשר רכיבה לא מאומצת, שממש קשה לרדת ממנו בלי לחייך.

משכך ההיגוי איתו מגיע הכלי מבית, אינו מורגש כמעט בכלל, וגם בהפלקות מהירות מצד לצד הפרונט נשאר נטוע באספלט ומשדר שפע של מידע. למעשה, הוא מרגיש כל כך קליל, שאחרי הקילומטרים הראשונים עליו, הסתובבתי עם תחושה שאני רוכב על עפרון. טוב עפרון זה אולי קצת 'פושטי', אז בואו נסכם על עט במקום. יאללה שיהיה עט נובע.

בנוסף להתנהגות הספורטיבית המרשימה שלו, הוא אינו לוקה יותר מדי בתחום המנוע. הוא אמנם לא יצליח לבלבל אתכם ולחשוב שאתם רוכבים על גרסת ה-1000, אבל הוא בהחלט חזק. רוב הכוח מגיע כשמתקרבים ל-10,000 סל"ד, ומשם ועד הקו האדום הממוקם 5,000 סל"ד גבוה יותר, המנוע מייצר שפע של סוסים מורגשים, גם בהילוך 6. למעשה, בהתחשב בנתוני המשקל והכוח, הוא אינו נופל משמעותית מאופנועי הליטר של הדור הקודם, אלא שהוא שוקל משמעותית פחות.

התלונה העיקרית שלמעשה יש לנו נגד ה-750 הזה, נעוצה באופי פעולת הבלמים שלו. הבלם הקדמי אמנם מייצר שפע של פוטנציאל תאוטה, אבל מחייב יותר מדי כוח באצבע על מנת לייצר אותו. לא היינו מתנגדים לבלם עם קצת יותר נשיכה.

מי שירכוש את הכלי, בוודאי ימצא את עצמו גם בסיטואציות שאינן מחייבות חליפת כביש מלאה עם סליידרים. ובדיוק מסיבה זו, החלטנו לעשות לו חיים קשים בנסיעה ארוכה ומהירה על כביש 6 בדרך חזרה. בלי לנקוב במספרים (מהחשש שיבואו להכניס אותנו ישירות לכלא), נספר לכם שכשאתם מנסים לעשות לו חיים קשים ברכיבה מהירה לאורך זמן, אתם מפסידים. הוא יעשה לכם חיים יותר קשים.

מיגון הרוח לא באמת מספק הגנה של ממש מרוחות המנשבות במהירויות הלא חוקיות בעליל. המנוע וכמוהו שאר מכלולי הכלי, מסוגלים להחזיק מהירויות גבוהות בהרבה ממה שיכול הרוכב. בשלב מסוים - קצת כמו לצפות בטלוויזיה בסדרה של אודטה - זה פשוט הופך להיות לא נעים.

אגב, במהירות שאינה עולה על כפול מהחוקית, חוזר הכלי להיות נעים, שובב ומהנה לרכיבה מאוד.

עד כמה שזה אולי ישמע מוזר, בתוך העיר, הכלי הזה פשוט מעולה. ממש סוג של טוסטוס. למרות שהוא נראה דחוס, ומכווץ, הוא אינו דורש מהרוכב שום קיפול בלתי הגיוני שיום חלק של הגוף, ואין עומס גבוה מדי על שום מפרק. זה לא שהיינו ממליצים לרשתות השליחים להצטייד בכלים מסוגו במקום קטנועי ה-50 סמ"ק, אבל מי שחושש שהוא הולך לסבול מהכלי הזה ברכיבה עירונית יומיומית משום שיעודו המקורי הינו סופר-ספורטיבי, יכול להיות רגוע. הוא יהנה ממנו מאוד גם כשירכב למכולת לקנות נייר טואלט.

ה-750R הוא פשוט מכשיר מקסים. קל להתחבר אליו מהשנייה הראשונה שרואים אותו, והוא מתחבב עליך באותה המהירות, לא משנה מה ההעדפה הספורטיבית המקורית שלך (600 או 1000).

הכל כמובן עניין של השקפה, אבל לדעתי צריך לשפוט אותו ככזה שמספק יותר כוח מ-600 והרבה יותר זריזות מ-1000 (ולא להפך). הוא לא באמת פונה לקהל חובבי הליטר, היות ונוכח ההספקים האדירים שאלו התרגלו לקבל מדגמי הקטגוריה הזו של השנה האחרונה, הוא בהחלט ישאר ללא מילים (במיוחד בסל"ד הנמוך). למרות זאת, הוא כן עשוי למשוך נהגים שאופנועי 600 הייתה(!) חיבתם המקורית. ברור לנו לחלוטין מדוע הוא הוצג עם דגם ה-600 בתערוכת פריז. שני הדגמים נהנים ממכלולים זהים, למעט ההספק, המשקל, והבדלים מינורים בבסיס הגלגלים.

כשדגם ה-600 של סוזוקי (לדוגמה) שוקל רק 2 ק"ג פחות, ה-750 הזה מהווה תחלופה אמיתית - עם התנהגות וזריזות שאינן נופלות ממנו בצורה משמעותית, הרבה יותר כוח, ועם תוספת יחסית זניחה במחיר. היום במיוחד, כשהחברה נותנת הנחה של 10 אחוזים על רכישת כלים מתוצרת סוזוקי, אתם יכולים להתחמש באחד תמורת 105,126 במקום 116,806 ש"ח.

לסיכום אחרון חביב, ברשותכם, ולמרות שאני עדיין לא ממש יודע מה המשמעות, אני רוצה להגיד באופן חד משמעי - 'חושרמוטה' לאללה!

מנוע: 4 צילינדרים, קירור מים
מהלך וקדח: 48.7 על 70.0
הזנה: הזרקת דלק
הילוכים: ידני, 6 הילוכים
אורך, רוחב, גובה: 204, 715, 112.5
גובה מושב: 81 ס"מ
מרווח גחון: 13 ס"מ
בסיס גלגלים: 140.5 ס"מ
משקל יבש: 167 ק"ג
צמיג קדמי: 120-70-R17
צמיג אחורי: 180-55-R17
מכל דלק: 17 ליטר