מבחן: הונדה פורזה 250

בואו נתחיל מהסוף דווקא. למה, אתם שואלים? בגלל המחיר. כ-43,000 שקלים לקטנוע 250 סמ"ק?! איך שלא מסובבים את זה - זה הרבה כסף. וזה לא שחסרים כלים טובים בקטגוריה. אז מה הקטע? - בעוד כמה פסקאות תדעו הכל.

הפורזה (כוח באיטלקית) תמיד היה כלי יקר. גם כשהגיע לארץ לראשונה בסוף 2005, מיד התמקם אי-שם בראש טבלת 'היקרים בקטגוריה'. אתם בוודאי שואלים את עצמכם, כמונו - למה? עם מה בדיוק יש לנו פה עסק? מי זה החצוף ששם עליו תג מחיר כזה, ובאיזו רשות? מה הוא עושה שקטנועים אחרים לא עושים? ובכלל, במחיר הזה הוא מגיע עם מורכבת כוסית או מה?

אכן שאלות קשות, והגיע הזמן להתחיל לקבל עליהן תשובות. אז בבקשה. על הנייר, לא נראה הפורזה מיוחד בשום צורה קיצונית. יש לו צילינדר אחד בנפח 249 סמ"ק, שהם פועל יוצא של מהלך בן 60.5 וקדח של 60 מ"מ. הצילינדר הזה מצויד ב-4 שסתומים ומייצר כ-21 כ"ס ב-7,500 סל"ד, ומומנט של 2.2 קג"מ ב-6,000 סל"ד. בתור כלי מאוד מתקדם, לא מפתיעה העובדה כי יש לו מערכת הזרקת דלק ומחשב מרכזי לניהול המנוע.

פורזה שוקל 195 ק"ג, כשבסיס הגלגלים משתרע יפה למרחק של 154.5 ס"מ. גובה המושב נשאר ידידותי עם מידה של 71 ס"מ בלבד, ומרווח הגחון שומר על 13.5 ס"מ מעל פני הכביש. שני הגלגלים הינם בקוטר 13 אינטש ומערכת הבלימה המשולבת כוללת דיסק בקוטר 256 מ"מ מלפנים, ודיסק נוסף במידה 240 מ"מ מאחור.

כמו שאמרנו קודם - על הנייר הכל נראה סטנדרטי למדי. אבל כמו שמרמזת הכותרת, זה רק ב'כאילו'. החל במבטי גישוש ראשוניים, הפורזה - במיוחד בצביעת הלבן פנינה של כלי המבחן - מנצנץ בצורה שצועקת 'יוקרה'. הוא נראה גדול, ולא פעם נעצרתי ברמזורים מול מבטים משתוממים ושאלות נוסח - "זה הטי-מקס החדש...?". זה לא כזה מפתיע ת'כלס, אם תביטו רגע בתמונות בעצמכם, תראו כמה קל לטעות בהערכת הנפח שלו. הוא שופע בנוכחות ואכן נראה גדול וקרבי בצורה שמרמזת על נפח הגדול מ-250 סמ"ק.

למעט המראה, הפורזה החדש שופע גימיקים טכנולוגיים מגניבים. זה מתחיל במערכת המנוע ובמחשב המנהל אותו, וממשיך החוצה אל שטח המחייה של הרוכב. למשל, אין לו מפתח, אלא חוגה גדולה שאינה דורשת הכנסת מפתח לסוויץ'. הוא מגיע עם שלט הכולל צ'יפ אלקטרוני (סטייל אימובילייזר), שאינו מאפשר לבצע שום פעולה כשאינו בקרבת הכלי. כשזה האחרון כן בקרבתו, החוגה עצמה נדלקת באור כחול ברגע שמתחילים להתעסק איתה, ועושה כל מה שמפתח רגיל עושה - רק בלעדיו. שני כפתורים חשמליים נוספים ממוקמים בחופה הקדמית, שתפקידם לפתוח את התא הננעל שמתחת ללוח המחוונים (יש גם אחד שאינו ננעל), ואת המושב. מגניב.

מבחינת חללי אחסון ושאר אבזור, הפורזה מככב. תחת מושב הכלי נפער חלל עצום שיכיל שתי קסדות מלאות במידת הצורך. התא הננעל אשר ממוקם בחופה הקדמית, גדול יחסית גם כן, ואפרופו, פתיחה שלו מחויבת על מנת לחשוף את הכפתור שמשחרר מנעילה את פתח התדלוק. עוד בתחום האבזור נספר לכם שלוח המחוונים עמוס במידע ומאוד נוח לקריאה, ובשני הצדדים שלו יש משהו שנראה כמו רמקולים. בכלי נסיעות המבחן אמנם לא היו שם כאלו, אבל מהחברה נמסר כי ניתן להרכיב שם זוג.

כבר כשמתישבים עליו מבינים שזה לא לגמרי 'סתם עוד קטנוע'. המושב נוח לאללה, סופר רחב ומפנק וגם תנוחת הרכיבה עצמה מצוינת. את הרגליים אפשר למקם בשני מקומות שונים על המדרס - כשהן מקופלות בצורה סטנדרטית, או שלוחות לפנים. הפגם העיקרי בתנוחת הרכיבה, היא שלא משנה באיזה מהאופציות המוזכרות לעיל תבחרו בשביל הרגליים שלכם, יש חשש שהברכיים ימצאו את עצמן מתחככות בחופה הקדמית. צריך לדחוף את הטוסיק רחוק רחוק אחורה על המושב בשביל להימנע מזה, וגם אז זה לא תמיד מצליח. וכן - זה מרגיז לאללה.

אבל די קיטורים, כי פה הם כמעט נגמרים (שומר לעצמי את האופציה לקטר על המחיר שוב, יותר מאוחר). למעט אלו קשה לפספס את העובדה כי הפורזה הוא כלי מיוחד. איך שמתחילים להתגלגל איתו על הכביש, מגלים עד כמה הוא נוח. הוא משרה אווירה נינוחה על הרוכב, ושפע של בטחון. הוא יציב מאוד, וגם בין טורי מכוניות צפופים, אין בעיה להתקדם בקצב זחילה, ללא רגל מגששת שנגררת על הכביש.

תגובות המצערת שלו מצוינות בכל מהירות, ואין שמץ של התמהמהות - כשרוצים עוד כוח בגלגל, הוא שם. המנוע אגב, עובד יפה וחלק, גם כשמתעקשים למשוך את הכלי למהירויות לא חוקיות. על המד נצפתה מהירות שיוט נאה של 125 קמ"ש, כשבמקרים קיצוניים הוא גם הצליח להראות 140.

אבל היופי של הפורזה לא נעוץ בסתם עוד מנוע חזק שמספק את גחמותיו של הרוכב. חינניותו של הכלי היא דווקא באופן הביצוע. פשוט כיף לרכב עליו. הוא עושה הכל פשוט מצוין. היציבות עליה דיברנו במהירות זחילה בין המכוניות, נשארת גם כשהמחוג ממוקם בצד השני של הסקאלה. למרות זאת, כאילו בלי להתפשר על כלום, מהירות הפניה של הפורזה משובחת גם היא.

די בלחשוב על סיבוב בשביל לקבל את זווית ההטיה הנדרשת על מנת לבצע אותו. גם על כבישים בין עירוניים מהירים, כשתזדקקו למהירות ההיגוי על מנת לבצע תמרונים מהירים בעקיפת המכוניות (ואתם יכלים להיות רגועים - הוא מהנה לרכיבה כל כך שאתם תצטרכו), לא תתקלו בשום תלונה או חוסר שיתוף פעולה מצידו.

למי שלא מכיר, נזכיר כי הכלי מגיע עם מערכת הבלימה המשולבת והמוכרת של חברת הונדה. מנוף הבלם השמאלי, זה שאמור להיות מחובר לבלם האחורי, מפעיל בצורה חלקית גם את הבלם הקדמי. בקטנועים תמיד חיבבתי את המערכת הזו, שכן היא מתאימה מאוד לקהל היעד. היא מאפשרת גם לרוכבים חסרי ניסיון לחלוטין לצאת ממצבים אליהם לא תכננו להכנס מלכתחילה, ובאחוז סיכון מופחת. והפורזה, אשר משדר כל כך הרבה בטחון מגובה, ומותאם לקטגורית הרישוי 1A, ימצא את עצמו עם מספיק רוכבים שיברכו עליה.

בנוסף לבלמים, גם את המתלים אפשר לשבח. הם עושים את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר. יהיה אפשר לקטר על מהמורה פה, מכסה ביוב שם, אבל זה באמת יהיה מיותר. המתלים עובדים יפה ושומרים על איזון מוצלח בין סינון מהמורות ואיכות חיים במושב מצד אחד, ויכולת עקיבה מצוינת שמשאירה את הרוכב עם שפע של מידע על מה קורה מתחתיו. אז כמו שכבר אמרתי קודם - מגניב.

כ-43,000 שקל. סעמק, איך שלא מסתכלים על זה - לקטנוע בנפח 250 סמ"ק זה נשאר הרבה. אני לא הולך לספר לכם סיפורים לא רלוונטיים על מחירי האלטרנטיבות בקטגוריה כשאני משווה את המחיר לזה של הקטנועים הטיוואנים, הקוראנים או – "שומו-שמיים" - הסינים. אף אחד מהם לא באמת בקטגוריה של הפורזה. העניין הוא שלא חסרים קטנועים יפניים מקבילים שהם בהחלט כן, ועדיין זולים באלפי שקלים.

אני יודע שבקטנוע מעולה כמו הפורזה, יהיה הכי מתאים בעולם לשלוף את כל הסופרלטיבים השחוקים: "בשביל איכות צריך לשלם", "לאיכות יש מחיר" ובלה בלה בלה. יותר מזה, הם גם יתאימו. הפורזה הוא אחד מקטנועי ה-250 סמ"ק הטובים בקטגוריה. אבל עדיין, בשורה התחתונה: כ-43,000 שקל לקטנוע בנפח 250 סמ"ק?! - מוגזם.