באה באקסטרים

לבריטים יש פריבילגיות שאנחנו יכולים רק לפנטז עליהן, כמו חברות קטנות וסדנאות למיניהן המשפרות כלי רכב. בתוך כל המעגל המוטורי המגוון, יצרניות פרטיות ואישיות מצליחות לשלוח לכביש גרסאות קיצוניות מאושררות באופן חוקי לעלייה לכביש המדברות בעיקר לאומוציות ונרכשות בשם ההנאה.

כזו היא חברת ג'טסטרים הבריטית, הנמנית יחד עם אריאל, קייטרהאם ועוד כמה חברות בקבוצת היצרניות המשווקת מכוניות ספורט קטנות ומהירות שבחוגי חברה מסויימים נקראות "חוג הסילון הגלגלי". ג'טסטרים מתופעלת על ידי אנשי עיצוב ופיתוח בעלי עבר היסטורי מפואר אשר תחת שרביטם יצאו עיצובים כדוגמת הפורד ת'אנדרבירד פרי מוחו של בריאן רוסי, כשהצד הטכני הוטל לידיו של בריאן דונלי שכישוריו הטכניים הובילו אל כמה מיצרניות הפורמולה 1 בראשן מקלארן.

ניצוח על נוסחאות קיצוניות מצריך לא מעט שעות במנהרת הרוח, שם בילתה האקסטרים SC250 לא מעט זמן והשילה בכל פעם עוד משהו בכדי לייצב את נתוניה. 700 הקילוגרמים הרתומים לכסא הנהג, מוטסים ל-100 קמ"ש בפחות מ-4 שניות בזכות יחידת הכוח שנלקחה מווקסהול אסטרה VXR לה נפח של 2.0 ליטר ו-250 כ"ס. את הטכנולוגיה במנוע המרכזי שדרגו באמצעות מערכות יעודיות לכיול על פי צורך ספציפי בהתאם לתנאי הנהיגה.

מהירותה המרבית של ה-SC250, עומדת על 265 קמ"ש וזאת הושגה תודות לשימוש בסימולציות ממוחשבות ובהדמיות בשלושה מימדים אשר מינפו את ביצועיה שלב אחר שלב. הפיתוח גם הוביל לאפשרות מעניינת של שימוש אופציונאלי בבנזין רגיל, או בביואתאנול המאפשר חסכוניות ניכרת ורמת פליטה נמוכה.

חומרי הדיפון הקלים, נלקחו מעולם הפורמולה 1. תא הנהג כולו עטוי סיבי קארבון ובתוכו מושבים, רתמות מירוץ וכל מה שצריך בכדי להרגיש את האיברים נתלשים מהמקום. אך למרות היותה קיצונית בכל רמ"ח איבריה, הקדישו המפתחים גם זמן לא מועט לגמישותה לכל תנאי העונה. כך שלמרות ייעודה המפוקס בעליל, קיימת עבורה רשימת תוספות שאינה גורעת משימושה על בסיס יום יומי.

ייצור יחידה בודדת נמשך מעט מעבר לחודש, ומחירה כ-30 אלף פאונד (כ-200 אלף שקלים לפני מסים). כל דגם נתפר בדיוק כפי שדורש הלקוח ובשנת 2009 תעמוד לבחירה גרסה קיצונית קצת יותר לה 50 סוסים נוספים. אנחנו נמתין.