צה"ל עומד לצאת בקרוב למכרז ליסינג שהיקפו 10,000 מכוניות. על פניו נראה כי מדובר במכרז צנוע - בצה"ל יודעים שהקצינים שלו והוצאותיו נמצאים תחת ביקורת ציבורית ומבקשים "לא לנקר עיניים". מתחת לפני השטח המציאות שונה בתכלית.
קציני צה"ל הזוטרים אמנם נוסעים במכוניות קטנות יותר מאנשי היי-טק בדרגה מקבילה, אך משלמים עליהן הרבה פחות, אם בכלל. רב-סרן זכאי למכונית קטנה (מקבוצת הרישוי 1), למשל יונדאי גטס. הקצין ישלם עליה 560 שקל בחודש, לעומת 3,200 שקל שישלם עובד בחברה פרטית. קצינים בכירים יותר לא ישלמו כלל על השימוש ברכב שקיבלו בעסקת הליסינג.
נוסף על כך, עובדים במגזר הציבורי והפרטי משלמים גם מס על שווי השימוש ברכב - סכום הנזקף למשכורתם בחישוב מס ומגלם את ההטבה שבשימוש פרטי ברכב מהעבודה. גם משרתי הקבע משלמים סכום דומה, אולם צה"ל מחזיר להם שני שלישים עד 80% מסכום זה.
למשל, אלוף משנה שנוהג במיצובישי לנסר לא ישלם עליה כל השתתפות עצמית, בניגוד לעובד היי-טק המחזיק באותה מכונית - שישלם עליה מדי חודש 3,500 שקל. בזאת לא תם ההבדל: הקצין יחויב במס בסך 306 שקל בגין שווי שימוש, בעוד שהאזרח ישלם שווי מס בגובה 1,530 שקל. אלוף הנוהג בטויטה קאמרי - או יושב בספסלה האחורי כשנהגו מסיעו ממקום למקום - לא ישתתף בעלותה, בעוד שעובד היי-טק בכיר ישלם עליה 5,000 שקל בחודש.
הלקוח הכי גדול
בצבא מסבירים כי תנאי השימוש במכונית צבאית שונים מאלה שבשוק הפרטי: הקצין הזכאי לרכב הוא היחיד בביתו שיכול לנהוג בו, אם כי במקרים מסוימים מקבלים גם בני הזוג אפשרות לנהוג, כשאיש הצבא יושב לידם. נוסף על כך, המכונית אינה עומדת באופן בלעדי לרשותו במהלך היום, ומשמשת לצרכים שונים בבסיס.
רשויות הצבא מתגאות בכך שהמעבר לליסינג והפרטת חלק ממערך הרכב בצה"ל חסכו עשרות מיליוני שקלים. גם אם הדבר נכון (הנתונים לא הובאו בפנינו), קציני צה"ל מקבלים מכוניות בתנאים שאין דומה להם במגזר הפרטי או הציבורי.
צה"ל הוא לקוח הליסינג הגדול בישראל, עם צי רכב מוחכר המונה כיום כ-7,000 מכוניות, וצפוי לגדול ל-10,000 מכוניות במכרז החדש. מכוניות אלה עוברות שימוש מאומץ יותר מליסינג לחברות מסחריות, ונוסעות 40 אלף ק"מ בשנה בממוצע (לעומת 30 אלף ק"מ בליסינג למגזר הפרטי ו-16.5 אלף ק"מ למכונית בבעלות פרטית). חלקן, לפי עדויות שונות, גם אינן מטופלות כראוי, ולכן לחברות הליסינג קשה יותר למכור אותן כיד שנייה. כפועל יוצא, מחירי הליסינג לצבא גבוהים בכ-30% מאלה של המגזר הפרטי, ובניגוד לחברות במגזר הפרטי - צה"ל נושא בהם במלואם.
צה"ל צימצם את עלויות אחזקת המכוניות, אך לא ביטל אותן לגמרי. לצה"ל יש עדיין מוסכים ומרכזי תחזוקה המטפלים ברכב שדה, אך גם במכוניות פרטיות רבות (יותר מ-4,000, לפי הערכות) שעדיין בבעלותו.